האם בזמן שאת "לא עוצרת" את מודעת?
האם את מבינה שזה מה שאת עושה? זה השלב הראשון. בשלב הבא לשאול - למה אני לא עוצרת עכשיו כשאני יודעת שהספיק לי. השאלות הללו מאוד חשובות, עם הזמן שאלת השאלות הופכת למעשים. את לא הקושי של עצמך, יש סיבה שאת לא עוצרת. אני למשל אוכלת יחסית נורא מהר, ואז אני מתבאסת ולא נעים לי לשבת מול צלחת ריקה כשמסביבי כולם אוכלים, מה שקוה הוא שאני ממשיכה להעמיס ולאכול אפילו ששבעתי. כשהבנתי את זה התחלתי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם אי הנעימות שלי לשבת מול צלחת ריקה ואנשים אוכלים.