היי חדש פה
אני מאמין בשם
אבל לאחרונה יש לי התלבטויות בצדקת הדרך שלי ויוצא שאני מחפף בתפילות בעיקר.
וזה ממש מלחיץ אותי.אני לא מעוניין לעזוב את הדת מה גם שאני מאמין אז איך אני יכול לכפור בתורה ובמצוות.
לגבי ההשכלה אקדמית-
לאור התגובות שאני קורא פה בסגנון "איך הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה" והצער ש"כ"כ הרבה שנים בזבזתי סתם"
חשבתי על זה רבות והייתי רוצה שבע"ה ילדיי בעתיד יהיו במצב של בחירה ואפשרות לצאת לעבודה ללא פערים משמעותיים מהציבור הכללי.
אני בעצמי כזה כחוזר בתשובה (אני לא חרדי). גדלתי במשפחה מסורתית. להורים שלי תמיד היה חשוב החינוך, אז יצא ככה שסיימתי בגרויות בהצטיינות (לא יתרה אבל שיהיה..)
ולפני שבועיים התבשרתי שקיבלתי בפסיכומטרי 690
ואני רוצה שגם ילדיי יוכלו לזכות לכך ושיהיה להם בסיס לזה יחד עם קביעת עיתים לתורה.
עובדה שלא הלכתי לישיבה מעולם (אני גם סוג של אוטודידקט אז זה לא עוזר).
אז אני בעד תורה ועבודה (למרות שהייתי רוצה איזה בן ת"ח או בת שנשואה לת"ח) אבל כל השאר שיעבדו וילמדו.
איך המשנה באבות אומרת "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון".
כזה אני וניסו לשכנע אותי ללכת לישיבה ולא הלכתי. ובע"ה עוד חודשיים מתחיל תואר ראשון בניהול מערכות מידע.