הרגשה מוזרה

  • פותח הנושא mwc
  • פורסם בתאריך

מוטי ש

New member
טוב מאוד,

אני רק מקווה שאתה לא דמבו הפילון המעופף,גם לו היו אוזניים גדולות. בכל אופן,למה מתכוונים כאשר אומרים,כי יש אוזניים לכותל?(אלוהים שם שם מכשירי ציטוט והוא מקשיב לתפילות?:)
 

barak001

New member
מעניין

אם מישהו דואג לנקות אותן, אחרת זה די מגעיל להתקרב לכותל
 

מוטי ש

New member
הכותל זה רק אבנים

ולמקרה שאתה לא יודע,אבנים שחקו מים..:) אז נראה לי שזה די נקי,מה גם שאם זה מגעיל להתקרב לכותל, זה בוודאי אומר שהכותל הוא מגועל למשעי..:)
 

מוטי ש

New member
על זה נאמר,

"לכן אמר, כה-אמר אדני יהוה, וקבצתי אתכם מן-העמים, ואספתי אתכם מן-הארצות אשר נפצותם בהם; ונתתי לכם, את-אדמת ישראל. יח ובאו-שמה; והסירו את-כל-שקוציה, ואת-כל-תועבותיה--ממנה. יט ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסרתי לב האבן, מבשרם, ונתתי להם, לב בשר. כ למען בחקתי ילכו, ואת-משפטי ישמרו ועשו אתם; והיו-לי לעם--ואני, אהיה להם לאלהים." לילה טוב.
 

מוטי ש

New member
ממש לא, יקרה,:)

לא עניתי לך,כי לא חשבתי שזה רלוונטי לאינטראקציה בינינו בפורום. יש לא מעט אנשים שההתנהגות הזאת שלי מעצבנת אותם,אבל דווקא ההתנהגות הזאת היא מהיותר מודעות אצלי,יותר אמיתיות אצלי...:) אינני סבור שסיפוק סקרנות של האחר באשר אלי ללא תכלית היא דבר שיש בו תועלת,מאותה סיבה בדיוק שאינני סבור שסיפוק הסקרנות על האחר באמצעות רכילות היא דבר שיש בו תועלת. עבור מרבית בני האדם זהו איזשהו הרגל בלתי נמנע הנובע מההתנייה להסתכל כל הזמן החוצה.עבור אלה הרוצים לעשות עבודת התפתחות עם עצמם ולמען עצמם,ההרגל הזה הופך להיות "חטא",למכשול,לדבר שעשוי לעכב אותם אפילו לעשות את הצעד הראשון. כל פעולה שעושים בדרך רוחנית,כדאי מאוד להבין "לשם מה היא טובה,מדוע עלי לעשות אותה"? למה למשל לא לרכל?למה למשל לא לאפשר לתשומת הלב שלנו להתעסק עם האחרים לשם תכלית לא ברורה ולא ידועה או בכל מקרה סתם מעורפלת כמו "סקרנות גרידא"? אין ספק שכתיבה של אנשים בפורום מעוררת סקרנות לגביהם וכל אחד רוצה לדעת עם "מי" הוא מדבר.השאלה הנשאלת עוד לפני כן היא ,אם הוא יודע בכלל "מי" זה שמדבר,"מי" זה ששואל? אם בזמן נתון אדם ידע מה בתוכו כותב ומדבר עם אדם אחר,הוא גם ידע באותו רגע מי האדם העומד מולו,או לייתר דיוק,מה הייצוג המנטלי שכלי של האדם העומד מולו באותו רגע נתון. חלקים מסויימים בנו רוצים לצבור ידע על האחר כדי להרגיש טובים יותר ממנו או לחוש לפחות לא מאויימים ממנו,או לכל הפחות לפתור כל קונפליקט קוגנטיבי כזה או אחר שיש לנו בזמן נתון עם מה שאנו תופסים בו. "אני" כותב,"את" כותבת,האינטראקציה הזאת לעיתים מעוררת בנו אינספור מחשבות לגבי עצמנו ולגבי אחרים ולגבי העולם שאפילו איננו מודעים להם,במרבית המקרים אנו ממשיכים באותו חטא קדמון של לדמיין מי אנו ולדמיין מי האחר. אפשר לדבר על האחר כאשר האינטראקציה דורשת זאת,אפשר לשאול שאלות על האחר כאשר אנו רואים בכך תכלית מסויימת או אם זה נדרש כדי לברר כחלק מתקשורת אמיתית ותכליתית מה האחר רוצה מאיתנו באמת או אם יש איזשהו בסיס לשפה משותפת שתאפשר פעולה משותפת. מעבר לזה,כל השאר הוא הרגל שאינו מועיל לא לבעל ההרגל ולא למושא חקירותיו באותו רגע. זוהי,כמובן,רק דעתי,וניסיתי להסביר אותה כרגע כמיטב יכולתי.מיטב יכולתי,דרך אגב,משתפרת כל הזמן והיא תלוית משתנים רבים ולא פשוטים..:) אז,מן הסתם,עוד נדבר...
 

