הרגשה מוזרה

[barak001]

מאז שדניאל הלך, יש פה מלחמת עולם. חייבים לארגן קבוצה שתתרגל את האמאמא של הסידהיס ליד השירותים, או לפחות ויפסנת מקלדת

 

[alissa]

../images/Emo6.gif

 

[alissa]

ואני חושבת שאתה אדם מסוכן דרול

ויש להזהר משכמותך.

 

[drall]

אני אקבל את זה כמחמאה

עוד משהו קל מאוד לגלות מי את מה את רוצה , מה את חושבת , איך את בנויה מבחינה רוחנית. יש טכניקות ויש חושים מתאימים לזה. השאלה היא מה זה עוזר , לך או למי שמכיר אותך ככה? אם את חושבת שיש לך סודות שאת שומרת. אם את חושבת שאת מסוגלת לשלוט על מה שאת מקרינה, תחשבי שוב.

 

[alissa]

../images/Emo13.gif You funny

מה זה החירבוט הזה תגיד?

למה אתה חושב שהטכניקות והחושים שלך לגבי מזיזים לי כהוא זה? ולא, אני לא חושבת שאני מסוגלת לשלוט על מה שאני מקרינה. האמת היא שאני גם לא מנסה. מה שאני זה מה שאני, עד שאחליט לבחור אחרת. אין לי בעיה עם חוסר שלמות ופגיעות היא דבר יפה בעיני. ההבדל ביני לבינך שאני לא מציגה את עצמי כמורה רוחנית ואתה כן. ועד עכשיו..עבודתך רחוקה מלהיות משכנעת.

 

[drall]

כשרועש

אני לעיתים מהרהר בקול רם

 

[jongler]

בוקר טוב עולם../images/Emo42.gif

כמה כיף להתעורר....

 

[dharmax]

...וכמה מצער

...לגלות שחלמנו שאנו מתעוררים ברכות

 

[jongler]

נכון, אבל אין מה להצטער

וכן... לא חסר מקרים כאלו.

 

[מוטי ש]

קראתי את דבריך.

עשה את כל מה שאתה יכול כבר מעכשיו כדי למצוא את הדבר הזה בחיים שיעשה עבורך את ההבדל.הדבר הזה הוא גם שיוציא אותך מהבור הכי עמוק שתיפול אליו,הוא זה שימנע ממך להתמכרלכל אותם דברים שבסך הכל מהווים פיצוי עלוב לתחושת הריקנות הפנימית של אותו פוחלץ שאנו מכנים בשם האישיות שלנו. כל אנשי המעשה הגדולים התחילו בנפילה.איזושהי נפילה,איזשהו ניסיון.המציאות מעמידה מבחנים,בוחנת מה האדם מוכן לסכן,עד כמה הוא מקובע ומזוהה עם מה "שיש" "לו".נפילה היא הכרחית כדי שניתן יהיה להתחשל באמצעות הסבל,להתגבר באמצעות כוח רצון שמחושל בתנאים קשים,לזנוח את הדמיונות ואת המחשבות ואת הצרכים המזוייפים ולנוע קדימה אל עבר ייעוד,אל עבר הגשמה,אל עבר משמעות אמיתית.האור הפנימי נוצר באמצעות הניסיון.גורדגייף כינה זאת סבל מרצון.מהו הסבל כאן ושל מי הרצון?זה הסבל של האדם המוותר על הרצון המזוייף שלו ומכפיף עצמו "לרצונה" של "המציאות".האדם ההוא מנסה לברוח כמו יונה הנביא,מגמגם אל מול האלוהות כמו משה,אולם בסופו של דבר הוא נכנע ואו אז הוא מוצא. ראה בדמיונך את משה הולך במדבר לקראת גורלו בסנה שאיננו אוכל או את יוסף הנמכר לאורחת ישמעאלים בדרך לבית פוטיפר במצריים.שני אלה היו חייבים להתגבר על דברים קשים מאוד כדי להצליח,אבל הם מצאו בסופו של דבר את מה שעשה עבורם את ההבדל.כאשר הם מצאו את הדבר ההוא הם לא היו צריכים יותר להתעסק בדמיונות.הם יכלו לרתום את הדבר הזה כסוס פלאי שלעולם איננו זקוק למנוחה "לעגלה" שלהם ולעוף עימה השמיימה,ממש כמו הנביא ההוא אליהו.אני שמעתי את הדברים הללו מאנשים גדולים מאוד(דהיינו מקורות מוסמכים ויודעי דבר,למקרה שהדבר חשוב לךאז כדאי לך לקחת לתשומת ליבך. אז תחושות?הרגשות מוזרות?הסיפורים של אורי? דע את עצמך היה ונותר עדיין המשפט היחיד שרבים אינם מבינים אפילו באופן מילולי פשוט.מה זה לדעת?מה זה עצמך?מי זה שיודע?איך יכול להיווצר זה שיודע?ממה מורכב זה שיודע?מהן התכונות המאפשרות לו בכלל לדעת?מה מאפשרת הידיעה הזאת?מדוע שום דבר אחר בחיים אינו ממש אפשרי בלעדיה? מדוע אי הידיעה הזאת משאירה את האדם ישן לנצח,מדמיין לנצח,מסתבך לנצח,כותב בפורום מדיטציה לנצח?(כבר נאמר שלכתוב בפורום מדיטציה זה לא כל כך נורא כל עוד יודעים למה כותבים טוב,כל אחד והקרמה שלו.

