הרצאה - חלק ב'

vicz

New member
הרצאה - חלק ב'

טוב, אז זהו זה קרה העברתי הרצאה של 40 דקות ביום שלישי רגשות מעורבבים מצד אחד אני שמחה, כי גמגמתי לא הרבה יותר משאני מגמגמת בשיחה רגילה, למרות שעמדתי מול אנשים היו כמה מילים שהייתי תקועה בהם אבל בגדול דיברתי בסדר הקול שלי נשמע קצת מוזר בגלל המאמץ והלחץ, אבל זה לא נראה לי קריטי מצד שני אני מופתעת. בערך באמצע ההרצאה, אחרי שהתרגלתי קצת, פתאום התחלתי לדבר חלק, בקול זורם ונינוח משפט ועוד משפט, בערך במשפט ה"חלק" השלישי התחלתי לחשוב "מה? אני מדברת חלק!!!" והתחלתי לגמגם....................... וזה גורם לי לחשוב בפעם המיליון שאולי הכל בראש שאולי אני לא מגמגמת, שאולי אני יודעת שאני מגמגמת וזה מה שגורם לי לגמגם שאולי אם מישהו היה משכנע אותי שאני לא מגמגמת או גורם לי לשכוח שאני מגמגמת - הייתי מדברת שוטף............. והדבר השלישי הוא זה קלקל את הכל. קילקל את השמחה שלא ניסיתי להתחמק או לקבל פטור מזה(לשם שינוי, בבית ספר היה לי פתור מלענות בכיתה) , שהיה לי אומץ לנסות, שגמגמתי פחות ממה שיכולתי, שהיו 3 משפטים שבהם לא גמגמתי כלל........ כשסיימתי להרצות כל סטודנט בכיתה נמנע מלהסתכל עליי...... הם השפילו את העיניים, הסתכלו הצידה, בהו בלוח וזה למרות שלפני ההרצאה ישבתי ודיברתי עם רובם, וצחקנו והכל היה בסדר.. וזה היה דבר מעליב אני אפילו לא יכולה להסביר למה הרי גם לי לא נוח לשמוע אדם מגמגם מנסה לדבר עזבתי בהרגשה לא נעימה למרות הכל מקווה שבהרצאה הבאה יהיה יותר טוב
 

av100

New member
אל תרגישי עצובה

בסך הכל גם את וגם הם הרויחו מזה את -שהגמגום לא עוצר אותך מלבצע מה שאת רוצה וחושבת לנכון ולהם -לא יפריע קצת להרגיש ולחשוב על דבר חדש שאולי לא כל כך נתקלו בו קודם
 

shuky63

New member
כל הכבוד!איזה הודעה כיפית לקרוא

על הבוקר. זה נכון שאם לא חושבים על הגמגום לא מגמגמים.יש גם טכניקות טפול שעובדות על זה ולדעתי זו הגישה הכי טובה. יש תאוריה שאף פעם לא הוכחה שאם אדם מגמגם יאבד את זכרונו ויתעורר בוקר אחד במקום בו איש לא מכיר אותו הוא לא יגמגם. אני חושב שאת קשה עם עצמך.במקום להתרכז רק בגאוה הגדולה ולא להפסיק לטפוח לעצמך על השכם את נותנת לדברים שוליים לקלקל לך. לדעתי "המבוכה" שלהם היא יותר תחושה שלך כי לך קשה לשמוע אדם מגמגם ואת מיחסת את זה גם להם.
 
העברת הרצאה של 40 דקות!!!

את העברת הרצאה של 40 דקות שלמות!!! זה ממש לא קל לאדם לא מגמגם, ולאדם מגמגם זה בכלל משהו די נדיר! את צריכה להיות מאוד מאוד גאה בעצמך. עצם העובדה שבכלל היה לך את האומץ להרצות כבר ראוי לשבח
הנה הוכחת לעצמך שאת יכולה לדבר גם חופשי, ברור ובלי גמגום, סימן שזה אפשרי. עכשיו את רק צריכה לשאוף לזה ולעשות צעדים לקראת המטרה הזאת. הכל בראש... אדם מגמגם לא חייב לגמגם. ניתן להיפטר מגמגום (ברוב המקרים). עזבי את העובדה שהם לא יסתכלו עלייך, עשית צעד ענק קדימה, התמודדת עם הפחד הכי גדול שלך, את צריכה להיות גאה מאוד מאוד בעצמך
אם תרצי להתאמן על להרצות בפני קהל (ולא רק) את מוזמנת למפגשי הייד פארק במתקיימים כל שבועיים. נשמח מאוד לראות אותך שם
ושוב כל הכבוד על האומץ ועל ההתמודדות
לב.
 

vicz

New member
תודה לכולכם ../images/Emo24.gif

באמת גרמתם לי להתרכז יותר בצד הטוב
בשלוש רבעי כוס המלאה תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מקווה להגיע למפגש ביום שלישי ולפגוש את כולכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

borbardak

New member
כל הכבוד!

באמת, להעביר הרצאה של 40 דקות, זה לא דבר של מה בכך לאף אחד, על אחת כמה וכמה לאדם מגמגם! תהיי גאה בעצמך, כי ניצחת. כי על אף ולמרות הקשיים עמדת במשימה ועשית את המוטל עלייך. מי שקשה לו להסתדר עם זה ולהכיל את זה, יש לו בעייה, וזה לא אומר הרבה על האישיות שלו..... גם לי הייתה היום הרצאה, להבדיל אלפי הבדלות ממך, כולה כמה דקות, אבל מכיוון שאני לומדת בחו"ל, ויותר קשה למצוא מלה נרדפת בשפה זרה, כמה שלא תשלוט בה, הייתי לחוצה בטירוף..... בסופו של עניין, לא גמגמתי כמו שקיבלתי בלק אאוטים ושכחתי מה רציתי לומר... אבל מהניסיון שלי, לנו זה תמיד נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה נשמע לאחרים.... שיהיה המון בהצלחה, ושוב פעם כל הכבוד! מגיעים לך כל הקומפלימנטים האפשריים!
 

שמחה99

New member
../images/Emo24.gif ../images/Emo151.gif

איזה כיף, ויקיייי!
כיף לשמוע! את יודעת, מה שמאוד חשוב הוא התעוזה, האומץ. גם אם ההרצאה לא יצאה בדיוק כמו שרצית, עשית צעד ענק בזה שהעזת לדבר בפני כולם בכלל, ובמשך זמן ארוך כל כך, בפרט. פעם ועוד פעם, הצלחה ועוד הצלחה יהפכו אותך אדם בטוח בעצמו, אמיץ ומלא מרץ ורצון עשייה. אני מאוד מאוד שמחה לשמוע הצלחות כאלה, השגים וסיפורים של אנשים שמאתגרים את עצמם במה שקשה להם. ובקשר לתגובת הכיתה- אני מכירה את זה מההרצאות שלי... עניין של מבוכה, לא יודעים איך להגיב. תודי שגם את היית מגיבה כך... הלכת למפגשי אמב"י? איך היתה הפעם הראשונה? לא מביך? שזה לא מה שיהרוס לך את הטעם הטוב של ההצלחה. מחכה לשמוע עוד כאלה בקרוב...
יומקסים מלא הפתעות חיוביות
 
למעלה