alissa

New member
ישו המעונה

כמה שאתה פטפטן! קח אויר מלא ריאותיך, נשוף החוצה והרגע. הכל בסדר אח שלו. אתה לא חייב לענות. ובוודאי שנמשיך לדבר
 

alissa

New member
הי מוטי ../images/Emo13.gif

נכון, בכל פינה ובכל מקום נתקל תמיד באנשים שינסו להגדיר אותנו, יגידו עלינו דברים, יקטלגו אותנו,ימיינו אותנו, יקראו לנו בשמות, יזרקו עלינו אבנים וכו...דוגמאות יש למכביר ובהחלט כדאי לא לתת לכעס להכתיב את תגובתנו. אבל לא דיברתי על זה. דיברתי דווקא על העולם הרוחני והאנשים בו, או אלה לפחות המתיימרים להיות כאלה, שלוקחים לעצמם את התפקיד (בצורה מאוד מעודנת ודקה) של.."בוא אומר לך מה קורה איתך.." סתם מתוך סקרנות..אתה אדם דתי מוטי ?
 

מוטי ש

New member
כשהייתי קטן

הייתי מבקר את סבי זכרונו לברכה מצד אימי,אדם שסבל מאוד בחייו מכל מיני דברים.לעיתים הייתי בא אליו ואני זוכר כיצד היה שומע ניגונים חסידיים שכאלה,פרקי חזנות.הוא אהב לשיר,היה לו קול יפה. הוא לא היה אדם דתי,אבל כאשר קרבו ימיו לקיצם והייתי בא לבקרו בימים האחרונים של מחלתו,כל מה שיכולתי לשמעו ממנו בין גערה לגערה של סבתי שיאכל את האוכל(שממילא היה מקיא)שהוא פוחד למות,שהוא פוחד למות. מה זאת דתיות?מה זה אדם דתי? על האדם לבצע את תפקידו בעולם הזה.זאת דת.כיצד למצוא את תפקידו ואיך לבצע את תפקידו זה מה שדתות גדולות רוצות להורות. אבל אדם יכול ללכת גם בדרך שלו. עניתי לך על השאלה?
 

alissa

New member
לא ממש ענית מפורשות

הסיפור שלך הזכיר לי את אבא שלי לפני מותו..והוא היה דווקא אדם דתי. דתי מאוד (במובן האורטודוקסי מסורתי) רב מוכר וידוע. בלב קופא והמום שמעתי אותו אומר לאימי יום אחד שהוא מפחד למות. אותו האדם שהאמונה הייתה נר לרגליו וליוותה אותו כל חייו, בגדה בו ברגע הקריטי. סתם הייתי סקרנית כי חשבתי שראיתי כמה ציטוטים מוכרים מהכתובים. שכח מזה.
 

מוטי ש

New member
היי עליסה(מוזר לי לפנות אלייך כך:)

