בספר החמישי
לא זוכרת את הציטוט המדויק אבל כשאמא וויזלי מתלהבת מזה שרון מדריך ואומרת "כל הילדים שלי מדריכים!" והתאומים אומרים "מה, ואני וג'ורג' מה, השכנים ממול?" זה תמיד הצחיק אותי נורא!
או גם בספר חמש כשסיריוס שר(ה רק בגרסה העברית כמובן..) " מי ימלל היפוגריף שאוכל"
בספר 4 כשדמבלדור מספר על הלילה שהוא הסתובב עם פיפי ומצא חדר מלא בסירי לילה.. וואי זה היה אחד המצחיקים
או כשהמנהלת של הבית ספר לבנות אומרת להאגריד שיש לה "עצמות גדולות"
או כמובן בספר הראשון כשהרמיוני אומרת " היינו יכולים להיהרג, או גרוע מזה - להיות מסולקים" !
או " זה שלך יש מנעד רגשי של כפית, רון, לא אומר שכולנו כאלה".. אין היא גאונה!
כל הבדיחות של פרד וג'ורג' על פרסי ועל אמברידג' ובכלל..
הקטע שמשפחת וויזלי שולחת מכתב לדרסלים וממלאת אותו בבולים מכל הכיוונים..