 

[בדיחהקוסמית]

באנה

פרה-פרה אז איזו טיסה היתה הפעם? אולי אתה נמשך להמראות ונחיתות? עליות ונפילות? אתה יודע, עדיף הדבר האמיתי, כמו השיר של מאיר אריאל "טרמינל"... מאז השתחררתי הרופא שלי המליץ על ביקור חודשי בנמל התעופה זה טוב לראות מטוס ממריא מתוך דמעה שקופה

 

[מוטי ש]

מאיר אריאל?

זה לא הזמר הפשיסט ההוא("הי היי מוטי,מה זאת השיפוטיות הזאת?נורות אזהרה!צלילה!צלילה!חרטום למעלה,מיד!עכשיו!,להתעורר!להתעורר! טוב,אני סתם צוחק,בעצם אני מאוד מרוצה ממנו,יכול להיות שזה מכני ויכול להיות שזה מודע,אבל הוא לא ממש עושה חשבון פנימי לכל החברים השמאלניים שלו שפוחדים אחד מהצל של השני וכל הזמן שומרים את דעתם האמיתית בתת מודע שלהם. שיהיו בריאים! אם כבר מדברים על טרמינל,אז למה לא בחשיבה אסוציאטיבית טהורה נגיע לסרטו של סטיבן שפםילברג "טרמינל". הנה הוכחה,שאדם יכול ליצור לעצמו את ייעודו גם כאשר הוא תקוע בתוך טרמינל,אינו יכול לחזור על עקביו,אף לא יכול לכאורה לצאת כי לא קיבל לגיטמתציה לכך.ולמה שיקבל?דבר ראשון שיוכיח את עצמו.אלוהים וגם העולם אוהבים את אלה שמסוגלים לעזור לעצמם. מסקנה,חובה על כל אדם לעזור לעצמו ולעודד את האחרים לעזור לעצמם. בשורה התחתונה,לא נראה לך שאני באמת מכור "לתעופה בחקירה",לא? יש כבר עליות ונפילות הרבה יותר מרתקות במיתולוגיות השונות,אם כי כאשר המטוס נופל והאדם יודע כי נחרץ גורלו למות וכל מה שנותר לו אולי זה להתפלל(אם המערכת האינסטנקטיבית שלו מאפשרת לו את זה),אפשר לתרגל חמלה עליו ועל נשמתו ועל שהותנו הזמנית והשברירית בעולם הזה. אז מה,לא יכול להיות שסתם צחקתי("אתה מצפה שנאמין לך?בכל צחוק הרי יש טיפה אמת,לא"? יאללה,המשך יום נעים.

 

[בדיחהקוסמית]

באופן טרמינלי

קודם כל.. עם מי אתה מדבר שם? החבר העיוור של אורי?

טוב, אז ככה מאיר אריאל היה בארד קצת מוזר ששר על אישתו "תיכנסי כבר לאוטו וניסע" ואז איזה יתוש עקץ אותו והוא מת אתה מתבלבל עם אריאל זילבר, שהחל מקפץ עם הברסלבים וברוך מרזל... חוץ מזה, מניין אתה יודע שכל השמאלנים האמנים יפי הנפש האלה עושים חשבון פנימי? אולי הם באמת יפי נפש אוהבי ערבים? נו בטח שטום הנקס ייתקע בטרמינל. הרי שפילברג המציא בשבילו מדינה לא קיימת! משהו כמו "קרקוזיה" אז איך אתה רוצה שהוא יעבור ביקורת דרקונים עם מסמך פיקטיבי?

זאת לא הפעם הראשונה ששפילברג עושה כאלה עבודות.. דוגמאות מהעבר - להציל את טוראי ראיין, רשימת שינדלר, אי.טי. חבר מכוכב אחר, מלתעות 2... אגב מטוסים וגורלות, היתה פעם אחת שעליתי על אל-על בחזרה לבן-גוריון, קיבלתי חינם עיתון ערב שלא אחשוף את שמו, והכותרת הראשית היתה משהו בסגנון "התרעות תקיפת טילים על נמל התעופה". מה אגיד, ישנתי כל הדרך!

