הרהורים חיצוניים
בימים כתיקונם, בהם אני חשה עצמי מלאת סיפוק עצמי, ומלאת כח להמשיך ללכת ולהלחם על מטרותיי השונות, אני מוצאת עצמי יפה בעיני עצמי, ובעלת יכולת לכבוש את העולם כולו. בימים אחרים, בהם אין אני כה חזקה, ונוטה לחולשה אני שמה לב שאני לא מרגישה יפה, ומוצאת עצמי מנסה להתייפות ע"י חלק מהאפשרויות המצויות עבורי כאישה בשוק(ויש יותר מדי). בחיי היוםיום שלי אני לא מתאפרת, ולא חשה צורך להשתמש במכשיר ריח שמישהו אחר קבע עבורי כטוב ולא בריח גופי הפשוט והכי מהכל - השלי
מה שעצוב בעיני, למרות כל הידע והמודעות שרכשתי בחיי, הוא הצורך שלי לקבל חיזוקים חיצוניים למרות שאני יודעת שזה סה"כ שטיפות מח שעברתי בחיי, פרסומות שאמרו לי מה לקנות ואיך להריח ולהראות. ובכל זאת, למרות הידע היבש, הצורך לפעמים מתגבר. הרצון להיות יפה בעיני הרואה פושה באבריי, ואני מוצאת את עצמי שמה איפור או מתיזה בושם, וברמה מסויימת כדי להרגיש חלק מהחברה בה אני חיה. קודים מסויימים כל כך קשים לשבירה, בתור אישה אני יכולה לציין שבתחום המראה החיצוני בעיקר.. שטיפות מח של שנים שהטיפו לנו איך להיות יפה ומה זה בעצם אומר.. מה לא יפה בשערות בבית שחי
למה בעצם התחלנו להוריד אותם
ולמה בעצם גידולן אני אוטומטית נמצאת בצד שמנגד..
בימים כתיקונם, בהם אני חשה עצמי מלאת סיפוק עצמי, ומלאת כח להמשיך ללכת ולהלחם על מטרותיי השונות, אני מוצאת עצמי יפה בעיני עצמי, ובעלת יכולת לכבוש את העולם כולו. בימים אחרים, בהם אין אני כה חזקה, ונוטה לחולשה אני שמה לב שאני לא מרגישה יפה, ומוצאת עצמי מנסה להתייפות ע"י חלק מהאפשרויות המצויות עבורי כאישה בשוק(ויש יותר מדי). בחיי היוםיום שלי אני לא מתאפרת, ולא חשה צורך להשתמש במכשיר ריח שמישהו אחר קבע עבורי כטוב ולא בריח גופי הפשוט והכי מהכל - השלי