השחיתות הפוליטית...
לא נוצרה אצל נתניהו, עוד בימי מפ"אי הייתה שחיתות, אלא שאז היא שירתה את הקולקטיב, דבר שהתקבל אז ביותר הבנה וסלחנות...
ציטוט מתוך כתבה של אורי מילשטיין..
ההבדל בין אז להיום נעוץ בעיקר בשני גורמים: החברה העברית בתקופת היישוב ובעשור הראשון לקיום המדינה הייתה קולקטיביסטית, והיום היא אינדיבידואליסטית; והחברה אז הייתה אידיאליסטית, והיום היא חומרנית-אגואיסטית. מכאן, שאז שירתה השחיתות את הקולקטיב האידיאליסטי, כמו זה של מפא"י ושל הקיבוצים, והיום השחיתות מאפשרת לחברי האליטות, הקרובים לצלחת, ליטול ממנה לעצמם. לשחיתות של אז יש יותר מבינים וסולחים, ואת השחיתות של היום מוקיעים בקול גדול.
אבל המצב מורכב עוד יותר. ראשית, שחיתות היא שחיתות, כי הגדרתה היא פורמלית משפטית, ולא תלויה בנסיבות. שנית, ילדי המושחתים ונכדי האידיאליסטים של אז, שהגיעו למעמדם הנוכחי בזכות אותה שחיתות, לוחמים היום בקול גדול נגד המושחתים של היום (אם הם שייכים למפלגה יריבה). מכאן שאנחנו נוכחים לא רק בתרבות של שחיתות, אלא גם בתרבות של צביעות.
דעתכם..
לא נוצרה אצל נתניהו, עוד בימי מפ"אי הייתה שחיתות, אלא שאז היא שירתה את הקולקטיב, דבר שהתקבל אז ביותר הבנה וסלחנות...
ציטוט מתוך כתבה של אורי מילשטיין..
ההבדל בין אז להיום נעוץ בעיקר בשני גורמים: החברה העברית בתקופת היישוב ובעשור הראשון לקיום המדינה הייתה קולקטיביסטית, והיום היא אינדיבידואליסטית; והחברה אז הייתה אידיאליסטית, והיום היא חומרנית-אגואיסטית. מכאן, שאז שירתה השחיתות את הקולקטיב האידיאליסטי, כמו זה של מפא"י ושל הקיבוצים, והיום השחיתות מאפשרת לחברי האליטות, הקרובים לצלחת, ליטול ממנה לעצמם. לשחיתות של אז יש יותר מבינים וסולחים, ואת השחיתות של היום מוקיעים בקול גדול.
אבל המצב מורכב עוד יותר. ראשית, שחיתות היא שחיתות, כי הגדרתה היא פורמלית משפטית, ולא תלויה בנסיבות. שנית, ילדי המושחתים ונכדי האידיאליסטים של אז, שהגיעו למעמדם הנוכחי בזכות אותה שחיתות, לוחמים היום בקול גדול נגד המושחתים של היום (אם הם שייכים למפלגה יריבה). מכאן שאנחנו נוכחים לא רק בתרבות של שחיתות, אלא גם בתרבות של צביעות.
דעתכם..