בנחיתה לא רק שמחאו כפיים אלא נישקו את הטייס והנווט ואת אדמת הקודש כאילו היו עולים חדשים על כנפי נשרים

 

[מוטי ש]

אוי ואבוי לי!

איזה עוול גרמתי לאיש ישר בישראל ועוד זכרונו לברכה.אכן,התלבלבתי(התלבלבתי במכוון)עם אריאל זילבר(שמי יודע,אולי גם הוא צדיק אמיתי במסווה? אבל אני בטוח שיסלחו לי על זה,אנשים בוודאי אינם עד כדי כך קטנוניים ובלתי נסבלים,כולם רודפי טוב וצדק. חוץ מזה אמרתי שאריאל זילבר לא עושה להם חשבון פנימי,לא נראה לי שניתן להסיק מזה מה הם עושים.הם עושים את מה שהם רגילים לעשות,את מה שהם למדו לעשות,את מה שאולי מקובל בערכים הקבועים שלהם לעשות. וזאת לא חוכמה גדולה,כולנו הרי עושים את זה,כל אחד מהנקודה הקטנה של החיים הסובייקטיביים שלו. חוץ מזה,האם אתה מכיר את הסיפור הידוע על היתוש שנכנס לראשו של טיטוס הרשע? ממש יתוש בראש,נדמה לי שפעם לפני שנים רבות הייתה תוכנית שכזאת בטלוויזיה,האם אני שוב מתבלבל וזכרוני מטעני?(תקן אותי,נראה לי שאתה זוכר הכל

 

[בדיחהקוסמית]

../images/Emo13.gif

ספר לנו סיפור. שמעתי אותו פעם. אולי בחיים אחרים יתוש בראש היתה תוכנית מיתולוגית שעל ברכיה גדלו כל הסאטיריקנים דהיום סוד קטן, היום יש כזאת תוכנית מחודשת גם אני התבלבלתי במכוון, תקף את אריאל חיידק. טורף, אלים, משהו כזה. או איזו קרציה, חרק, לובסטר. לא זוכר. אתה רואה, גם לי יש זכרון סלקטיבי

 

[מוטי ש]

