השינקנסן

herouth

New member
הו, נחמד לראות אותך כאן.

...טוב, אני חושבת שאין קשר בין ירידת ההתלהבות הכללית שלך מיפן (אני זוכרת שהיית יותר 熱心 לפני שנתיים ככה) לבין השאלה אם השינקנסן מלהיב או לא.
 

2mnm

New member
אפרופו 熱心 זה מה שאמר עלי מנהל ביה"ס

של העיר 山田 כמחמאה על עבודה טובה. בסוף התקופה הוא ממש התחנן שאני אשאר עוד שנה, אבל אני כנראה הראש שלי כבר היה לכיוונים אחרים. אני זוכר אותו ממש לטובה אפילו כמורה דרך.
 
לטובתך, כן

אם כל פעם תתלהב מחדש מכל שינוי כזה, החיים יראו (יהיו) הרבה יותר יפים.
(זו גם הסיבה שהם התלהבו מאותו סלט מלפופנים בפוסט אחר שלך)
 

mishel s

New member
זה יפה להגיד

אבל אם באמת היינו מתפעלים כל פעם מחדש מכל דבר קטן לא היינו מסוגלים לעשות כלום כל היום.
עד לאן אני צריך לחזור? עד למנטליות של איש מערות?
אז אני צריך להתלהב מהבגדים שיש עלי? מהנעליים?
מסכין הגילוח? מהצלחת שעליה אני אוכל? מהסכום?
מעצם זה שיש לי אוכל שלא אני גידלתי?
אני אבלה את כל היום בבהייה בדברים במקום לעשות מה שאני צריך.

נכון שצריך להעריך את הדברים באופן כללי, אבל לא צריך ממש להתפלא כאילו שלא ראית אותם בחיים או לא חווית אותם בחיים.
את האושר הכללי בחיים אפשר להשיג בדרכים אחרות שעדיין יתנו לך לצאת מהבית בבוקר (אחרת תשאר כל היום ותתפלא מהמדרגות, ממכונת הכסביסה, מהטוסטר....ולא תגיע לדלת...)
 
כמובן שהכל בפרופורציה

"קצת" הקצנת (בכלל אתה כותב נחמד) אבל יש שם משהו בתרבות של "לתת כבוד" לכל דבר.
גם אם הוא כבר ידוע. זה לא חייב לקחת הרבה זמן. (ענין של תרגול)
מזכיר במשהו אנשים דתיים שמודים לאל על כל דבר שקורה/לא קורה/נעשה
 
למעלה