הקרבן העולץ

mihmesh

New member
זה כזה כיף שחבל לתת לשירשור

לגווע מאליו. אז בוא נתחיל מהתחלה: אתה זוכר בוודאות את שירת הפסוק "זה גורלך ילדי"? וברצינות: אני מבין לאן הלכו לך האסוציאיות, ואני מסכים גם שהן הולכות לשם בקלות רבה בשיר אידי, ועוד עם מנגינה כזו. אבל הרי יש לך רק מילה אחת. ואפילו מילה טעונה זו משוטטת גם במקומות אחרים, כמו שרמז מיוקול. גדי בשירה האידית אינו רק 'שה לעולה', לרוב הוא 'עוללי'. ואידיש שלא כשפות אחרות, אינה משופעת, למיטב זכרוני, בשירי ערש בהם נשחטים ילדים. כך שגורל עוללי בירידים יכול בקלות להיות גם מסחר (ואולי אפילו ביקור חטוף בדוכן נינטנדו). ואתה יודע מה, קיימת גם אפשרות נוספת. אם היו לך עוד בתים ועוד מילים שמצביעים לכיוון המאקאברי, וודאי הוא שנעשה בתרגום שבידך ניסיון מכוון להשתמש במנגינה ובחלק מן המילים כדי לייצר שיר "תעמולה", שמטרתו אינה להרדים כי אם לעורר דווקא. אולי אתה יודע איך עושים להקטין את הדיליי בין האות הראשונה לשנייה בהקלדה?
 

mucool2

New member
האמת שאת הכותרת ההיא

העתקתי-הדבקתי מהודעתו של תם ונישלם שאליה הגבתי. העכבר הקופצני שלי לא סימן טוב את המשפט והאות הראשונה נשמטה. או במילים אחרות, נשארת בודד במערכה.
 
אין לי שמן של מוסך, הבעיה בהנחה שלך

היא שאתה מסתמך בפרשנות השיר שאני הכרתי בעברית על ידע מוקדם ביידיש. כששרתי את השיר, אפילו לא ידעתי שמקורו ביידיש וכך גם עוד שנים רבות אח"כ (טוב נו, לגבי ה"רבות" - זה ענין יחסי). ביציאה מנקודת הנחה שהמטען התרבותי שמוכר בעברית לגדי שנוסע לירידים הוא שחיטה, הפרשנות שנתתי אינה דחוקה אלא בסיסית.
 

פּלפּל

New member
הנה תרגום של אוריאל אופק

מתוך אנתולוגיה של שירי ערש ידיים ("שירי ערש ליענקל'ה"): בבית המקדש, בפינת החדר תשב אלמנת בת-ציון לבדה. את ילדה היחיד היא תניע כְּסדר, שיר ערש תשיר לו, מזמור אגדה: "בצל המיטה הקטנה עומדת גדיה לבנה." נסעה הגדיה לירידים - צמוקים ושקדים. זה יהיה עִסוקךָ, איתם תסע, אידֶלֶה, לירידים, נומה, בני, במנוחה! בשיר הזה, בני, יש הרבה נבואות: אי פעם תנדוד בעולם הרחב. סוחר אז תהיה בדגן ותבואות, תסחר ותרויח, ילדי, כסף רב. וכשתהיה אז, אידלה, עשיר, זכור נא, ילדי את השיר: צמוקים ושקדים... זה יהיה עִסוקךָ - איתם תסע לירידים. נומה, בני, במנוחה! עוד יבואו ימים של נירות-ערך, תהיינה בורסות בעולם הרחב. אתה אז תהיה בנקאי לתפארת ובזאת גם תרויח, ילדי, כסף רב. וכשתהיה אז, אידלה, עשיר, זכור נא, ילדי את השיר: צמוקים ושקדים... עוד יבואו ימים בם תדהר הרכבת, על פסים היא תיסע, ממזרח למערב. אז תִמְתַח מסילות על יבשת נושבת ובזאת גם תרויח, ילדי, כסף רב. וכשתהיה אז, אידלה, עשיר, זכור נא, ילדי את השיר: צמוקים ושקדים... אגב, השיר בוצע לראשונה (על במה) בשנת 1880. גולדפאדן (מלים ולחן), יוצרו של התיאטרון היהודי, שיבץ את השיר "צמוקים ושקדים" במלודרמה ההסטורית שלו, "שולמית". אין לשיר כל קשר עם עלילת המחזה. הוא שיבץ אותו רק מפני שהזמר מצא חן בעיניו.
 

פּלפּל

New member
כך:

אָז תִּמְתַּח מְסִלּוֹת עַל יַבֶּשֶׁת נוֹשֶׁבֶת, (ו"ו מחולמת, שי"ן ובי"ת סגולות) וּבָזאת גַּם תַּרְוִיחַ, יַלְדִּי, כֶּסֶף רַב.
 

mihmesh

New member
תודה. אני אוהב את אוריאל אופק

אבל הבת שלו יותר יפה.
 
למה לא ברור?

יש לו הזדמנות לעשות מצווה בגופו, לא ישמח? עדיף סתם למות מזיקנה בלי טעם? יש בדיר טלה קטן וכולו לבן לבן רק שחורות הן שתי אזניו וורודות הן הצלעות.
 
למעלה