כל זה טוב ויפה בשוויץ, אולי.
בישראל נתקלתי בעברי ב"ספר" לרכב שתורגם בצורה עילגת ע"י מתרגם עיוור (ופה אני מעליב את קהילת כבדי הראייה). ראיתי במו עיני. זו לא עדות שמיעה. אלא מה, לזכות היבואנים יאמר כי לרוב ככל שהערך של המוצר עולה, כך רמת ההשקעה שמושקעת בחומרי ההסברה, עלונים, יוזר מנואלז וכו'. עד היום אני זוכר את הקופסה המהודרת מעץ שקיבלתי כשרכשתי את ה- ZX12R בשנת 2000, עוד לפני שהגיע אפילו ארצה... יש לי אותה איפושהו בבית, לדורות הבאים. אז, בזמנו, זה היה האופנוע היפני היקר ביותר (בלי להחשיב הונדה גולדווינג) שנמכר בישראל, והראשון שחצה את רף ה- 100,000 ש"ח. הם השקיעו.
עכשיו ברור לי לגמרי שאין סיכוי לשכנע אותך אבל אני לא כותב עבורך, אלא עבור שאר הקוראים. ה"אלוהות" הזו שאתה מייחס למהנדסים או קציני בטיחות מתאימה אולי לשוויץ. ברוב המקרים מדובר בסופו של דבר בהחלטה עיצובית הנדחפת ע"י מנהלי מחלקת השיווק של היצרן. הם אלה שצריכים לכתוב את מה שצריך לכתוב בעלונים ובחומר הפירסומי, ולכן הם צריכים "בשר" ופיצ'רים חדשים במוצר, יהיה אשר יהיה. אם תיקח את החומר השיווקי של אופנוע כלשהו משנת 2000, ואז תשווה משנה לשנה לשנה לשנה מה השתנה במוצר ומה השתנה בחומר השיווקי, תגלה בחלק גדול מהמקרים שמשתמשים באותם סופרלטיבים, באותן מילות תואר המנסות לשכנע את הרוכש הפוטנציאלי שהשנה, הדגם הנוכחי הוא יותר X, וכאן תכניס מה שאתה רוצה. זה נכון לאופנועים, אבל נכון לכל מוצר אחר, כולל במבה וגבינה צהובה, אם תחשוב על זה.
כך גם הספר של הרכב. אין תקן בעולם שאומר שהערות צריכים לכתוב בפונט כזה וכזה בגודל כזה וכזה, ושהם צריכים להיות בצבע ככה וככה או עם אייקון כזה או כזה. זו החלטה עיצובית של ה"סופר" של הספר, זה הכל. בדיוק כמו בכל מקום אחר בעולם. אולי, אולי את מדבקות האזהרה שמדביקים על מיכל הדלק ובעוד כל מיני מקומות, אולי המדבקות הן לפי איזשהו תקן. אבל פרט לזה - החלטה עיצובית נטו.
מה שכן, כמו בהוראות בטיחות באש, גם פה יש נהלים שנכתבו בדם. אם אחד המעצבים או אפילו אחד המהנדסים עשה טעות שעלתה בדם, הוא כנראה יאבד את עבודתו ואולי יותר (אם זה ביפן) או אולי פחות (אם זה באיטליה...), והנהלים ישוכתבו כך שלהבא זה לא יקרה. לפחות עד לתום המשמרת.
מה אתה חושב, המהנדסים הגרמניים שחשבו שמערכת הבלימה מסוג EVO של חלק מאופנועי במוו משנת 2006-2007 שמעו את ההנחיות לבניית המערכת מפי האלוהים בכבודו ובעצמו? והאם אתה חושב שאיבדו את עבודתם אחרי שהרבה רוכבים מצאו את עצמם מתהפכים ומתרסקים בגלל המערכת הזו? מה אתה חושב, המהנדסים האיטלקיים שבנו איזו מערכת מפגרת של איזה רכיב של איזה אופנוע של איזה יצרן, שאחרי שנה זרקו אותה לפח - האם הם נצר לישו בכבודו ובעצמו וקיבלו את התורה הזו מאלוהים על הר ווזוב?
תרד מהאולימפוס. מהנדסי בטיחות הם לא אלוהים, לא הבנים של אלוהים, ואלוהים לא לוחש להם באוזן את האמת האבסולוטית. הם טועים, ולא מעט.