ובכן זה הסיפור(ממש סיפור לשבת

טיטוס "הרשע",כך אומרים,נכנס להיכל ודרס ברגל גאווה את קודש הקודשים. כיוון שהיה כבר אחרי מערכה ארוכה מאוד כנגד היהודים וכיוון שהיהודים ידועים כעם שיכול לא רק לעצבן פילים,קרנפים והיפופטמים אלא גם טפילים,יצא שעבר על דעתו ופרץ להיכל עם פרוצה(ויש אומרים שתי זונות) שאותה בעל על הפרוכת של ארון הקודש וספר הספרים שאותו בצע בחרבו.יש אומרים שדם ירד מן הפרוכת ודעתו של טיטוס שמימלא הייתה משובשת(בעטייה של המערכה הקשה והעצבים שהוא חטף עד שהסתיימה)סבור היה שדם זה הוא דמו שלו וכי קטל במעשהו את עצמו. זה לא היה דבר לא נפוץ בתקופה ההיא העתיקה והברברית.אם ראית את הסרט טרויה,הרי שגם שם עשה אכילס משהו דומה מאוד כאשר נכנס להיכל האלים בטרויה וחילל אותו בהפגנתיות בעודו הורג את כל הכוהנים במקום. זהו כוחו של אדם שמקבל כוחות עליונים,כשרונות של הרג וחי בתרבות המעודדת הרג ורצחנות שכזאת.תרבות שכזאת המסוגלת להרס,כנראה מסוגלת גם ליצירה.עובדה היא שהיוונים ולאחר מכן הרומאים ידעו ליצור דברים יפים מאוד,שעד היום מתבססת עליהם מרבית התרבות העולמית.אבל האם זה הופך אותם לרשעים רק בגלל שהיה להם את הכוח וכך הם הורגלו לנהוג?במה טובים יותר היו מתאבדי מצדה הסהרוריים או הסיקיריקים?"רוע" הוא ביחס ישר למרחק של אדם מעצמו.ככל שהוא רחוק יותר הוא רע יותר.התרבות העולמית היום מתבססת גם בין היתר על מורשתם של מתאבדי מצדה באותה מידה.הבחירה הזאת בלהיות קורבן,בלהיות צודק,אף היא סוג של רוע.מסתבר שכולנו רעים.אבל אין אדם שאין לו חולשה,אין אדם שאין לו קארמה,אין אדם שלא משלם על מעשיו.עקב אכילס היא סימן לכל בעלי הגאווה הסבורים שהם יכולים לחיות "על חרבם".חרב זה סימן של צדק.איזה צדק?הצדק שלהם. אבל נחזור לטיטוס "הרשע".לאחר שגדר את הפרוכת וצרר את כלי המקדש ירד בספינה שאמורה הייתה להביא את כל זה לרומא הצוהלת.והנה,הים סער(הלבטים,הפחדים,הרי אדם יכול לנאץ שם אלוהים בחלק אחד קטן באונה אחת שלו בעודו אחוז חיל ורעדה עם כל החלקים האחרים)והספינה הייתה מיטלטלת וכל רגע עשויה הייתה לרדת לתהום המצולות וטיטוס אמר:"אז זהו כוחם של אלוהי היהודים,תמיד הוא משחק אותה גבר רק בים,בעוד ביבשה לא יכול היה למנוע בעדי מלשרוף את בית קודשו".ואז הים שכך והגלים יסוגו אחור והסערה הייתה כלא הייתה והיום הפך בהיר וכעבור עוד זמן מה הגיע הספינה לחוף מבטחים וטיטוס הגיע לרומא. טיטוס היה מבסוט מעצמו: "הנה,חזרתי לעצמי,היהודים הללו לא שווים הרבה אחרי ככלות הכל,חבל שלא נכנסתי בהם חזק יותר,עמוק יותר,כואב יותר,הם לא למדו מספיק את הלקח" וכך היה מגלגל מחשבות במוחו בשנאתו הרבה עד שהחל משתגע וחלה למוות.מסתבר שהאל הטוב הורה לאחד משליחיו הפעוטים,ייתוש קטן,להיכנס למוחו של הלז ואכן כך עשה הייתוש.נכנס היכן שנכנס האוויר ופילס את דרכו אל מוחו של טיטוס והחל שורף אותו מבפנים.אם לא היה חמצן,גם מחשבות לא היו.אז הנה,זה מה "ששרף" את טיטוס הרשע",זימזום של ייתוש שהלך וגדל במוחו עד שהפך להיות כמו גוזל קטן של בן יונה. ובמסורת אומרים,כל אחד מקבל את שלו.לכאורה בניו של אהרון נכנסו להיכל ונשרפו לשם אהבת האלוהים המוגזמת שלהם(סירבו להביא בנים,סירבו לבוא על נשים,סירבו לעסוק בענייני היום יום וזילזלו בכל מה שאנושי)ואילו טיטוס נכנס ויצא לכאורה שלם. אז אפשר להיכנס להיכל הזה בכל מיני אופנים,יחד עם זאת,אם אתה לא שלם,אתה גם לא תיצא שלם.במילים אחרות,יש כאן מספיק סיבות למה על האדם להפוך להיות טוב.עדיין כמובן נשאלת השאלה :"כיצד זה יהפוך להיות האדם טוב"? ומה זה להיות שלם? אתה מכיר את הסיפור על בניו של אהרון?

 

[mwc]

פשש 81 הודעות?

שיא חדש ! בכל מקרה תודה לכולכם על התמיכה ונראה לי שמה שאני אקח איתי הלאה זה, א) לא לקחת שום דבר בקיצוניות ב) לא להידבק לשום חוויה רוחינת ג) להבין כל פעם שכואב לי שאני בעצם ישן מאחל לכולם שיום אחד נתעורר!

 

[drall]

דרך צלחה ../images/Emo13.gif

 

[בדיחהקוסמית]

אל תיקח את זה אישית

81 ההודעות אינן בגללך

אגב "להבין שבעצם אני ישן", יש כזה סיפור שאני מקווה שלא אעוות יתר על המידה על אחד שאמר לחברו "כל העולם הזה הוא אשליה, אני אשליה, אתה לא אמיתי, הכל לא אמיתי" אז החבר אמר - ואללה? בוא נבדוק והוא שלף איזה סכין ואיים לדקור את החבר (גם כן חבר...), ממש הצמיד את הסכין לצווארו "נו? זה לא אמיתי? אתה לא פוחד?" או-אז החבר התחנן על חייו ובכה בכי-תמרורים (עצור, אין כניסה, חד סטרי) "אתה רואה? אתה סתם משחק אותה גיבור, כמו כולם כאשר החרב מונפת על צווארך אתה חוזר למציאות הקשה, יא בכיין! כמו מופז אתה! גבר-גבר!" אז השני אמר, אחרי שהסכין חזרה לנדנה "לא הבנת. לא באמת כאב לי ולא באמת פחדתי. גם כאשר בכיתי והתחננתי על חיי, זאת היתה רק אשליה. אתה לא מבין כלום, אני אשליה, אתה אשליה, הסכין הזאת אינה אמיתית, כל העולם הזה מדומה ואנחנו ישנים עמוק"

 

[mwc]

אל תקח את זה אישית אבל.

מה המסר?