השטן
אני יודעת שאמרתיח שאני עוזבת ,ועזבתי ,זכרון אחרון.דמעות לצללים, לחימה ולרוח, עפות לחינם, ואיש לא שומע , דמעות שמדלגות עלי, ובאות מבפנים ,דמעות של הסוף. ובעוד רוחי עפה מעליך, ורואה אותך שוכב פצוע ומלטה את ידי,אתה כבר יודע שהיא חסרת חיים, היא כבר לא שלי, של זו שאתה אוהב ,בעוד הדמעות , הניסיון הנואש שלי לגעת בך,מושיטה יד , ומרגישה קור ריקני ,ודמות חדשה מופיע מולי אלוהים ?, ואני מבינה זה חובש הוא בא להציל אותך , באמת אלוהים ,וזו תיהיה הפגישה היחידה שלי עם אלוהים באותו יום,והשטן עכשו תורו, עומד מולי בעדרתו. קטן ושחור רזה, ושזוף , בקול צרוד ומשועש "שלום לך גברתי אני השטן, ואת מתה " "אני מתה זה נכון , אבל אתה לא השטן " בחיוך סלחני ומתחסד באופי בצורה לא מודעת אנושי כול כך . "אני השט אומר" בחיוך שאומר הכול . ואני " "אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה"מופסקת בפתאומיות "שקט גברתי את יכולה לצעוק ימים זה לא יעזור לך ומתחיל לשעמם אותי""אהההההההההההההההה מה?" "את מתה אין לך עינן בחמצן או במגבלה פיזית או בכול דבר את יכולה לצעוק הכול" "אתה בטוח שאתה השטן ?"אומרת באושר וחושבת ב5 מימדים . "שבי גברתי" אומר ואני יושבת. "את גברתי גמרת את בית ספר לשוטים, ובגלל שעברת לא משהו , את תשבי כשוטת החצר שלי, עברתי לא משהו "אבל היית טובה לכולם?"מתפרץ כמו תלמידה בכיתה א. "כבר משעשעעת , כמו כולם,שבי שבי נוח." "בממלכה שלי יש חוקים, -את חופשית לחשוב מה שאת רוצה, -את חופשית לעשות מה שבא לך . -וחובה עליך לציית לי שאני מבקש , וגם אם לא תביני תעשי, " "אל תדאג ,אני מבינה מהר " מוסיפה בדיחה מתחנפת. והוא מסתכל , וצוחק. ונעלם ,ואני מחליפה מקום. עכשו אני על חוף ים מבריק , מלא אנשים, צעירים. ניגשת לאחד ושואלת"פה זה גיהנום?" "גיהנום גברתי" אומר "למה כולם צעירים פה?" "ככה מגיעים לפה , תשאלי את השטן" "איפה מוצעים אותו, הוא עונה לשאלות פעם בשבוע " "איך אני מגיע לפעם הזו?" "מחכה למחר ,ולוקחת את הרגלים או אחד מהמיני רכבות שפה" "יש פה מיני רכבות?" והוא מצביע מאחורי ושם מיני רכבת צהובה כתומה , ריקה כמעט לגמר. ולמחורת אני מגיעה לאולם השטן ,שטיחים מקיר לקיר , מעט אנשים על הרצפה ,וכסא גדול ממול. איש שחור"אדוני גמרתי את המשימה ואני מבין למה זה הגיהנום" השטן "אז עכשו אני אשלח אותך לאלוהים ,הוא תמיד אוהב בובות חדשות" והאיש אדיש ככלום נעלם כאילו היה אויר. איש אחר , "לא גמרתי את המשימה אפשר עוד זמן" השטן "אם לא תגמור עד מחר תהפוך לצפרדע מספיק זמן בשבילך?" "מחרותים זה טוב לך כבודו?" "מצוין"אומר האיש ובורח , ובריצה שלו נהפך לצפרדע ,וחוזר לאדם. ונשארנו רק