מיליטיריזם-אין פירושו מלחמה/ אהבת המלחמה.. הפירוש הוא הערצת הצבא, מדינה מיליטריסטית היא מדינה כמו ישראל וארה"ב (ויש עוד מלא דוגמאות)- מדינה שסומכת על הכוח הצבאי שלה (לאו דווקא תשתמש בו).
פשוט אין לי מספיק מילים כדי לתאר את כל מה שהרגשתי כשקראתי את זה. זה פשוט לא יאומן.... מצמרר, מפחיד, כואב!!! התחלתי לקרוא את זה ופשוט נסחפתי, למרות אורכו. הדברים והרגעים שהוא מתאר שם כל הכאב והצער, המילים שלו לגבי זה שבעצם הפסדנו במלחמה הזו זה באמת גורם לך לחשוב! יותר מזה... כשהוא סיפר על היום חופש שלו בתל-אביב ועל ההבדלים בין חייהם, זה גרם לי להרגיש די רע. כי למרות שאנחנו מודעים למצב ולמרות שכואב לנו על כל הפיגועים האלו אנו לא באמת מבינים מה זה! איך ההרגשה לראות מישהו נפצע/נהרג מול העיניים (בתקווה שגם לא נראה). והמצב הזה נמשך עד היום. יש חיילים וערים שלמים שחיים את המלחמה הזאת גם עכשיו, חיים בפחד! כמעט כל יום אנחנו מאבדים מישהו! בקיצור, אני רוצה להגיד שהמאמר הזה באמת מדהים ונותן המון חומר למחשבה!!! מומלץ מאוד לקריאה!!! נ.ב- היו שתי קטעים ממש מצמררים: 1- המוות של נועם מול העניים של גלעד כשעוד המשפט של נועם מהדהד בראש....! 2- כל העניין עם "גורל מוזר ומקריות טראגית...!!!
היה דווקא עם הסא"ל שאומר 'אנחנו לא יכולים עכשיו להרשות לעצמנו עוד הרוגים' - כאילו שמקודם כן יכלו... זה ממש מראה את ההתנהלות הלא נכונה של כל צמרת המדינה והצבא בעימות כולו בלבנון וגם בנסיגה, מראש הממשלה ועד למג"ד בצבא.
על העובדה שהם דיברו על זה יום לפני מה עדיף לעשות במצב הזה, וכשהגיעו למצב הם הבינו שהחיים יותר חשובים מיד או רגל! וגם על הקטע שגלעד סיפר שזה שאיבד את היד אמר שבוע לפני לפצוע אחר שהוא: עוד שבוע ישכב במיטה לידו, וזה באמת קרה!!!
כולי הייתי בצמרמורות ובמיוחד שאני זוכר מה אני עשיתי באותו רגע, שלא תחשבו שאני מיוחד פשוט ילד מק''ש זוכר את כל ריגעי הקטיושות...ועכשיו שקראתי את זה, זה הראה לי את התמונה מהצד השני לא מהצד שרק ניכנס למיקלט. ותאמינו לי זה סיפור מרגש מסוחף אני בדרך כלל לא קורא מהמחשב כי זה עושה לי סחרחורות אבל את זה לא יכלתי לעצור באמצע...