הקיץ הגשמתי חלום
אני הולך לפרוק את הכל,וזה הולך להיות סיפור מעניין.תהיו בטוחים. כל החיים שלי חלמתי על מהפכה,ריגש אותי לדמיין איך אני עומד על במה ומדבר וכולם מריעים לי. ראיתי כמה שהעולם דפוק,כמה אנשים רעים אחד לשני,לא הבנתי למה זה חייב להיות כך. למה אנשים צריכים לשנוא אחד את השני בגלל דת ולאום.למה יש גזענות,למה יש עוני,למה רשע וטוב לו לצדיק רע לו... באתי ממקום מאוד לא טוב והייתה לי ילדות דפוקה במיוחד.זה אף פעם לא באמת עוזב אותך,כשאין לך משפחה אתה בודד כל החיים. לפני כמה שנים הגעתי מהעבודה לדירה השכורה שלי,ופשוט לא יכלתי יותר.כיוונתי את האקדח לראש,והיה לי את הדחף הזה ללחוץ על ההדק. אמרתי לעצמי:עשיתי מעשים טובים בחיים,אני עוד יעשה מעשים טובים בשביל אנשים אחרים גם בעתיד.אם אני ימות למישהוא אי שם בעתיד יהיה רע יותר. חיפשתי את דרכי בפוליטיקה הרבה זמן,בסוף הגעתי לחוגים הרדיקליים ביותר.אם תחילת המהפכות בעולם הערבי והמחאה באירופה התחלנו לתכנן גם בארץ. בהתחלה רצינו ללכת על המודל של ספרד להתאסף בכיכרות הערים ומשם לצאת להפגנות.זה נכשל לגמרי .ואז באה בדיוק דפני ליף וחבר שלי זיהה את הפוטנציאל,מייד הצטרפנו אליה.הייתי ב-14 ביולי ברוטשילד וזה היה מדהים,הסולידריות,חוסר הניכור בין האנשים העזרה לזולת.כל מה שאין בחיי היום יום. את כל חופשת הקיץ בילתי בארגון עצרות מחאה,הפגנות וכל מה שהיה מסביב למאהלים.באמת האמנתי שאנחנו האזרחים צריכים לקחת את השלטון בידיים שלנו. אני לא יודע מה יותר טוב,סוציאליזם או קפיטליזם.אבל אני כן יודע שהמציאות שלנו שבה כל אחד חושב רק על עצמו ,מנסה לדרוס את הזולת כדי לעשות רווח מקסימלי,היא מציאות דפוקה שלא צריכה להתקיים.אני לא נאיבי ואני לא חושב שבאדם יש רק טוב ואם רק תהיה מערכת כלכלית אחרת אז הכל יהיה בסדר.אבל אני כן חושב שבמציאות שבה כולם נגד כולם,בסוף אף אחד לא מרוויח.לפעמים שיתוף פעולה הרבה יותר מועיל מתחרות.אז כן אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף לעולם טוב יותר.וכן אני חושב שהמאבק בסופו של דבר שווה את זה. אני רואה איך אנשים נשחקים נפשית במערכת הנוכחית,אני רואה כמה המערכת היא לא יעילה ומשרתת בעיקר את בעלי הכח הממון והשררה.ואני לא רוצה לחיות כך עד סוף החיים שלי.יש בעולם הזה עוד דברים חוץ מכסף. אבל נדמה לי שאני מיואש.כבר אין לי כח יותר.אף פעם אי אפשר לדעת לאן כל זה יוביל,והרבה פעמים מה שמתחיל בצורה טובה עם אידיאלים יפיה נגמר רע מאוד.
אני הולך לפרוק את הכל,וזה הולך להיות סיפור מעניין.תהיו בטוחים. כל החיים שלי חלמתי על מהפכה,ריגש אותי לדמיין איך אני עומד על במה ומדבר וכולם מריעים לי. ראיתי כמה שהעולם דפוק,כמה אנשים רעים אחד לשני,לא הבנתי למה זה חייב להיות כך. למה אנשים צריכים לשנוא אחד את השני בגלל דת ולאום.למה יש גזענות,למה יש עוני,למה רשע וטוב לו לצדיק רע לו... באתי ממקום מאוד לא טוב והייתה לי ילדות דפוקה במיוחד.זה אף פעם לא באמת עוזב אותך,כשאין לך משפחה אתה בודד כל החיים. לפני כמה שנים הגעתי מהעבודה לדירה השכורה שלי,ופשוט לא יכלתי יותר.כיוונתי את האקדח לראש,והיה לי את הדחף הזה ללחוץ על ההדק. אמרתי לעצמי:עשיתי מעשים טובים בחיים,אני עוד יעשה מעשים טובים בשביל אנשים אחרים גם בעתיד.אם אני ימות למישהוא אי שם בעתיד יהיה רע יותר. חיפשתי את דרכי בפוליטיקה הרבה זמן,בסוף הגעתי לחוגים הרדיקליים ביותר.אם תחילת המהפכות בעולם הערבי והמחאה באירופה התחלנו לתכנן גם בארץ. בהתחלה רצינו ללכת על המודל של ספרד להתאסף בכיכרות הערים ומשם לצאת להפגנות.זה נכשל לגמרי .ואז באה בדיוק דפני ליף וחבר שלי זיהה את הפוטנציאל,מייד הצטרפנו אליה.הייתי ב-14 ביולי ברוטשילד וזה היה מדהים,הסולידריות,חוסר הניכור בין האנשים העזרה לזולת.כל מה שאין בחיי היום יום. את כל חופשת הקיץ בילתי בארגון עצרות מחאה,הפגנות וכל מה שהיה מסביב למאהלים.באמת האמנתי שאנחנו האזרחים צריכים לקחת את השלטון בידיים שלנו. אני לא יודע מה יותר טוב,סוציאליזם או קפיטליזם.אבל אני כן יודע שהמציאות שלנו שבה כל אחד חושב רק על עצמו ,מנסה לדרוס את הזולת כדי לעשות רווח מקסימלי,היא מציאות דפוקה שלא צריכה להתקיים.אני לא נאיבי ואני לא חושב שבאדם יש רק טוב ואם רק תהיה מערכת כלכלית אחרת אז הכל יהיה בסדר.אבל אני כן חושב שבמציאות שבה כולם נגד כולם,בסוף אף אחד לא מרוויח.לפעמים שיתוף פעולה הרבה יותר מועיל מתחרות.אז כן אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף לעולם טוב יותר.וכן אני חושב שהמאבק בסופו של דבר שווה את זה. אני רואה איך אנשים נשחקים נפשית במערכת הנוכחית,אני רואה כמה המערכת היא לא יעילה ומשרתת בעיקר את בעלי הכח הממון והשררה.ואני לא רוצה לחיות כך עד סוף החיים שלי.יש בעולם הזה עוד דברים חוץ מכסף. אבל נדמה לי שאני מיואש.כבר אין לי כח יותר.אף פעם אי אפשר לדעת לאן כל זה יוביל,והרבה פעמים מה שמתחיל בצורה טובה עם אידיאלים יפיה נגמר רע מאוד.
