הרצון שבי
אומר לך להשאר,להסתכל בעיניים עמוק ולהרגיש את הנשמה שלך. הרצון שבי דוחף אותי קדימה אלייך אבל אז קורה משהו שדוחף אותי אחורה בחזרה. המאמץ הזה שובר אותי פנימה והבלבול הזה גורם לי להתכנס בתוך עצמי. לא אני לא בוכה כי המלחמות שלי מתנהלות פנימה בתוכי. מערכה שנייה החלה ואני עדיין מלקקת את הפצעים מהמערכה הקודמת. התיקון שלי,אני לא מצליחה להרגיש משהו. לעזאזל לפעמים אני רוצה להרגיש משהו. אני רוצה להרגיש משהו. כאב ,סבל,אני רוצה לבכות. או לפחות לפתוח את העיניים. אני רוצה להבין למה אני נמצאת במקום הזה היום ואיפה הייתי אתמול. אני דברתי איתו שעות אתמול,אתה ראית,התווכחתי ונלחמתי על ערכים אבל איפה ההרגשה הזאת עכשיו? נלחמתי על ייעוד,על מכתוב,על גורל ותכלית. ואיפה שלי? אני רוצה שתבין האמונה נמצאת בי תמיד אבל לפעמים אני כ"כ כועסת והכעס הזה משחית אותי. הוא גורם לי להפסיק להרגיש ולהבין טוב יותר ממה שאני יכולה(הוא מעוור אותי). לפעמים אני כ"כ אוהבת. נדמה לך שאני שונאת. אני משתדלת שלא. אני מחפשת אותות ונדמה לי שלפעמים אולי אני יוצרת אותם כדי להרגיש שיש סיבה. כ"כ כואב לי עכשיו לגלות שאולי הסוף לא יהיה טוב כמו שתמיד רציתי שיהיה. התמימות הזאת,הו אלוהים,מעיין נובעת? אולי עדיף לחשוב שהדברים מסתדרים בדיוק בסדר שאמורים להיות. ושהאהבה הזאת לא תגמר לעולם. האהבה הזאת לא תגמר לעולם.
אומר לך להשאר,להסתכל בעיניים עמוק ולהרגיש את הנשמה שלך. הרצון שבי דוחף אותי קדימה אלייך אבל אז קורה משהו שדוחף אותי אחורה בחזרה. המאמץ הזה שובר אותי פנימה והבלבול הזה גורם לי להתכנס בתוך עצמי. לא אני לא בוכה כי המלחמות שלי מתנהלות פנימה בתוכי. מערכה שנייה החלה ואני עדיין מלקקת את הפצעים מהמערכה הקודמת. התיקון שלי,אני לא מצליחה להרגיש משהו. לעזאזל לפעמים אני רוצה להרגיש משהו. אני רוצה להרגיש משהו. כאב ,סבל,אני רוצה לבכות. או לפחות לפתוח את העיניים. אני רוצה להבין למה אני נמצאת במקום הזה היום ואיפה הייתי אתמול. אני דברתי איתו שעות אתמול,אתה ראית,התווכחתי ונלחמתי על ערכים אבל איפה ההרגשה הזאת עכשיו? נלחמתי על ייעוד,על מכתוב,על גורל ותכלית. ואיפה שלי? אני רוצה שתבין האמונה נמצאת בי תמיד אבל לפעמים אני כ"כ כועסת והכעס הזה משחית אותי. הוא גורם לי להפסיק להרגיש ולהבין טוב יותר ממה שאני יכולה(הוא מעוור אותי). לפעמים אני כ"כ אוהבת. נדמה לך שאני שונאת. אני משתדלת שלא. אני מחפשת אותות ונדמה לי שלפעמים אולי אני יוצרת אותם כדי להרגיש שיש סיבה. כ"כ כואב לי עכשיו לגלות שאולי הסוף לא יהיה טוב כמו שתמיד רציתי שיהיה. התמימות הזאת,הו אלוהים,מעיין נובעת? אולי עדיף לחשוב שהדברים מסתדרים בדיוק בסדר שאמורים להיות. ושהאהבה הזאת לא תגמר לעולם. האהבה הזאת לא תגמר לעולם.