ואני רק לפני חצי שעה נכנסתי הביתה..
זה היה מה זה כיף לשכב עליך נסטי

)... היה ממש נוח, יש לך עתיד בתור מיטה, חמודה... [אם לקחת את זה לא כמו שצריך אז לא התכוונתי למשהו רע].. היה באמת נורא מרגש, אידיוט אחד נרדם באמצע ההרצאה!!! קוראים לו עומר!!! בא לי לתת לו כאפה!!!
אשת העדות באמת הייתה נורא מרגשת וכל הסיור בכלל היה מרגש... יש לי רק מסקנה אחת בתום הסיור והיא לא בדיוק קשורה לשואה: כשאתה חושב שהטמטום של הטמבלים והפקאצות בשכבה שלך מגיע לקיצו ואין יותר דפוק מזה, תופתע עד כמה אתה טועה".. אגב, נסטי, עדי המשיכה לצעוק באוטובוס עוד שטויות עם הקול הצווחני שלה, חשבתי במקום לצאת בתחנה של הביצפר אני ישר אלך לרופא אף-
אוזן-גרון לבדיקת אוזניים מקיפה...