אני והשטן "שטן אתה בטח זוכר אותי מאתמול" הוא מסתכל בי כאילו מנסה להיזכר" לא מתחילים בשלום ילדה" "אתה לא זוכר" "שאלתי ילדה ופה החוקים הם ציות , או צפרדע" "אומרים שלום שטן, שלום שטן" "יופי, מה רצית ילדה" "איפה אני ?" "זה מה שרצית?" "אני חושבת" "חושבת זה לא מספיק " "אז זה מה שרציתי" " את בגיהנום" "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח""תפסיקי לצחוק כי את מבזבזת לעצמך זמן שאלות "קוטע אותי ואני שנזכרת בצפרדע מפסיקה. "אני מבקשת שתסביר לי למה לא הגעתי לגן עדן?" "רובכם מגעעים לגיהנום ואחר כך עוברים" "למה?" "כדי שתהפכו אמיתים ותגמלו מבית הספר הקטן שלכם , ומלעשות יותר מידי שיעורי בית בשביל להפוך למחשבון מהלך" "מה?" "לא משנה" "אני אגיע לגם עדן" "או שתגיעי לגן עדן או שתגיעי לביצה" וצוחק משועשה מעצמו. ואני נעלבת" מי אתה חושב שאתה?" "אני לא חושב אני יודע , אני השטן ," "ילדה פה זה לא בית ספר פה זה אי בודד , את תביני בסוף שלא ישאר לך סיבה לא להבין ,ותדעי מי את באמת ,ואף מורה לא יסביר לך ,את תראי דרך העיורן " "מה?" "שתראי תביני עד אז אל תתרידי אותי יותר בלי הזמנה אחרת צפרדע" ואני רוצה להגיד איש אחד הזמין אותי לכאן ,אבל רצה על נפשי החוצה. היום הראשון בגיהנום כמו פה ,לראות את האמת ולעווווות אותה , אבל בצעדים למציאות.
אני יודעת שאמרתיח שאני עוזבת ,ועזבתי ,זכרון אחרון.דמעות לצללים, לחימה ולרוח, עפות לחינם, ואיש לא שומע , דמעות שמדלגות עלי, ובאות מבפנים ,דמעות של הסוף. ובעוד רוחי עפה מעליך, ורואה אותך שוכב פצוע ומלטה את ידי,אתה כבר יודע שהיא חסרת חיים, היא כבר לא שלי, של זו שאתה אוהב ,בעוד הדמעות , הניסיון הנואש שלי לגעת בך,מושיטה יד , ומרגישה קור ריקני ,ודמות חדשה מופיע מולי אלוהים ?, ואני מבינה זה חובש הוא בא להציל אותך , באמת אלוהים ,וזו תיהיה הפגישה היחידה שלי עם אלוהים באותו יום,והשטן עכשו תורו, עומד מולי בעדרתו. קטן ושחור רזה, ושזוף , בקול צרוד ומשועש "שלום לך גברתי אני השטן, ואת מתה " "אני מתה זה נכון , אבל אתה לא השטן " בחיוך סלחני ומתחסד באופי בצורה לא מודעת אנושי כול כך . "אני השט אומר" בחיוך שאומר הכול . ואני " "אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה"מופסקת בפתאומיות "שקט גברתי את יכולה לצעוק ימים זה לא יעזור לך ומתחיל לשעמם אותי""אהההההההההההההההה מה?" "את מתה אין לך עינן בחמצן או במגבלה פיזית או בכול דבר את יכולה לצעוק הכול" "אתה בטוח שאתה השטן ?"אומרת באושר וחושבת ב5 מימדים . "שבי גברתי" אומר ואני יושבת. "את גברתי גמרת את בית ספר לשוטים, ובגלל שעברת לא משהו , את תשבי כשוטת החצר שלי, עברתי לא משהו "אבל היית טובה לכולם?"