הקיץ בפתח ...

[restart2]

הקיץ בפתח ...

ואנחנו?

עם בוא הקייץ החתונות המבורכות ושלל האירועים
מזמינים אותנו משפחות מורחבות ויחידים להשתתף
בשמחה.

איך החוויה אצלכן?
האם יש קונפליקטים בין הרצונות של משפחת המוצא אליכם?
מה מעורר בכן החוויה?
האם נוהגים להזמין לאירועים של משפחת המוצא את משפחת הבן זוג?

קיץ שמח וכיפי
אירית

 

[restart2]

עונת ההזמנות..

עונה ראשונה..

אצלנו העונה ברוכה ושופעת- ואם לא נערוך בחינה אזיי המשכורות לא יספיקו
לכיסוי האירועים המזומנים לטובה.

הקונפליקט שעלה - ממשפחת הבעל החליטו לערוך בר מצווה בישראל
והוזמנו כ"סטטיסיים" הזמנה= חוב.
ההזמנה ניתנה לחמים - אפילו לא נוצר קשר עמנו.
סרבנו בנימוס להזמנה - לאור חוסר קשר או תקשורת עם המשפחה-
המגיעה לעיתים קרובות לישראל ולעיר מגורנו ובוחרים לא להיות עמנו בקשר.
מוכר?

הבחירה עוררה כעס - היינו שלמים ולא אפשרנו להלהיט או להפוך את הקונפליקט להרס.
דרך התגובה- אי תגובה.



מכירות סיפורים דומים?

 

[מיציפיצי1]

ברור שלא הולכים

אני הודעתי לחמותי ולאמי, מיד אחרי נישואי, שהזמנות שיועברו דרכן כבדרך אגב - לא יכובדו.
אם למזמינים חשוב שאגיע, שיבררו את כתובתי. לא כל כך מסובך.

חמותי נלחצה ואמרה שזה לא יפה מצידנו, אבל הודיעה את זה לכל האחיות והגיסות שלה (ומאז אנחנו מוצפים הזמנות...).

בכל אופן, אנחנו הולכים רק לארועים עד דרגת קרבה שנייה (בני דודים) וחברים קרובים. לארועים מהעבודה הולך רק המוזמן (בלי בן/בת הזוג). אם לא מגיעים, מצלצלים להגיד מזל"ט ובמקרים מסויימים מביאים מאוחר יותר מתנה קטנה (בעיקר במקרים של ברית או בר מצווה)

 

[עלה לא נידף]

במשפחת הבח"ל, הסיבה היחידה לא להגיע

לאירוע זה אם אתה מאושפז, וגם אז יכולת לעשות מאמץ. אין ספק שהם הטמיעו את זה בבעלי ובאחיו. אגב, גם אם לא מגיעים זה לא סיבה לא לשלוח כסף, הסכום שנתנו לך זה החוב גם אם הגעת לבד וגם אם הגעת עם 12 ילדיך. הם ממש פתולוגים בענין הזה.

מהמשפחה שלי, אלא אם מדובר במעגל שני אני בכלל לא יודעת שיש אירוע - אמא שלי לא מודיעה לי, ואנחנו כמובן לא מקבלים הזמנה ישירות.

הייתי מוותרת על 30% מהאירועים שהלכנו אליהם עד היום. לאחד אפילו הגעתי חולה. היום אני מכבדת את עצמי הרבה יותר, בד"כ הולכים לאירועים של קרובים וגם אז, אני ובעלי מתייחסים לזה כאל בילוי משותף.
מעט מאוד קונפליקטים בנושא

 

[B l u e D e v i l]

