הקשרים

achikm

New member
הקשרים

שלום, נעשו בזמן האחרון לא מעט נסיונות, כולל מעל דפי פורום זה, להצביע על הקשרים (קורלציות) בין אמנויות הלחימה השונות לבין תחומי חיים אחרים. בעיקר מדובר בתפיסות מדעיות שונות, שהפופולרית מביניהם היא כמובן תורת הכאוס, הלובשת יותר ויותר צורה של "תורת מטריה" שניתן להכניס תחתיה כמעט כל דבר. אני רוצה להתייחס לאמנות לחימה ספציפית ולתחום מדעי ספציפי. ההקבלה היא בין הקרטה כ"החרב שלעולם אינה נשלפת" לבין תפיסת ההרתעה הגרעינית ביחסים הבינלאומיים. תפיסת ההרתעה היא חלק ממדע "רך", כלומר כזה שטוען טענות שהן "בדרך כלל" נכונות, ולא "תמיד" נכונות כמו במדעים המדויקים. ההקשר נראה מיידי. הקרטה הוא "חרב שאינה נשלפת לעולם" על פי הגדרת מומחים, והנשק הגרעיני הוא נשק שעצם קיומו מבטיח (כמעט תמיד...) את אי השימוש בו. זו חרב ששליפתה משמעותה הרס טוטלי של המין האנושי וכדור הארץ. יש לזכור כי אני מתייחס להרתעה הגרעינית "הקלאסית", כלומר מצב בו לשתי מעצמות-על יש מספיק ארסנל גרעיני להשמדת כדור הארץ כולו, והן נרתעות מביצוע "התאבדות הדדית". הקרטה נולד, אם אינני טועה, באוקינווה. שם היו תורות לחימה שונות שכונו בסיומת "טה" כלומר "יד". כך בעיר שורי עשו שורי-טה ובנהה נהה-טה. אח"כ אוחדו כמה שיטות ל"קרה-טה" שמשמעותו "היד הסינית", כנראה מכיוון שהמקור העתיק היה ממוצא סיני. המילה "קרה" היא גם "ריק", וכך הפכה היד הסינית להיד הריקה. פונאקושי גיצ'ין הביא את השיטה ליפן, והאסכולה שלו נקראת שוטוקאן, על שם כינויו הספרותי. כיום השיטה נפוצה בעולם כולו. ההרתעה הגרעינית נעוצה בשני מקורות - האחד אסטרטגי (היווצרות עולם דו-קוטבי לאחר הכנעת גרמניה ויפן וקריסתה הכלכלית של בריטניה) והאחד טכנולוגי-מדעי (ביקוע האטום). נוצר מצב של מירוץ חימוש בו "רצות" שתי המעצמות, כשכל אחד שואף להיות חזק מהשני, כדי להבטיח עצמו מפני מצב בו יתפתה האויב להכותו. עם השנים והפיתוחים הטכנולוגיים (כגון הצוללת הגרעינית וטילים-נגד-טילים) ובעיקר עם התמסדות מושג "המכה השנייה" המבטיח "סופית" כי אף מעצמה לא תתקוף את אויבתה, עבר מושג ההרתעה גלגולים שונים. התרומות התודעתיות, כלומר הלא-טכנולוגיות בתחום הן בעיקר של "אסטרטגים של כורסא" - מומחים ליחסים בינלאומיים ברובם אנשי אקדמיה. ספר מומלץ בתחום זה הוא "חימוש והשפעה" של תומאס שלינג. ובשביל מה אני מבלבל את המוח? בשביל להראות עד כמה חלשה ההשוואה, מעבר לרושם הראשוני המפתה. ההרתעה ההדדית הגרעינית היא תוצר של הדחף הפסיכולוגי הנקרא "פחד", לפיו צריך להיות יותר ויותר חזק, וצריך שכולם ידעו את זה, כדי להבטיח את קיומי. לעומת זאת הסיבה ל"אי שליפת החרב" של הקרטה היא השקט הפנימי שמקנה האימון המתמשך באמנות לחימה. הפוך ממנהיג המעצמה הגרעינית, אמן הלחימה חי בשלום עם סביבתו. יש שיטות יפניות אחרות, כגון איקידו מסורתי, שממש שמות את ה"הרמוניה עם הסביבה" כמטרה מוצהרת. החרב לעולם אינה נשלפת מכיוון שאמן הלחימה אינו צריך לשלוף את החרב כדי להרגיש שלם ובלתי-מאוים. בקיצור, למרות שתחום אמנויות הלחימה הוא רחב מאוד וגדול, הרי שיש לבחון היטב את הקורלציות שעושים בינו לבין תחומי המדע. נכון שכאן הבאתי רק דוגמא אחת, ובהיות הדיון על אמנויות הלחימה דיון "רך" (כלומר לא שואף לאמת אבסולוטית), לא מספיקה דוגמא אחת. יש כאן רק נסיון להראות כי ההקשר "הנוצץ" שנראה לי כל כך ברור, אינו כזה בהסתכלות מנתחת. שנה טובה ותודה, אחיקם.
 

