הריקנות שבצ`אט וההפתעות הנקרות בדרך

הדסה

New member
הריקנות שבצ`אט וההפתעות הנקרות בדרך

אני ידעת שבכל פעם שאני נכנסת לשיחת וירטואל, משהו בי ריק ומשתוקק לבלתי מושג. כדי להרגיע את המערכות אני מוצאת פיתרון שאינו מצריך תהליך כמעט ומעניק תקשורת ברמה מסוימת מאד. אני כבר מודעת לכך, שברגע שאצא-אחוש את עצמי חסרת ערך חברתי ואכעס על זילות רגשותיי. לא אוכל להתכחש, אני נהנית מהמעמד הלא מחייב הזה, מהמשחק הקליל עם המילה בשיחה אל תוך הלילה עם אדם זר, הגילוי והנבירה. אבל כוחו של הזיוף דומיננטי יותר, אין להתעלם מכך. ייתכן שבעוד מספר שנים אנשים לא ידעו את הטכניקה הנפלאה של שיחה בארבע עיניים, שהבעות פנים , מימיקה לא תהיינה בעלות חשיבות, השיווק העצמי יעוות והמילה הכתובה תיהפך לדבר נזיל וזול. היה לילה אחד, בו יצא לי לדבר עם אדם מרתק שחשב כמוני בנושא זה וחלק עליי בנושאים אחרים... אני חושבת שזו הייתה החוויה האינטלקטואלית היחידה אותה חוויתי בפטפטת הוירטואלית ולאחר שהתנתקתי מהרשת חשתי עשירה ופרודוקטיבית. המסקנה היא ברורה: בשיחה חייב להיווצר לו דבר, שמכל הבפנים הצמא להפריה גם המעט יתעשר. אני מקווה שהאנושות, אנחנו, אני נדע להשתמש ביתרונות של התקשורת המוסווית, על אף מרמורי- קיימים יתרונות. מאחלת לכולנו בריאות תקשורתית והמון צמיחה!!! הדסה.
 

קרני

New member
מסכימה וגם קצת לא...

הפטפטת הוירטואלית כפי שהגדרת את השיח בין האנשים, יכולה להיות מאוד מפרה ומעשירה, כפי שחווית. אני מאמינה בלהקשיב וחושבת שניתן לצמוח מתוך הכרות עם אנשים. מסכימה שהבעות הפנים, מחוות, קול צחוק ומראה חיוך כבר לא קיימים וזה הופך את כל הקסם הזה בוירטואל לקר, למרוחק לאלקטורני מה... מצד שני זה גם לוקח את המראה החיצוני שכל כך מכריע ברגעים מסויימים, ונותן אופציית שיחה עם אנשים שלאו דווקא היית מדברת איתם בעוברך ברחוב... הקאץ` כאן הוא העברת הוירטואל למציאות... לפעמים זה יכול לעבור בצורה חלקה ומדהימה ויש לך חבר/ה חדש/ה. לפעמים המעבר הופך לטרואמה/קטסטרופה/נסיון רע ומר - התנפצות אשליות, ריקנות, אכזבה וכ``ו. צריך לדעת איך משחקים עם הקוביות, מתי מוסיפים, מתי מורידים ואם אפשר להדביק... מאחלת לך המון הפריות וירטואליות והמון אושר והצלחה לקראת השנה החדשה... @ @ J U
 
למעלה