עונה

לנו במשפחה אין הרבה אירועים ללכת אליהם - מהצד של אמא שלי אין לה קשר עם אף אחד ממשפחתה מלבד אחותה ושם ממעטים באירועים, עושים רק חתונות.
מהצד של אבא שלי יש משפחה ענפה, אבל ההזמנות בדר"כ נתקעות אצל סבתא שלי או אצל אבא שלי שלא טורחים להעביר הלאה ואנחנו מגלים על קיומם באיחור.
באירועים שלי דאגתי לשלוח לכל אחד ואחד הזמנה אישית, למרות שכאמור זה לא נהוג אצלי במשפחה, וכולם כולם הגיעו. אני מאוד אשמח ללכת לאירועים שלהם בתקוה שינהגו באופן דומה. בעבר, לפני שילדתי, סבתא שלי הרגישה נוח יותר לקחת אותי על תקן נהג לאירועים האלו ואז ידעתי עליהם והגעתי (זו גם כנראה הסיבה שכולם כולם כיבדו אותי באירועים שלי).

אני רואה את אחי שכל יומיים מתחתן מישהו ששירת איתו, למד איתו בתיכון, למד איתו באונ' וכו והוא מקפיד ללכת לכל האירועים ובאמת נוצר הרושם שעובדים בקיץ רק כדי לממן את האירועים -
חינה = מתנה+בגדים+דלק, מסיבת רווקים/רווקות=מתנה+בגדים+דלק ואז כמובן החתונה... עלות.

 

[mykal]

אצלינו,,,,

כדי להקטין עלויות, ומכיון שבעצם ברוב המקרים,
חילקנו בינינו--חברים שלו הוא הולך,
חברים שלי אני הולכת.

לגבי משפחות.
גם כשהייתי בנתק ממשפחתו, הגעתי בשבילו.
והם בתחילה לא רצו לבוא לשמחות שלנו--והוא ויתר, ואני אמרתי לו,
(איך אמרת --זה לפעם אחרת) למה שיחרחמו את הילדים שלך, ואותך?
הם הגיעו ולא נגשו לברך אותי. למרות שאני נהגתי אחרת.(נעלבתי ושתקתי לא שיתפתי את בעלי).
אז חיתנה אחותו --לא נגשתי אליה--במוצהר.
בעלי כעס ואמר לאחת מבנותי--מה אם לא רוצים לומר 'מזל--טוב' שלא תבוא.
והבת ענתה באמת, אבא, אחיות שלך ולאמא שלך מותר ולאמא שלי אסור?
מאז נרגעו הרוחות.
אני ביחסים קורקטיים עם אחיותיו. אמא שלו ממשיכה בנתק.

אחותו מחתנת נכדה--לא יודעת מה יהיה אם אלך,
הזוג התעלם עד היום מאיתנו--
בכל מקרה, לא אצור וכוח או ריב בענין, לגמרי אזרום.

ההוצאות --אם הן חשובות אצטמצם ואתן.
אם לא לא אגיע.

 

[restart2]

התמודדות מורכבת

היי
מהלכת בין הטיפות עם סיטואציה מורכבת.
זה מצויין שאת מחוברת למטרת על-
לשמור על קונצנזוס...

ובעיניי מאוד אמיץ שאת בוחרת
להגיע לאירועים שמתעלמים או לא כבדו אתכם בעבר.

אכן טקטיקת ההפרדה גם אצלנו עובדת...

אירית

 

[mykal]

תודה על החיזוק,

ואני רוצה לומר, שהעברתי את עצמי בתהליך,
שהיום אני בהחלט בטוחה בו, לשמור על רוגע גם כשלא נעים לי.
ומצטערת, על השנים שכיליתי כוחותי 'במלחמה' על צדק.
אין צודק במערכת יחסים. יש הרבה רגשות.
והמסקנות הבסיסיות שלי--(אותן אני משתדלת להנחיל לילדי ולכל החפץ לשמוע)
1)הצד המשפחתי של הבעל--לא חייב לאהוב, להכיל, לקבל את את הכלה.
הכלה צריכה להיות חכמה ולדעת שהיא נספח. לא להתערב בחייהם, אלא להות ניצבת,
לא לעודד/להוכיח /לשכנע/ או כל דבר אחר את הבעל ביחס למשפחתו.
ככל שתעלבי/תוכיחי/תסבירי/תשכנעי--תצליחי לדחוף אותו לזרועותיהם ההרסניות.
2)לא לנתק קשרים, זה נכון לאותו רגע, להחזיר קשה, ועוד יותר מסבך את החיים בעתיד.
3)את כל התלונות/ההעלבויות/הכאבים--לחפש מישהו במשפחה שלי חברות שלי--שם לפרוק ולהתחזק,
ליצור מעין קבוצת תמיכה. ואל משפחתו--להיות קורקטית, חייכנית ולהתקדם.