בישראל נתקלתי בעברי ב"ספר" לרכב שתורגם בצורה עילגת ע"י מתרגם עיוור (ופה אני מעליב את קהילת כבדי הראייה). ראיתי במו עיני. זו לא עדות שמיעה. אלא מה, לזכות היבואנים יאמר כי לרוב ככל שהערך של המוצר עולה, כך רמת ההשקעה שמושקעת בחומרי ההסברה, עלונים, יוזר מנואלז וכו'. עד היום אני זוכר את הקופסה המהודרת מעץ שקיבלתי כשרכשתי את ה- ZX12R בשנת 2000, עוד לפני שהגיע אפילו ארצה... יש לי אותה איפושהו בבית, לדורות הבאים. אז, בזמנו, זה היה האופנוע היפני היקר ביותר (בלי להחשיב הונדה גולדווינג) שנמכר בישראל, והראשון שחצה את רף ה- 100,000 ש"ח. הם השקיעו.
עכשיו ברור לי לגמרי שאין סיכוי לשכנע אותך אבל אני לא כותב עבורך, אלא עבור שאר הקוראים. ה"אלוהות" הזו שאתה מייחס למהנדסים או קציני בטיחות מתאימה אולי לשוויץ. ברוב המקרים מדובר בסופו של דבר בהחלטה עיצובית הנדחפת ע"י מנהלי מחלקת השיווק של היצרן. הם אלה שצריכים לכתוב את מה שצריך לכתוב בעלונים ובחומר הפירסומי, ולכן הם צריכים "בשר" ופיצ'רים חדשים במוצר, יהיה אשר יהיה. אם תיקח את החומר השיווקי של אופנוע כלשהו משנת 2000, ואז תשווה משנה לשנה לשנה לשנה מה השתנה במוצר ומה השתנה בחומר השיווקי, תגלה בחלק גדול מהמקרים שמשתמשים באותם סופרלטיבים, באותן מילות תואר המנסות לשכנע את הרוכש הפוטנציאלי שהשנה, הדגם הנוכחי הוא יותר X, וכאן תכניס מה שאתה רוצה. זה נכון לאופנועים, אבל נכון לכל מוצר אחר, כולל במבה וגבינה צהובה, אם תחשוב על זה.
כך גם הספר של הרכב. אין תקן בעולם שאומר שהערות צריכים לכתוב בפונט כזה וכזה בגודל כזה וכזה, ושהם צריכים להיות בצבע ככה וככה או עם אייקון כזה או כזה. זו החלטה עיצובית של ה"סופר" של הספר, זה הכל. בדיוק כמו בכל מקום אחר בעולם. אולי, אולי את מדבקות האזהרה שמדביקים על מיכל הדלק ובעוד כל מיני מקומות, אולי המדבקות הן לפי איזשהו תקן. אבל פרט לזה - החלטה עיצובית נטו.
מה שכן, כמו בהוראות בטיחות באש, גם פה יש נהלים שנכתבו בדם. אם אחד המעצבים או אפילו אחד המהנדסים עשה טעות שעלתה בדם, הוא כנראה יאבד את עבודתו ואולי יותר (אם זה ביפן) או אולי פחות (אם זה באיטליה...), והנהלים ישוכתבו כך שלהבא זה לא יקרה. לפחות עד לתום המשמרת.
מה אתה חושב, המהנדסים הגרמניים שחשבו שמערכת הבלימה מסוג EVO של חלק מאופנועי במוו משנת 2006-2007 שמעו את ההנחיות לבניית המערכת מפי האלוהים בכבודו ובעצמו? והאם אתה חושב שאיבדו את עבודתם אחרי שהרבה רוכבים מצאו את עצמם מתהפכים ומתרסקים בגלל המערכת הזו? מה אתה חושב, המהנדסים האיטלקיים שבנו איזו מערכת מפגרת של איזה רכיב של איזה אופנוע של איזה יצרן, שאחרי שנה זרקו אותה לפח - האם הם נצר לישו בכבודו ובעצמו וקיבלו את התורה הזו מאלוהים על הר ווזוב?
תרד מהאולימפוס. מהנדסי בטיחות הם לא אלוהים, לא הבנים של אלוהים, ואלוהים לא לוחש להם באוזן את האמת האבסולוטית. הם טועים, ולא מעט.