gafni

New member
עורכי דיi הם כמו ראשי נפץ גרעיניים

אני מחזיק אותם fh גם לצד השני יש כאלו, אבל אם משתמשים בהם אף אחד לא יודע מה יקרה...
 
תורת חביות הנפט והגפרור ...

האם תתרחש השמדה מידית של שני הנלחמים ...??? האם הבחנו בין הרתעה מידית לבין הרתעה עומדת כללית ? באם תכשל הרתעה המטרה תאלץ להיות לא הנצחון אלא הפסקת המהלומות הגרעניות בהקדם האפשרי -טרם פותחה התורה כיצד תושג מטרה זו והעדרה מהווה פער בחשיבה הגרעינית . לא כך באמנויות לחימה . שנה טובה ששת
 

achikm

New member
מכה שנייה גרעינית

שלום, לכל המעונינים - יש סרט בשם Crimzon Tide (נדמה לי שבעברית קלקלו את השם ל"כוננות מיידית" או משהו כזה. השם המקורי הוא כינוי הסטודנטים באוניברסיטת אלבמה, כשהצוללת בסרט נראת אלבמה). הסרט עוסק בהתרחשות על צוללת גרעינית אמריקנית המקבלת הוראה משובשת להפעלה/לא-הפעלה של טיליה הגרעיניים. לסרט יש כמובן הגיון נרטיבי משל עצמו, אך ניתן לזהות בו את משמעויות מושג המכה השנייה. מושג זה מתאר מצב בו ארה"ב (לדוגמא) מושמדת בהתקפה גרעינית, ואז צוללותיה הגרעיניות מחזירות מכה גרעינית ומשמידות את בריה"מ. זה מבטיח השמדה הדדית, ואמור לשכנע את שני הצדדים באיוולת שבהתקפה גרעינית. באחד הקטעים בסרט אומר אחד הגיבורים כי במלחמה גרעינית האויב הוא המלחמה עצמה. לדעתי, זו אמירה יפה ונכונה. שתהיה לכולם שנה טובה ונטולת מלחמות תודה, אחיקם.
 

achikm

New member
תיקון קטן

בקשר להודעה על "מכה שנייה גרעינית", אינני זוכר אם המשפט על כך שהאויב הוא המלחמה עצמה נאמר ביחס למלחמה בכלל או ביחס למלחמה גרעינית. יתכן שזה ציטוט של קלאוזביץ. אני לא זוכר. תודה, אחיקם.
 

מטאטא

New member
וואו, הבהלת אותי...

כשהתחלתי לקרוא שאלתי את עצמי בתמיהה- האם גם אחיקם בין היחב"לניקים? למזלי הרב קראתי עד הסוף ונוכחתי לדעת שהתשובה היא לא... תודה לאל. לרגע ממש נבהלתי...
 