אני יודעת שכל מקרה לגופו--אבל אם נבחן לעומק--זו אותה גברת בשינוי אדרת.

מקוה שלא מכאיבה לאיש, ושאני ברורה.

 

[restart2]

יופי של מסקנות - מומלץ לקרוא

היי

מסכימה לחלוטין-
כל כלה בהתהוות אם תבין את משמעות השוני ולא תגדיר
לעצמה משימת חיים - להיות נאהבת כמו בת- הרוויחה.
הצד של הכלה או החתן - לומד/בונה מערכת יחסים-
כל סובייקט בקצב שלו ובאופן ראייתו.

לגביי ניתוק קשרים - יש קשרים בעלי אופי מרוקן או פתלוגי.
בדרך כלל הצד של משפחת המוצא- הבעל או הכלה - אם בוחר יודע למה.
היו כאן כאלה שהתחרטו שהכריחו את הבעל לשמר את הקשר...או הפוך..

 

[מצפה ל 3בהפתעה]

חייבת לשאול משהו שקשור

נניח היה לכם גיסה שגרה בחו"ל ועשית אירוע נניח חתונה ובאה והרסה אותה עם בלאגן וכ"ו ובבריתה לא טרחה להגיע למרות שאמרה שתבוא וחישבנו אותה כבטוח ויש לציין שלמשפחה של בעלה היא כן מגיעה והייתה עושה בת מצווה בארץ הייתם הולכות

 

[B l u e D e v i l]

דווקא היתי ממליצה לך לפתוח כשאלה חדשה

כדי שיותר יראו ותקבלו יותר תגובות.

לא היתי נוטרת למישהו שלא בא מחו"ל עבור בריתה (חתונה זה משהו אחר) וגם לא היתי מצפה, אם יבואו יבואו.
מבאס שחישבתם אותה, אבל בריתה זה לא אירוע של 300 שקל מנה. כן היתי מצפה למתה מאחותו של בעלי -אני מניחה שאת מדברת על אחותו של בעלך (לצערי אגב,כגודל הצפיות כך גודל האכזבות ולא קבלנו אף לא מתנה קטנטנה מחמותי או מגיסותי להולדת הילדה-או בעצם עד ליום זה)

השאלה הגדולה היא - מה זאת אומרת הרסה את החתונה שלכם?
כי זה משפיע על התשובה. עצם זה שהגיעה בהחלט "מזכה" אותה בכך שתלכו לבת מצווה שהיא עושה. מצד שני אם ההרס היה באמת הרס, מראש היחסים עכורים ואז אולי היתי שוקלת.
(בכל מקרה,אם לא קבלתם מתנה להולדת הבת, היתי מתחשבת בזה בנושא המתנה לבת מצווה)

 

[מצפה ל 3בהפתעה]

