ואני...
הלכתי לישון בערך ב1:00 וכיוונתי את השעון המעורר ל6:00. פתאום קלטתי שאני עדיין ער, וכבר הגיעה השעה 2:00 (ראיתי טלויזיה) אז כיוונתי את השעון ל7:00 והתחלתי להרדם. בבוקר השעון מעורר מחורבן הזה צילצל (אתמול ב1:00 לא היה לי עצבים להביא מלמטה את הסלולרי עם השעון-מעורר המעולה, אז השתמשתי בשעון המעורר המעפן עם המחוגים. הוא ציפצף חלש, אבל למזלי השעה הייתה 7:00 אז אמא שלי העירה אותי. אבל לרוע מזלי אמא שלי העירה אותה
-- היא דיברה איתי, ובגלל זה לא הצלחתי לזכור את החלום. נשארתי ער במשך שעה. בשעה הזאת שטפתי פנים, עברתי על היומן חלומות שלי במחשב ותיקנתי שגיאות. עשיתי קצת כושר, שיחקתי עם הכלבה, והערתי את אבא שלי שלא ישכח ללכת לעבודה. אה כן - גם אכלתי חתיכת עוגה. כשרציתי לחזור לישון לא הצלחתי
הייתי ערני מידי
מצאתי את עצמי יושב במשך 45 דקות (אני מניח שאפילו ויתר) ומנסה להכריח את הגוף שלי להרדם. דמיינתי את עצמי בחוף ים ההוא שליד הטיילת בתל אביב, ושאני קולט שאני חולם. אמרתי לעצמי: "אני אצליח להרדם, ואני אחצלל
יאללה גוף מטומטם
תירדגם כבר
" התייאשתי המון פעמים, וחלמתי בהקיץפ המון פעמים. כשקלטתי שאני עדייןם במיטה התעוררתי. (הייתי כל כך קרוב לחלום צלול
אם הייתי קולט שאני במיטה רק כמה דקות לאחר מכן הייתי מחצלל כמו שצריך
) בסוף נירדמתי. ומה שקרה זה שחלמתי המון המון חלומות. שדרסו אחד את השני, כך שבכל חלום אני זוכר רק קטע אחד קצר, אולי שתיים, אבל אין לי מושג מה הסדר של כל דברים. (חלומות כאלה, על אף שהם מפורטים מאוד, אני לא רושם. אני אוהב סדר) עכשיו התעוררתי וניסיתי להרדגם שוב (הייתי עדיין עייף) ולא הצתלחתי להרדם
מחר אני אנסה להשאר ער במשך חצי שעה, ולא שעה. שעה זה יותר מידי בשבילי ואני לא מתכוון לעבור את סיוט ההרדמות הארוך הזה שוב.