הרהורי שבת בבוקר

רומנteaת

New member
ובתגובה לשרשור המקורי ולחלק ממה שעלה כאן-

בכביש, בנהיגה, אחד הדברים הכי מסוכנים אם לא המסוכן ביותר הוא גורם ההפתעה. כשאתה מופתע ולא מוכן למשהו- אתה מאבד שליטה, מאבד שיקול דעת, מאבד זמן, והתוצאה לפעמים קטלנית. גרושין הם כמעט תמיד הפתעה. לאו דוקא עצם ההחלטה, לפעמים זה משהו שבא אחרי חשיבה ארוכה משותפת ואז מוכנים לזה. אבל הדברים שעולים ויוצאים כתוצאה מהתהליך מהצד השני הם הרבה פעמים דברים שלא תיארת לעצמך שתצטרך אי פעם לספוג מהאדם שישנת איתו באותה מיטה. ראיתי לא מזמן את אילנית לוי ואייל גולן בשיחה אחרי הגרושין, ואם הדברים הם כמו שהם מציגים אותם- הלוואי על כולנו. אבל אז גם מתעוררת התמיהה- אז למה בעצם נפרדתם אם אתם חברים כל כך טובים? אבל חברות זה כנראה לא הכל, מי כמוני יודע. כשאני נפרדתי מבעלי לא היו לי שום רגשות אליו כבר תקופה ארוכה, רציתי רק לברוח ממנו, אבל לא תיארתי לעצמי מה יהיו ממדי האסון אליו זה יוכל להגיע. אני ישבתי איתו במסעדה לנסות לחלק את ה"רכוש" (מקרר, תנור, מכונת כביסה, כמה כלים ואוטו מעאפן) ולא תיארתי לעצמי שיגזלו ממני את כל הרכוש שלי, אפילו הפרטי ביותר, שיארבו לי ביציאה מהבית, שיסיתו נגדי יישוב שלם ויאיימו עליי. אני אומנם הייתי ילדה כשזה קרה, אבל גם לאישה בת שלושים או ארבעים זו לא בדיוק חוויה חיובית. ולרוב- זו גם לא חוויה שהיא מצפה לה. ואיפשהו, אולי זה רק אצל נשים, עולות מחשבות על איך זה יכול להיות, איך זה שרקדתי איתו, נישקתי אותו, הפתעתי אותו- וזה מה שהוא עושה בחזרה. וזה יכול להיות גם הפוך, נשים כלפי גברים. אל תקפצו עליי עכשיו עם אפליות. אלה לא געגועים של "רוצה לחזור אליו", אלה פשוט הרהורים של "איך יכול להיות שהרגש משתנה כל כך פתאום".
 

Rtitan

New member
דווקא להרהורים שללו אני מתחבר.

ואין לזה שום קשר ל-"גבר או אישה". פרידות משאירות אותנו עם מגוון שלם של רגשות - החל מכאב נורא על אהבה שנכרתה באחת וכלה באנחת רווחה. בהחלט מה שמנער ומטלטל במיוחד הם הפנים של הלשעבר שמתגלים אחרי הפרידה... חוסר האיכפתיות, ההתעלמות, קשיות הלב וחוסר ההבנה והאמפטיה. המחשבות של איך זה יכול להיות שנתתי לה את הלב שלי?? איך זה שהכנסתי אותה לעולם שלי, שרקדתי איתה, שחלמתי אותה... את יודעת מה? בשלב מסויים מגיעה המחשבה של "איך זה שבכיתי עליה?"... יותר מהכל זה תסכול לדעתי - תסכול על עיוורון שהתעוורתי בשל האהבה ולא השכלתי לראות מי היא באמת. תסכול על חוסר ההתבוננות שאהבה אמיתית מביאה איתה.
 

רומנteaת

New member
ועוד המלצה- אם כבר אנחנו בז'אנר,

"לצאת לדרך". סרט, לא ספר. אבל בסופו של דבר הוא עוסק באותו נושא...
 

Rtitan

New member
אם זה הציטוט שגרום לבני אדם לחשוב...

על הספר הזה - אפילו על המאחורה שלו לא הייתי מבזבז זמן. אכן, כל אחד והמודעות שלו...
 