WaveGal

New member
קורלציות

נכון. והדוגמאות רבות. אפילו כאן בעמוד יש בדל שירשור על "הגנה על הלב באמצעות יד שמאל".אז ככה, למרות שהמקור "למד המון לחימה עם נשק, וחוץ מדאן 7 באייקידו יש לו גם איזה דאן ביאידו ודרגת מדריך בג'וֹדו ועוד כל מיני דברים שימושיים", עדיין נראה לי שמדובר בקורלציה (מתאם). כלומר, "ידוע" שהלב בצד שמאל (אחרת, למה מניחים כל האמריקאים את ידם הימנית על צד זה בזמן ההימנון?) וגם "ידוע" שמחזיקים את החרב ביד ימין. "נובע מכך" שיד שמאל מספקת הגנה על הלב. נו, שוין. הלב נמצא באמצע הגוף בעוד קודו (או חודו, איך שתרצו) מופנה שמאלה. (ויסבירו חכמים ממני כמה הגנה מפני קאטנה מספקת יד המונחת על הלב). הדוגמא הכי נפוצה לקורלציה שכזו היא "הסברי צ'י": מישהו אומר שהוא "מרכז צ'י" כדי לעשות משהו (נגיד, לשבור משהו או להמנע מלהדחף או להרגיש שמישהו מתקרב מאחוריו וכאלה), הוא מצליח לעשות את אותו משהו ובכך "מוכיח" שיש צ'י (ולא יעזור אם תסבירו אחרת. אתם המדענים צרי המחשבה, ותגידו שההגיון שגוי). (והיה כאן קישור למאמר בעניין "אומנויות סיניות בעיניים מערביות" מאתר וושו שמסביר את זה קצת יותר טוב). לצערי, הסברים שנשמעים טוב אינם בהכרח נכונים. לשמחתי, ההסברים הנכונים הרבה יותר מעניינים. (אה, והערת אגב: יש היפותיזה חביבה (שלא הוכחה) על תפקיד אובדן השליטה בעת כעס כ"נשק יום הדין". אינני זוכר כרגע רפרנס (וגם הניסוחים יהיו בהתאם), אבל השאלה היא- מה היתרון הביולוגי לחוסר שיקול הדעת בעת כעס? הרי עדיף היה להשאר קרי מזג. ההצעה היא שפרט אחר בעל מערכת פיזיולוגית דומה לשלנו יודע שקיים כזה אובדן שליטה ולכן ינסה להמנע מלהכעיסנו. הרי גם לצד החזק לא משתלם להכנס לעימות פיסי ולכן עוצמת האיום נמוכה. אבל אם במעבר סף מסוים הפרט החזק מפסיק להיות "הגיוני" ומאבד שליטה עולה עוצמת האיום. טוב, ההסבר לא ממש מובן אז אתן דוגמא פשטנית ל"נשק יום הדין": נניח שיש שער ושומר המונע מעבר בשער ב"כל מחיר" ולידו שער ולפניו שדה מוקשים. ברור שאף בר-דעת לא ינסה לשכנע את המוקשים לתת לו לעבור. המוקשים כבר הונחו וההחלטה לפגוע במנסה ללעבור נלקחה ואין דרך להשיבה. השומר, לעומת זאת יכול להחליט על סייגים ויוצאים מן הכלל (דיסקליימר עז-אין כל כוונה פוליטית בדוגמא. אין מדובר בשער, שומר ומוקשים אמיתיים)) שנה יותר טובה,
 
שתי תגובות:

א. עצם הזרוע, המכונה הומרוס, מספקת הגנה לא רעה בכלל בפני להב של סכין, ואפילו חרב. ב. צונזר.
 

elvador1

New member
../images/Emo18.gifמאמר גדול

תודה על ההשקעה . וכפי שאמר לי שטניסט שבדי באי סי קיו ( אמיתי ! ) : " ther is only one winner and champion in nuclear war : my lord "
 
למעלה