אני יחדד את הבעיה

היא אמרה לנו כן אני יגיע תעשה ביום שבת זה נוח לי ובכלל לא הודיע לי שהיא לא תבוא
דבר שני יש חתונה של הבת של אחות של חמותי ולשם היא תגיע כי הם אמרו במפורש שאם היא לא תגיע הם לא יגיעו אליה
הרסה זה החליטה לאורח מסויים שזה אבא של בעלי להגיע למרות שלא רצינו כי יש לו מלא כסף כולל אוטו וביקשנו שהיה הנהג שלנו בחתונה אך לא הסכים לכלום הוא אוהב רק את עצמו לא משנה עבר כבר 10שנים השאלה היא כבר היינו בשתי בת מצווה ובריתה היא לא טרחה לא להגיע ולא לומר שהיא לא באה ומצד בעלה כל דבר הם מגיעים בת מצוות ברית בריתה הכל

 

[B l u e D e v i l]

מתנצלת מראש

על השיעור בלשון אבל זה צורם לי כמו גירוד ציפורן על לוח -
אחדד, אגיע - עברית!!!!!
ובכלל, התקשתי לקרוא את הניסוח בלי פסיקים אבל מילא, עונה לפי מה שהבנתי -

לא עושה השוואות מי בא אלי לעומת הגעה לאירועים של אחרים, מסתכלת רק על עצמי. בסופו של יום אני נותנת דין וחשבון רק לעצמי. (מה עוד שיכל להיות שהלכה לאירועים אבל נתנה מתנה עלובה ואם היתה עושה לך כזה דבר ברור שהית מתלוננת יותר)

גיסתך בעצם הזמינה את חמך לחתונה של הבן שלו, למרות שאתם ביטלתם את ההזמנה לאחר שסירב להיות הנהג בחתונה שלכם?
אם כן, האם הוא הגיע? להגיע לאחר ביטול הזמנה על-ידי הבן שלך זה קצת מוזר.
רק כדי להבהיר היא לא היתה צריכה להזמין אותו כי הוא כבר ידע מתי החתונה מתקיימת,הרי שיתפתם אותו בהתחלה.והוא זה שהרס כשבחר לבוא למרות שידע שאינו מוזמן. לא היא.)

אם היתם ב-3 אירועים שלה , ואתם לא מרגישים נוח לטרוח ללכת לאירוע רביעי לאחר שלא הגיעה לאירוע שלכם בלי להודיע - עדין לא הבנתי אם היא התנצלה על כך ו/או נתנה מתנה - אל תלכו. אף אחד לא כופה עליכם דבר.
ברור שהיחסים במשפחה הזו מורכבים מאוד.זה לא להתאמצות קריאה.

 

[mykal]

אמנם הסטואציה לא ממש ברורה,

אבל,אחלק את תשובתי לכמה ענינים.

1)גיסתך, פעם באה--והצטערת.
ופעם לא באה ושוב הצטערת (כעסת)
כנראה, שהבעיה איננה הנוכחות, אלא איך את מרגישה כלפיה.
ברור לי שזה ענין מצטבר. אבל אולי י ש גם 'תרוצים' מניחם את הדעת.

2)למה ההשואה היא ביחס למה שהיא מתנהגת למשפחת בעלה.
אולי יש לה רוחים ם מזה? והיא נצלנית'.
אני הייתי מתיחסת בהתאם למה שהמערכת בינכם.

3)אם את צריכה ללכת? אם זה בשבילה, אז פר הייתי עושה את השקול הבא--
לא באה כי אלה מערכות יחסים מקובלות.
השאלה, איך מגיב על החלטה כזו, בעלך?
האם הוא מותר על ההשתתפות שלו? אם כן, אז יופי לך,
אבל אם זה לא לרוחו, הייתי מתגברת על עצמי, ומגיעה, מפגינה נוכחות.
(אולי לא רוקדת איתה, ומתיחסת מידי) אבל נמצאת.
זה מה שאני עשיתי.

 

[מצפה ל 3בהפתעה]

הבעיה היא כזאת

גם ככה המוזיקה לא משהו
דבר שני זה מעליב במיוחד שזה אחות /גיסה שאומרת כן נגיע ולא באה ולמה לאחרים היא מגיעה כי היא כנרא לוקחת אותנו כמובן מאליו למה אני צריכה ללכת לכל אירוע והיא לא תגיע לשום אירוע שלי הרי המשפחה של בעלה היא כן טורחת להגיע הכי מרגיש זה שאמרה כן אני באה ולא באה

 

[mykal]

זה שנעלבת--ברור לי.

