הקרבן העולץ

שתי הערות.

1) לפני מספר שנים היה מקרה בו חוזר בתשובה אחד מצא בחנות חיות תיש "מדבר"- אין לי מושג איך הוא "דיבר", אבל הוא היה ידידותי במיוחד לבני אדם. הוא הביא את המקרה לרב שלו שהיה כנראה קצת קוקו בעצמו, והרב קבע שנשמתו של מישהו התגלגלה בתיש כעונש על חטאיו. כדי לגאול את נשמת החוטא הורה הרב לשחוט את התיש וכל חסידיו אכלו אותו בסעודה טקסית. 2) סיפור ששמעתי מאימי- להוריה היו כמה תרנגולות. יום אחד נעלמה תרנגולת. אחיה שאל לאן היא נעלמה, ונענה שהיא ברחה. באותו יום אכלה המשפחה עוף. אחרי כמה ימים נעלמה עוד תרנגולת, שוב שאל האח לאן היא נעלמה ונענה שהיא ברח. כאשר הגיע הזמן לאכול את העוף, בכה האח "אני יודע איפה התרנגולת. עשיתם ממנה עוף".
 

אוֹחַ

New member
תקין לחלוטין, ולא בגדי.

לא מבין מה רע בזה? זה בערך כמו שהפנתר הוורוד נראה חמוד כזה, וילדים עלולים לחשוב שככה כל הפנתרים. ושלא נדע מה עלול לקרות אם ילד ינסה למשוך בזנב של איזה פנתר בספארי, ולבדוק אם זה עושה צליל של סקסופון... או, יותר גרוע, לשאול את צ'רלי ביטון מה נהיה עם הצבע שלו. זה עולם של ילדים, וככה מציירים אותו. והם, הילדים, כולם אותו הדבר. למה בכל זאת יש קצת הבדל ב"תרמיוֹת"? זה בגלל ההבדלים בין המבוגרים.
 

shellyland

New member
לא דומה.

יש כאן יותר מאשר שמירה על נפשו הזכה והפגיעה של הילד - יש כאן מגמה להקהות (זאת מילה?) את הנפש הזאת ואת הרגישות שלו לסבלותים של אחרים. פנתר מסוכן וגדי מסכן הם לא אותו דבר.
 

שרוֹן

New member
זה מה שהרגשתי

גם את כל מכות מצרים הילד מחבב כל כך (גם על זה יש בדיחידות מזעזעות). ושוב, לא על המכות עצמן אני מלינה (טוב, מלבד בכורות), אלא על העליצות על כאבם/סבלם/שחיטתם של אחרים. הייתי אומרת שזה לא יהודי, אני אסתפק בפשוט לא רגיש. הוא כל כך נהנה מהספר, כך שאני לא יכולה לגנוז, אבל אני אומרת לו מה אני חושבת על מה שכתוב שם.
 

טופז2

New member
עליצות על כאבם של אחרים

היא הקרנה עצמית כאב של אישיות המקרינה עצמה על אחרים.
 

גנגי

New member
והקרנות כאלה טובות גם נגד סרטן?

כי אם כן, אני אשמח להחליף את אלה המיועדות לי בכאלה.
 

גנגי

New member
זה במסגרת

הקולנוע הביתי, לא? או כמו שקוראין לזה באמריקע - O.D
 
../images/Emo207.gif האם לגדי יש קרניים???

קנה אבינו גדי לבן, קנה אותו מכבר בחד גדיא כלא אותו עם חבל על צוואר עצוב הגדי כי מר לו, מר, במרי לבו יגנח בקיץ לא יראה דשאים, בחורף שלג צח אומר אחי לי, איציק שמע - הרי זה אי אפשר על גדי לבן שלא חטא הלב ממש נשבר עונה אני לנת'ל - כן, מה יש פה לדבר וזה היה בליל אביב צלול ומסחרר אבי ישן אמי נמה, בבית דומייה בלאט הוצאנו את הגדי מתוך החד גדיא הולכנו את הגדי חיש קל משכנו בקרניו ואם הוא פה או אם הוא שם לא נגלה עכשיו הסדר בא מוזגים כוסית אבי מביט אלי שואל אותי היכן הגדי, אני מניד כתפיי שואל אבי את נת'ל, נו? עונה אחי שלי כי מן הפסח שעבר הוא לא ראה שום גדי אבי שותק אמי בוכה ודמעתה מרור שרים כולם את חד גדיא אך אוי לו למזמור וגדי קטן בשדה הבר קופץ לו כה וכה ונהנה מהחמה והעולם כולו.
 

צימעס

New member
כן, לגדי יש קרניים קצרות

גדי נולד בלי קרניים, הן מתחילות לגדול כעבור חודש-חודשיים, אם אני מעריכה נכון. ואפשר למשוך אותו בקרניו הרבה לפני שגדל ונהיה לתיש.
 
למעלה