קמח וסוכר לבן
לא הצלחתי ממש לעקוב אחרי כל ההתכתבות הענפה שלכם. אבל אעיר רק מספר דברים: א. האם לחם חי טעים יותר מלחם לבן או פחות ממנו? זו כמובן שאלה של טעם. וגם של הרגל. אני פעם הייתי מכורה ללחם לבן. מאחר שהייתי חולה ונטורופת המליץ לי, אז עברתי ללחם חי. אני מניחה שמידת החשיבות שמייחסים לבריאות באותו שלב בחיים היא זו שקובעת אם מצליחים לעבור ללחם מלא או לא. אגב, אחר כך התרגלתי לחיות כמעט בלי לחם בכלל. ב. סוכר לבן איננו רעל. זהו מוצר מזון מתוק שנותן אנרגיה זמינה. חסרונו הוא רק שבמחיר האנרגיה הזאת הוא לא נותן ערך מוסף בדמות חלבונים או ויטמינים. בשביל זה לא צריך להפסקי לאכול אותו. אדם בריא יכול לצרוך סוכר במתינות, ולהשלים מרכיבים תזונתיים נוספים ממזונות אחרים. ג. עד כמה שידוע לי, כולם מסכימים שקמח מלא בריא יותר מקמח לבן. זו פעם ראשונה שאני שומעת שסוכר חום זהה בתכונותיו לסוכר לבן. ממה שאני יודעת החום עדיף. אם כי עדיף בלי שניהם
ייתכן שההבדל בגישה התזונתית ביני לבין אסתר נובע מכך שאני נשענת במידה רבה על עקרונות התזונה הטבעית, בעוד שאסתר נשענת על התזונה המדעית. במלים אחרות: הגישה של הנטורופתיה מול הגישה של הפקולטה לחקלאות ברחובות. בחיי האישיים אני משלבת בין שתיהן. לעתים אני מתייעצת עם אנשים משני התחומים, ומנסה את שתי השיטות לאיזו תקופה. ואני בודקת מתי אני מרגישה יותר טוב. נראה לי שכל זמן שלא ידועה בעיה בריאותית מיוחדת, כולם יכולים להתמש בשיטה זו.