הסיפור על אבא שלך יפה,אבל הוא לא מפתיע. אדם שנולד לאמונה מסויימת מקיים את האמונה מתוך הרגל,מתוך פחד לעיתים. אמונה המתקיימת מתוך הרגל,מתוך פחד,היא משהו שאינו שונה כהוא זה מבחינת אדם דתי מאי אמונה בכלל.יחד עם זאת,העניין הזה מודחק לאורך חיים שלמים במקרים רבים מפאת כוחם האינרטי של החיים שלא מאפשר לאדם להתבונן בכך בתשומת לב מלאה.אנשים דתיים אינם שונים בעניין זה של "השינה" כהוא זה מאנשים חילוניים. לא יודע אם את מכירה את החלום של רבי נחמן מברסלב שהציג יפה את פחד של אדם דתי גדול,זהו החלום "על המצוקה הלא מובנת". בחלומו של רבי נחמן הוא יושב בביתו.הוא מתפלא לראות שאין איש היושב עימו.הוא יוצא לחדר השני וגם שם אין נפש חיה.ואז הוא יוצא לבית הגדול ולבית המדרש וגם שם,הפלא ופלא,אין הוא מוצא איש. ואז הוא יוצא שוב החוצה ורואה לא מעט אנשים מתלחשים זה עם זה והיטב ניכר בהם ובדבריהם שהם מכוונים איזושהי טינה גלויה כלפי רבי נחמן.אחד צוחק ממנו ואחר מתחצף אליו ואחר מקלס אותו ורבי נחמן לא מבין על מה ולמה.ואם היה סבור אדם שאולי ימצא נחמה כלשהי בקרב אנשיו הוא,הנה מתברר לו שגם אנשיו פונים נגדו ומתלחשים עליו אף הם.הדבר היה מזעזע בוודאי,שהרי ידוע היטב הדבר "או חברותא או מיתותא",אפילו בשביל אדם כרבי נחמן.הוא קורא לאחד מאנשיו על מנת לפתור את התעלומה ושואל אותו"מדוע אתם מתנהגים עימי כך,מה זה הדבר הזה?" והאיש עונה לו:"איך עשיתם כדבר הזה?כיצד חטאתם חטא גדול שכזה?" ורבי נחמן לא הבין מה רוצים ממנו.לאחר מכן ביקש את האיש ההוא מאנשיו שיילך ויקבץ יחדיו כמה אנשים שעדיין אין להם דבר כנגדו והאיש ההוא הלך ולא חזר יותר. כל כך היה רב הייאוש שרבי נחמן עזב הכל ועבר למדינה אחרת,אולם גם משהגיע לשם ראה והנה עומדים האנשים גם שם ומתלחשים עליו אף הם ונראה היה שאיזושהי שמועה עקשנית ולא מוצדקת עברה ממקום למקום.וכי מה יכול היה לעשות.החליט להתיישב באיזשהו יער ונקבצו אליו כמה אנשים דורשי טובתו ועל מנת לספק צרכיהם שלחו מפעם לפעם לעיר מישהו מהם שהיה קונה מצרכים וכדומה וכאשר חזר שאל אותו רבי נחמן"השקט הרעש"? וההוא השיב: "לא,כי עדיין הרעש חזק מאוד". בעודם יושבים ביער בא זקן אחד לרבי נחמן ואמר לו:"האתה תעשה כזאת?ואיך אין אתה מתבייש בפני זקנך רבי נחמן ובפני זקנך הבעש"ט ז"ל.ואיך אין אתה מתבייש מתורת משה ומהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב וכו'ומה אתה סבור שתישב כאן?האם תוכל לשבת כאן תמיד והרי מעותיך ייכלו ואתה איש חלש ומה תעשה?וכי אתה סבור ששוב תוכל להפליג למדינה אחרת?נראה לך?אם לא ידעו מי אתה שם,למה שיכלכלוך ואם ידעו מי אתה,הרי שגם שם ידונו אותך לכף חובה" השיב לו רבי נחמן:"מאחר שכך הדבר ואני מגורש,הרי עולם הבא יהיה לי" השיב לו הזקן:"עולם הבא אתה סבור שיהיה לך,אפילו בגיהנום לא יהיה לך מקום להיטמן שם,כי עשית חילול השם כזה. ורבי נחמן השיב לו:"סבור הייתי שתנחמוני והנה אתם עושים לי ייסורים שכאלה!" והסיפור נמשך,רבי נחמן מצווה שיביאו אליו ספר ללימוד תורה מאחר וישב שם ימים רבים ופחד כי הלימוד ישכח ,אבל לא הצליח בכוחות עצמו להשיג כל ספר מהעיר הקרובה ואף דבר גרם לו ייסורים רבים. יום אחד חזר שוב הזקן מהשיחה הקודמת ונשא תחת זרועו ספר ורבי נחמן ביקש:"תנו לי הספר" והוא נתן לו הספר,אולם להפתעתו של רבי נחמן לא הצליח בכלל להבין את פשר הכתוב בספר והיה נראה לו הספר ההוא כלשון סתרים וכספר החתום בפניו והיו לו ייסורים גדולים מאוד גם מהדבר הזה.בעיקר ירא מכך שהאנשים הללו שהיו עימו ואשר נתנו בו את מבטחם ישימו לב לדבר הזה,שרבי נחמן לא מבין למעשה שום דבר בספר הזה שהיה עימם ואו אז אף הם,דורשי טובתו המעטים בכל העולם הגדול ומלא הייסורים הזה,יעזבו אותו גם. ואז קרא אותו שוב הזקן ואמר לו:"איך עשית כזאת?איך אין לך בושה?אפילו בגיהנום לא יהיה לך מקום להיטמן שם" ורבי נחמן אמר לו:"אם היה אומר לי כזאת אדם מבני העולם העליון הייתי מאמין לו" והאיש הזקן אמר:"אני מבני העולם העליון" ואכן הראה לו הוכחה שהוא משם.ואז נזכר רבי נחמן במעשה הידעו של הבעש"ט שאמר:"אפילו אין לי חיי העולם הבא,עדיין אני אוהב את הקדוש ברוך הוא"!וגם זיכרון זה גרם לרבי נחמן יסורים גדולים וכל מה שנותר לו זה להשליך את ראשו לאחור במרירות גדולה מאוד. אולם אז ורק אז חל המהפך.כיוון שהשליך את ראשו כך,במרירות שכזאת,חזרו ונקבצו אליו כל אותם הנזכרים שאמר לו הזקן כי מתביישים הם בו(האבות וכדומה) ואמרו לו עד כמה הם הולכים להתפאר בו כאדם.ומחלו לו על הכל והביאו לו שוב את כל האנשים שנפרדו ממנו בתחילה ואפילו את בניו(שאף הם עזבוהו בתחילה)וניחמו אותו על כל מה שקרה לו...... ורבי נחמן מסיים ואומר:"ומה שהשלכתי את ראשי,אם היה אדם שעבר שמונה מאות פעמים על התורה כולה משליך את ראשו במרירות כזו,בוודאי היו מוחלים לו". זה החלום.עמוק ויפה.לא כל האנשים הגדולים מספרים לנו על החלומות שלהם בלילה.בהחלט יש כאן משהו ללמוד ממנו על חשבון פנימי,חשבון חיצוני ועמידה בניסיון.ויש לזה שם,סבל מרצון. אז את רואה,החלום של רבי נחמן פותח לנו צוהר גדול מאוד להבין הרבה מאוד דברים,גם על יהודים דתיים,אולם לא פחות מזה על כל בני האדם,כי זה ממש לא משנה אם אדם הוא יהודי דתי או לא יהודי דתי. תיאור החלום נעשה בעזרת הספר של פנחס שדה תיקון הלב בשינויים קלים בלבד.
 