מתפרץ כמו תלמידה בכיתה א. "כבר משעשעעת , כמו כולם,שבי שבי נוח." "בממלכה שלי יש חוקים, -את חופשית לחשוב מה שאת רוצה, -את חופשית לעשות מה שבא לך . -וחובה עליך לציית לי שאני מבקש , וגם אם לא תביני תעשי, " "אל תדאג ,אני מבינה מהר " מוסיפה בדיחה מתחנפת. והוא מסתכל , וצוחק. ונעלם ,ואני מחליפה מקום. עכשו אני על חוף ים מבריק , מלא אנשים, צעירים. ניגשת לאחד ושואלת"פה זה גיהנום?" "גיהנום גברתי" אומר "למה כולם צעירים פה?" "ככה מגיעים לפה , תשאלי את השטן" "איפה מוצעים אותו, הוא עונה לשאלות פעם בשבוע " "איך אני מגיע לפעם הזו?" "מחכה למחר ,ולוקחת את הרגלים או אחד מהמיני רכבות שפה" "יש פה מיני רכבות?" והוא מצביע מאחורי ושם מיני רכבת צהובה כתומה , ריקה כמעט לגמר. ולמחורת אני מגיעה לאולם השטן ,שטיחים מקיר לקיר , מעט אנשים על הרצפה ,וכסא גדול ממול. איש שחור"אדוני גמרתי את המשימה ואני מבין למה זה הגיהנום" השטן "אז עכשו אני אשלח אותך לאלוהים ,הוא תמיד אוהב בובות חדשות" והאיש אדיש ככלום נעלם כאילו היה אויר. איש אחר , "לא גמרתי את המשימה אפשר עוד זמן" השטן "אם לא תגמור עד מחר תהפוך לצפרדע מספיק זמן בשבילך?" "מחרותים זה טוב לך כבודו?" "מצוין"אומר האיש ובורח , ובריצה שלו נהפך לצפרדע ,וחוזר לאדם. ונשארנו רק אני והשטן "שטן אתה בטח זוכר אותי מאתמול" הוא מסתכל בי כאילו מנסה להיזכר" לא מתחילים בשלום ילדה" "אתה לא זוכר" "שאלתי ילדה ופה החוקים הם ציות , או צפרדע" "אומרים שלום שטן, שלום שטן" "יופי, מה רצית ילדה" "איפה אני ?" "זה מה שרצית?" "אני חושבת" "חושבת זה לא מספיק " "אז זה מה שרציתי" " את בגיהנום" "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח""תפסיקי לצחוק כי את מבזבזת לעצמך זמן שאלות "קוטע אותי ואני שנזכרת בצפרדע מפסיקה. "אני מבקשת שתסביר לי למה לא הגעתי לגן עדן?" "רובכם מגעעים לגיהנום ואחר כך עוברים" "למה?" "כדי שתהפכו אמיתים ותגמלו מבית הספר הקטן שלכם , ומלעשות יותר מידי שיעורי בית בשביל להפוך למחשבון מהלך" "מה?" "לא משנה" "אני אגיע לגם עדן" "או שתגיעי לגן עדן או שתגיעי לביצה" וצוחק משועשה מעצמו. ואני נעלבת" מי אתה חושב שאתה?" "אני לא חושב אני יודע , אני השטן ," "ילדה פה זה לא בית ספר פה זה אי בודד , את תביני בסוף שלא ישאר לך סיבה לא להבין ,ותדעי מי את באמת ,ואף מורה לא יסביר לך ,את תראי דרך העיורן " "מה?" "שתראי תביני עד אז אל תתרידי אותי יותר בלי הזמנה אחרת צפרדע" ואני רוצה להגיד איש אחד הזמין אותי לכאן ,אבל רצה על נפשי החוצה. היום הראשון בגיהנום כמו פה ,לראות את האמת ולעווווות אותה , אבל בצעדים למציאות.