הרגע בו...

[nhpiano]

יואו שכחתי ממנו!

זה כל כך ציטוט שאני הולך להשתמש בו על אף חרישותו.

 

[noga ke]

איך אף אחד לא הזכיר את זה?

"אם נמות בשבילו אני אהרוג אותך, הארי!" ציטוט לא מדוייק של רון מהשביעי, כשהם עפים בחדר הנחיצות להציל את מאלפוי או מי שזה לא היה שם..

 

[פיקסית נצחית]

יו נכון!!

 

[nhpiano]

לגמרי

 

[OKDeSign]

חוש הומור של וויזלי

 

[רוזי ק]

המון

אז אני אזכיר כמה של המורה הכי קשוחה בכאילו

"זה מסתובב לצד השני"
"אם תמות פוטר לא תצטרך להגיש את שעורי הבית"
"לידיעתך אני בדרך כלל לא מרשה לאנשים אחרים לדבר בשיעור בזמן שאני מדברת"
והקטע הכי טוב "פרופסור מקגונגל נשמעה מביעה צער על כך שאינה יכולה לרוץ אחרי אמברידג בצהלות כי פיבס לקח את מקל ההליכה שלה"

 

[נעה של ה ים]

בספר החמישי

לא זוכרת את הציטוט המדויק אבל כשאמא וויזלי מתלהבת מזה שרון מדריך ואומרת "כל הילדים שלי מדריכים!" והתאומים אומרים "מה, ואני וג'ורג' מה, השכנים ממול?" זה תמיד הצחיק אותי נורא!

או גם בספר חמש כשסיריוס שר(ה רק בגרסה העברית כמובן..) " מי ימלל היפוגריף שאוכל"

בספר 4 כשדמבלדור מספר על הלילה שהוא הסתובב עם פיפי ומצא חדר מלא בסירי לילה.. וואי זה היה אחד המצחיקים

או כשהמנהלת של הבית ספר לבנות אומרת להאגריד שיש לה "עצמות גדולות"

או כמובן בספר הראשון כשהרמיוני אומרת " היינו יכולים להיהרג, או גרוע מזה - להיות מסולקים" !

או " זה שלך יש מנעד רגשי של כפית, רון, לא אומר שכולנו כאלה".. אין היא גאונה!

כל הבדיחות של פרד וג'ורג' על פרסי ועל אמברידג' ובכלל..

הקטע שמשפחת וויזלי שולחת מכתב לדרסלים וממלאת אותו בבולים מכל הכיוונים..