הריקנות הזאת
ידיד הגיע לבקר. ידיד שהיה לצידי בתקופה הקשה של חיי. וישבנו, ודיברנו, וצחקנו... איזה שעתיים היה נחמד, נחמד כמו פעם, בתקופה שישבנו ביחד בקורס המשעמם ההוא, בשיעורים שהמרצה כל הזמן העירה לנו איך שאנחנו עושים לה רעש כשאנחנו צוחקים. והוא הלך, אז נשארה לה הריקנות הזאת, של הלבד... של הרצון לביחד, לשותפות, לחוויות, למישהו שנמצא פה איתי, מקשיב לי, סתם ככה, גם אם אני סתם רוצה לשתף אותו ביום הנחמד שעבר עליי, או מישהו שגם אם הוא באותו רגע רחוק, אני יודעת שהוא חושב עליי או שאיכפת לו ממני. מישהו שלא בוחן אותי רק על איך אני נראת, ולא על מניעים אישיים אגואיסטיים, ושלא משחק איתי משחקים של בכאילו, אלא מישהו שמספר לי על השאיפות האישיות שלו ועל התכנונים שלו בחיים, ואני אוהבת את זה, שלאדם יש תוכניות משל עצמו, את הייחודיות הזאת של הרצון הפרטי שלו. והוא היה נראה טוב, זוהר כזה. אבל למה? למה זה שכל הגברים שנחמדים בעיניי חייבים להיות חילוניים, אהה? תסבירו לי.
אאאאאאאאאאההההההההההההההה. אוף!
ידיד הגיע לבקר. ידיד שהיה לצידי בתקופה הקשה של חיי. וישבנו, ודיברנו, וצחקנו... איזה שעתיים היה נחמד, נחמד כמו פעם, בתקופה שישבנו ביחד בקורס המשעמם ההוא, בשיעורים שהמרצה כל הזמן העירה לנו איך שאנחנו עושים לה רעש כשאנחנו צוחקים. והוא הלך, אז נשארה לה הריקנות הזאת, של הלבד... של הרצון לביחד, לשותפות, לחוויות, למישהו שנמצא פה איתי, מקשיב לי, סתם ככה, גם אם אני סתם רוצה לשתף אותו ביום הנחמד שעבר עליי, או מישהו שגם אם הוא באותו רגע רחוק, אני יודעת שהוא חושב עליי או שאיכפת לו ממני. מישהו שלא בוחן אותי רק על איך אני נראת, ולא על מניעים אישיים אגואיסטיים, ושלא משחק איתי משחקים של בכאילו, אלא מישהו שמספר לי על השאיפות האישיות שלו ועל התכנונים שלו בחיים, ואני אוהבת את זה, שלאדם יש תוכניות משל עצמו, את הייחודיות הזאת של הרצון הפרטי שלו. והוא היה נראה טוב, זוהר כזה. אבל למה? למה זה שכל הגברים שנחמדים בעיניי חייבים להיות חילוניים, אהה? תסבירו לי.