מה בעלך אומר בענין הרי מדובר באחותו, נכון?
האם גם הוא נעלב? האם גם הוא מותר ללכת לשם?
כשתהיינה תשובות לזה- אוכל להגיב.

 

[מצפה ל 3בהפתעה]

הוא אומר

שזה לא יפה שהיא הבטיחה שתגיע ולא קיימה וגם מוציא אותי רעה אומר לאמא שלו היא לא רוצה להגיע ואז נהיה אש אני לא מוכנה שכל אירוע אני יגיע והיא אפילו לאירוע 1לא תגיע ולאחרים שאמרו לה במפורש שאם היא לא תגיע הם לא יגיעו לאירועים שלהם

 

[mykal]

אם הוא טוען שאכן זה לא יפה,

כבר התקדמת משהו.
כי מכאן יש לך 'מקום' לומר לו אין לנו סיבה ללכת.
החיים הם דו צדדיים.
אם הוא לא מוכן להחמיץ את השמחה, וכן רוצה ללכת. הנה 3 אופציות בעיני.:
1)שילך הוא ואת תצאי עם חברות או תעשי מה שאת רוצה/אוהבת.
אבל שלא ייצג אותך, ולא ידבר בשבילך, כך לא יוציא אותך רע.
2)ללכת, בשביל לכבד את בעלך ושאר בני משפחתו ולהתנהל רגיל
ושגיסתך תתפוצץ.
3) ללכת, ולא להפגש עם גיסתך, כאילו בלי כונה, ועם כולם להתנהג רגיל.
אין לך מוש ג כמה זה לא נעים לבעלת השמחה--ובשבילך הנאה צרופה.

 

[מצפה ל 3בהפתעה]

הצעתי לו

ויש בעיה הוא אומר שהוא לא ילך בלעדי וזה לא יפה מה אשמה הילדהיופי ומה אני אשמה שלא כיבדו אותי ואני כל אירוע רצה ומכבדת
דווקא נחמד שילך עם הבנות ואני אשאר בבית או שיצא לבלות עם חברות

 

[B l u e D e v i l]

תראי

כשאני ילדתי בן דוד שלי לא הגיע לבקר אלא רק התקשר.אחרי זה הוא מצא תרוצים לא לבוא לאמא שלי שאצלה היתי אחרי הלידה, ורק הודיע לי כשהוא אצל סבתא שלי שאגיע לשם אם אני רוצה.
נפגשנו אצל סבתא לי לא הביא כלום רק אמר מזל טוב. את האירוע עשיתי חודשיים אחרי הלידה וגם הודעתי מראש שאני אעשה ישר אחרי החגים, הוא בחר לטוס לחו"ל ליומיים בדיוק על האירוע. לא הגיע לאירוע וגם... לא נתן מתנה.
יום הולדת שנה הוזמן, לא הגיע ולא נתן מתנה.
(הוא בן 30, לא 15)

כשהוא התחתן הלכתי כדי לכבד את דוד שלי ואשתו והמשפחה הנרחבת אבל ביקשתי מאבא שלי שירשום אותי במתנה שלו מתוך פרנציפ לא לתת משהו ממני. עכשיו אשתו אמורה ללדת ואני לא מתכוונת ללכת.
אם חשוב לך לכבד את המשפחה מסביב אז תלכי ותקנו לילדה תכשיט יפה. כך יוצא שאת מכבדת את הילדה, קונה לילדה מתנה, אבל לא ממש עוזרת לגיסתך "לכסות את האירוע"
בנוסף, בגלל שמרב החלטת שהמוזיקה לא לטעמך אל תרקדי. את בטח לא אחראית על "השמח" באירוע