טלי - את מעלה נקודות מאוד חשובות
הנקודות שלך מאוד חשובות וצודקות - כי כל ילד הוא בפני עצמו, ויש בעיות שונות שמראות את אותם התסמינים, וזה שכל הבית הוא ללא גלוטן - לא אומר שזה קל - כי בגן זו גננת אחרת, וחברים - זה בדרך כלל ממשפחות שונות והכי חשוב שקלות ונוחות זה לא העניין פה - אלא בריאות והתפתחות תקינה של הילד!
אבל,
כשהילד שלי איבד את התיאבון באופן כמעט מוחלט ויחד עם זה הפסיק לצמוח - והלכנו לרופאים מכמה תחומים - כל הבדיקות יצאו תקינות וכל מה שאמרו לנו זה להמשיך בתזונה רגילה ולעבוד צמוד עם דיאטנית שלא הצליחה להביא לשינוי. אנחנו כל הזמן שאלנו אם לאור העובדה שיש לו אח צליאקי לא כדאי לנסות.... ואמרו לנו שלא מה פתאום.....
אז לקח שנתיים עד שהופיעו הנוגדנים בדם ובעקבותם אבחון הצליאק.
עם הבן השלישי - נחשפנו לאותה גישה - עד שאין את הנוגדנים בדם - אין עם מי לדבר. והיינו אצל יותר מרופא אחד, ולמזלנו יש לנו האפשרות ללכת גם באופן פרטי -ככה שהגענו לרופאים טובים וידועים.
אני לא רואה סיבה למה לתת לילד שלי את האפשרות
לפספס את תקופה הגדילה הכל כך חשובה של השנים הראשונות. לפי המחקרים - כל העניין הזה של רגישות לגלוטן וצליאק - זה לא משהו ברור לגמרי, אבל כן נראה שיש רכיב גנטי משמעותי.
לנו זה קרה עם ילד אחד פה בישראל ועם ילד אחר בזמן שחיינו בארה"ב - מה שלימד אותנו שזו הגישה הרפואית בתחום - מחכים לנוגדנים בדם, גם אם זה לוקח זמן, וגם אם הגדילה של הילד נדפקת, הם, הרופאים לא יכולים לתת את החותמת.
אז קראנו מאמרים מקצועיים, וביחד עם זה שאנחנו במעקב וקשובים למצבו של הילד ולא שוללים שום דבר אחר אפשרי, אנחנו גם מנסים את הדיאטה נטולת הגלוטן (שטפו טפו טפו נראה שעובדת כי הילד לא משלשל ושומר על עקומות הצמיחה). לא מצאנו שכתוב בשום מקום שדיאטה נטולת גלוטן פוגעת , ואנחנו לוקחים בחשבון שעדיף לנו להתמודד עם ההשלכות של השונות החברתית והקושי מאשר בעיות גדילה והתפתחות.
מה שחשוב לי להגיד - הוא שזה לא נכון ללכת באופן עיוור אחרי מה שהרופאים אומרים, ולא רק בגלל שלפעמים הם טועים - כי הם גם בני אדם וזה נורמאלי - אלא פשוט בגלל שהיום הרפואה קצת השתנתה ממה שהיא היתה בעבר ומאיך שאנחנו עדיין תופסים אותה.
**** חשוב לי לציין שכל מה שאני כותבת הוא דעתי האישית, ש
אינה מהווה המלצה לאף אחד אחר לנהוג כמו שאנחנו בוחרים.