מכיר

את הבדיחה על הברווז שבא לפאב וביקש קרקר? אז... אתה דתי או לא?
תודה על החלום
לילה טוב
 

מוטי ש

New member
אתה מכיר את הסיפור על הקוף

שירד מהעץ ורק בשל זאת לפתע היה סבור שהוא בן אדם? :)
 

מוטי ש

New member
אתה רוצה שאני אספר

את סיפורה של האבולוציה האנושית?,השתגעת או משהו ?:) רד!רד תיכף ומייד מהעץ שעלית עליו! לשם כך תוכל להיעזר בסולם(יש סולם מפתח פה ויש סולם מפתח סול ויש גם סולם יעקב.) סה"כ כדאי לך להיות בעל מקצוע טוב כאשר אתה עולה על סולם,על אחת כמה וכמה כאשר אתה יורד ממנו. :)
 
בדקתי

התת מודע מודיע לי חגיגית שבהיעדרם (הזמני) של "אויבי העם מספר אחת", האגרסיות מתחילות לצאת מכל החורים לכל הכיוונים. דרול נגד אליסה, אליסה נגדי וגונגלר, גונגלר נגד דהרמקס, ואתה.. אתה לך לחדר השני ותבדוק אם אני שם
דניאל רק צריך להמתין קצת, הכל פה יתמוטט, ואז הוא יוכל לחזור ובגדול! האמת, זה מאוד מעניין. היה יותר מדי רוטיני עם כל המט הזה.. עכשיו אפשר להתווכח על דברים חדשים כי הרי.. אתה יודע.. זאת לא הכביסה המלוכלת שעפה ברוח, או הרוח שמעיפה את הכביסה. זה המיינד המלוכלך שלך
ואיך אני קורא לכל זה? האריסטוקרטים
 
למעלה