השואה ואתם../images/Emo16.gif
נכון, יום השואה כבר עבר. אבל בכל זאת בחרתי לפתוח פה דיון חדש. מעניין אותי לדעת, מהי השואה בשבילכם, ומהו יום השואה בפרט. אני יודע שיש כאלו שאין להם נגיעה אל היום, המשפחות שלהם באו ממדינות ערב ואין להם שום נגיעה אישית לנושא. אבל בכל זאת
כשאתם חושבים על השואה, מה עולה לכם לראש? אצלי בבית אלו ספורים מהילדות. זה נושא מדובר כל כך. איך אפו(סבא ז"ל), שהיה חלק מהשומר הצעיר ניסה להציל יהודים ולהביאם ארצה, אבל נתפס על ידי הנאצים. איך סבתא ראתה את אמה חוטפת כדור מהגרמנים ואיך חלקים גדולים מאוד מהמשפחה הלכו מבלי לחזור
תמיד יום השואה היה די קשה עבורי, טראומתי כמעט. השנה למזלי לא. אבל בשנים קודמות זה גבל בהרגשה שאני רדוף, הרגשתי את זה מסביבי, זה היה יום שהוא מעבר לסתם יום עצוב. ודווקא היום, אני פחות חשבתי על זה. אולי כי לא הכי הרגשתי טוב בימים האחרונים אז הייתי off. אבל יצא לי לחשוב על שאלה אחרת- מה אנחנו אמורים לעשות עם הידיעה? עם ההבנה? האם אנחנו אמורים לכעוס? האם אנחנו אמורים ללמוד מטעויות העבר ולהיות עם עצמאי? ואיך בתור עם עצמאי במדינתו הריבונית עלינו להתייחס למיעוטים אחרים?
השואה ואתם.
נכון, יום השואה כבר עבר. אבל בכל זאת בחרתי לפתוח פה דיון חדש. מעניין אותי לדעת, מהי השואה בשבילכם, ומהו יום השואה בפרט. אני יודע שיש כאלו שאין להם נגיעה אל היום, המשפחות שלהם באו ממדינות ערב ואין להם שום נגיעה אישית לנושא. אבל בכל זאת