רומנteaת

New member
זה הציטוט ששלי בחרה. זהירות ../images/Emo58.gif

"להתחתן הוא התבוננות חכמה ומרגשת באינטימיות, בשותפות לחיים, ברומנטיקה ובסיכוייהן להתקיים במאה ה-21. זוהי חגיגה של אהבה, שאינה מטשטשת את המורכבות של הרגש הזה, הכתובה בשנינות ובביקורת עצמית כובשת". זה המאחורה. "עד מהרה כולם הסתלקו. פליפה ואני נותרנו לבדנו ביחד סוף סוף, יכולנו לנקות את הצלחות ולהתחיל לסדר את הבית"- זה הציטוט שאני בוחרת. כי בסופו של דבר כל מה שמשנה וכל מה שנשאר זה שני אנשים. אהבה של שני אנשים.
 

Rtitan

New member
נו, אז כן בזבזתי את הזמן על המאחורה שלו.

קודם הבהרה - אני עושה משהו שבדרך כלל אינני עושה: מביע דעה על משהו, על רעיון ויותר מהכל - על ספר שמעולם לא קראתי. כל מה שאני כותב כאן הוא אך ורק מתוך המשפטים שמגיעים הנה בתור ציטוטים. בעיני למאחורה של ספר יש משקל עצום - לא מעט מהספרים שקניתי בחיים שלי (ספרים שווים אני קונה, את האחרים אני משאיל או לא קורא) החלו מספרים שקראתי את המאחורה שלהם, שהכניס אותי אל העמוד הראשון - ואם הגעתי לעמוד העשירי בלי לשים לב - הספר הזה יהיה בספרייה שלי (שבלי עין הרע - בישראל מכילה כמה מאות ספרים). מאחר ואינני מתכוון לקרוא את הספר - אני מחווה כאן דעה רק על הציטוטים - מעשה לא נבון בעליל אבל אני בתקופה לא נבונה בחיים שלי
ממילא. כשמישהו מתאר נישואין בתור "התבוננות חכמה" אני לא מצליח להבין את המילה הבאה והקשר שלה למשפט הזה "ומרגשת"... לחקור אינטימיות ורומנטיקה בחוכמה גוזר את העסק למשהו כל כך אנמי בעיני שאני רואה בעיני רוחי אדם שמת מפחד מהרגשות שלו ומלהרגיש בכלל ולא מעיז להיכנס פנימה לטבוע במערבולות שרגשות מטלטלים את מי שמעז להתמסר אליהם - ומורח את הפחד הזה בממרח עבה של מילים חסרות קשר ביניהן. נישואין היא חגיגה של אהבה?... אולי כשמתייחסים לנישואין כאל חגיגה של אהבה בסוף באמת מתגרשים כי הפי-הפי-ג'וי-ג'וי הוא לא ממש מתכון בטוח לזוגיות מוצלחת - כיף כן, לא זוגיות ממשית. יש מי שזה מתאים לו ויש מי שלא - אבל נא לא לצבוע נישואין בחגיגות. את יודעת מה? דווקא הציטוט שהבאת דיבר אלי הרבה יותר: הם נותרו לבד ובנישואין הללו לא הסתערו אחד על השני בחיבוקים, נשיקוץ ולבבות וורודים מרחפים להם מעל הראש... אלא הלכו לנקות את הצלחות ולסדר את הבית. כמו שאמרתי - אפילו על המאחורה שלו לא הייתי מבזבז זמן וכדי להגיע למשפט שהבאת כציטוט (והרבה יותר טובים ממנו...) יש לי את המוח שלי, שמביא אותי לתובנות הרבה יותר עמוקות מאלו - למרות שהוא דיבר אלי (כי זה קצה הקרחון שאני רואה בעיני רוחי זוג אוהב ונשוי), דיבר אלי במשפט שהבאת דווקא את מה שלא כתוב בו - את העייפות, את המחוייבות אחד לשני של "למרות שאני מת/ה מעייפות אנחנו נסדר את הבית יחד", ויותר מהכל - אני מרגיש שם את הכמיהה העמוקה בטירוף של להיות אחרי כדי להרוות את הכמיהה להיות יחד, או לסיים לדבר על דבררים לא סגורים - או כל דבר אחר שיש בין זוג נשוי - את המשך האינטרקציה ביניהם שנדחית כעת מפאת הצורך לסדר את הבית. כשאני קונה ספר אני מוציא כסף על רעיונות של אדם שיהיה טוב ממני בתחום שהוא כותב עליו וירגש אותי ברמת "הוא מכניס לי אגרוף בבטן". ספר טוב לוקח את הקרביים שלי ומנער אותם כשאני מגלה עולמות שאני לבד לא יכולתי לחשוב עליהם, משאיר אותי חושב ומנותק מהעולם מרוב מחשבות על הדברים שהוא כתב ובונה לי עוד אגף הכרתי. ספר טוב משאיר אותי בוש וניכלם על היכולת של המחבר לכתוב דברים לא בנאליים שמאירים לי פינות שלבד לא יכולתי לחשוב עליהם... לא שינסה לעשות מנישואין "חגיגה"...
 

Rtitan

New member
הבנת הנקרא של יותר ממשפט אחד!

חגיגה של אהבה בתוך מוסד הנישואין שאותו היא בוחנת ב..."בשנינות ובביקורת עצמית כובשת"! אלא אם זה מדבר רק על מצבי הלפני ואחרי הנישואין...
 

Rtitan

New member
אלא אם זה מדבר רק על מצבי הלפני ...

הנישואין ואחרי הגירושין.
 

רומנteaת

New member
אתה מדבר מחוסר ידע

וזה דיון עקר מיסודו. אני לא אתחיל לתקצר לך את הספר. זה הרי יבזבז את זמנך, חלילה.
 

Rtitan

New member
כתבתי את זה 4 פוסטים למעלה...

זה לא הוסתר. ואני מודה לך על ההתחשבות
...
 
אווווווו

כמה שאני יכולה יותר טוב מזה.....אבל מסתפקת כרגע ב"מספיק טוב". אפילו זה מעייף אותי עכשיו.
 

menny1970

New member
שבוע טוב שלי קודם כל ../images/Emo24.gif ענק ומלא חום.

זה הולך להיות ארוך, אז בבקשה לפני שאת ממשיכה תכיני לך בבקשה
וגם תצרפי לך לזה
חזק. אז ככה, אין ספק שכנראה עוברים לך מחשבות שונות ואולי באמת ישנם מעט חוטים או אולי אחרון החוטים שטרם סגרת וקשרת. יש לי חבר מאוד טוב שתמיד שאני בדיכי או בדאון הוא מוציא אותי לצלילה וכל הדרך "הוא טוחן לי במח - "שאין דבר העומד בפני הרצון" אבל מה עושים אני עונה שהצרה שיש רצון "והדבר" לא עומד?!. נכון שאין ספק שכאשר כל אחד מאיתנו, אני, את, איקאה, הלאה, YE, RTITAN כל אחד יש לו גירושין אחרים מסיבות אחרות. מאחר ו "רק על עצמי לספר ידעתי" אז נכון שחלק מדרי הפורום די נדהמו שאמרתי להם שגרושתי למרות הכל הגישה נגדי תלונה במשטרה, אין לי מושג על מה כי רק ביום שני אני צריך להגיע לשם משהי בשם אתי היא החוקרת לעניני משפחה. כבר הספקתי לברר עליה אמרו לי שה ממש בת $^%&&! בכל מקרה כתבת ש... ..אז מי אתה ברגע שנישואיך נכשלים? קורבן או נבל? לא תמיד קל לומר. הגבולות מטשטשים ומתערבבים, כאילו התרחש פיצוץ במפעל, ורסיסי הזכוכית והפלדה(פיסות מליבו ופיסות מליבה)הותכו יחד בחום נורא. ..וזאת מבלי להזכיר את האימה המיוחדת הכרורכה בצפייה במישהו שפעם אהבת והגנת עליו הופך לאוייב תוקפני..." אין לי באמת מושג מהיכן מגיע הכאב הזה שאת מביעה, אם הוא פוגע בבנות? ואין סיכוי לדבר איתו ? זה הזמן לפנות לגורמים הרלוונטיים. אם את פוחדת ממנו או אם נראה לך שזה בלתי אפשרי? נסי לקבל ייעוץ מגורמי מקצוע. כתבת שאולי בפיצוץ שוב התערבבתם? לא יודע. אצלי זה ממש לא קרה. נכון שכשהכל התפרק גם אני התפרקתי בבחינת החלום ושברו. היה ברור לי שזה לא פייר הרי ידעתי והרגשתי שאני רוצה להתחתן ידעתי והרגשתי כשרציתי ילד וכשהראשון שלי נולד כבר ראיתי את הסדקים וחטאתי בחטא היוהרה שאם יהיה לי בן נוסף הכל יסתדר ולכן היום למרות כל מה שחוויתי וסבלתי ועברתי לאח רהגירושין לא כועס ולא סולח לא שוכח אף לא נוטר טינה שמח מאוד שיש לי שני בנים דהימים ומשתדל מאו דלא להיות בקשר עד כמה שניתן עם הגרושה. שלי, תנשמי עמוק מחר יום חדש. מקווה שאהבה תמיד תיהיה מנת חלקך וחברים טובים יהיו שם בשבילך שיהיה לך שבוע טוב
 
למעלה