הקוסם והכבשים

ינוקא1

New member
אני לא זוכר את זה יותר מידאי

לגבי שיטות נוספות החוויה שאני זוכר מהקריאה וההסברים שם זה דמיון לדאואיזם.
גם היום אני משוכנע כי השורשים של דון חואן (מה שהם קוראים לו "המכשפים הקדומים") והשורשים של הדאואיזם זהים. למרות המרחק.
מה שכן , יש לה ולקסטנדה ביקורת מוצדקת על אותם "מכשפים קדומים" , ואין כאן המקום לדון בזה.
 
נכון, יש דמיון

לטאו אם כי לא הייתי מרחיק לכת לקפוץ למסקנות נמהרות באשר לשורשים משותפים כן או לא. וגם לא הייתי ממהר להסכים לביקורתם על קדמוניהם הן משום שיש לנו רק את נקודת מבטם החד-צדדית ולא את נקודת מבטם של המבוקרים, הן מפני שאיננו שייכים לאף אחד מן הצדדים והן משום שאיננו שייכים למסורתם בכלל


לא למהר לקפוץ למסקנות, זהו המשפט הראשון שזכור לי שלמדתי בחיי, וזוהי תובנה שהתועלת שבה תמיד מרובה.
 

neophile

New member
מכשפים יש בכל העולם ...

אני חושב שקסטנדה פנה למקום המשותף שיש שיאמרו שזכה לטיפול ניו אייג'י מדי , כי מסורות כישוף יש בכל העולם .

אין שום דבר מחייב תרבות במה שקסטדנה הביא ... אולי זה חלק מהטריק שלו כי הוא לכאורה אנתרופולוג בסיפור אבל מה יש חוץ מסיפורים על "מכשפים רעים" בעבר הרחוק?
כל מה שהוא אומר רלוונטי לכלל המכשפים ולכל המקומות .

זה זרם שמאוד מתחזק באנושות - פנייה לרוח המשותפת - מעבר למקום ולזמן ...
 

ינוקא1

New member
בעיני הוא בכלל לא מכשף

הוא חוקר של התודעה , בדומה לבודהיסטים ולאחרים - רק שסוג המחקר הוא שונה.

זה שמבחינתו יש למחקר תוצאות "מעשיות" זה עדיין לא הופך אותו למכשף

בשונה ממכשפים : בתורתו אין טקסים או ריטואלים קבועים ,ובסופו של דבר הכל "פיזי" ולא מיסטי - כלומר אני רואה כישוף כעשיה של מעשים מסוימים (להטמין רגל צפרדע באמצע הלילה ... .) על מנת להביא תוצאות מסוימות (החזרת האהוב שבגד ....) ואצלו כל הדברים הללו אינם קיימים.

מה שכן קיים זה פיתוח יכולות החוויה , ולימוד הדרך להשתחרר מהקבעונות ולחסוך באנרגיה \ עוצמה אישית.
גם קשרים עם ישויות למינהם ("בעלי ברית") , או שימוש בסמים שבתחילת ספריו הוא חשב שזה דבר חשוב , התברר כלא חשוב.

בהדרגה למי שלומד את תורתו מתברר שהדבר היחיד החשוב בתורתו של דון חואן הוא "אגירת עוצמה אישית".
מה שמתאפשר דרך התנהגות חסכנית ויעילה באנרגיה ("נקיון מרבב") ושחרור היצמדויות.

כל השאר זה רק "טריקים" שנועדו כדי למוטט את תפיסת העולם וה"בבואה" של החניך.

זה שאז כשיש לנו מספיק עוצמה אישית , העולם נחווה אחרת (מה שמאפשר מעשים שאינם לפי הטבע הרגיל) זו כבר סוג של תוצאה שולית.

אך בשונה מכישוף - לשיטתו עשיית מעשים מסוימים לשם הבאה לתוצאות מסוימות - אלו אינם המטרה , הם גם מרחיקים ממנה. המטרה היא "שחרור מתפיסת העולם הרגילה , והגעה לחופש מוחלט".


(בתחילת ספר "כח השקט" גם הוא עצמו אומר שהמילה "כישוף" איננה באמת מייצגת את תורתו , אך הוא משתמש בה בלית ברירה כי אין לו כינוי הולם יותר.
השמות המדויקים יותר יכולים להיות "החיפוש אחר החירות המוחלטת" או "השליטה בהתכוונות" , אך הם מסורבלים ולא מובנים מידי)
 

neophile

New member
הריטואלים זה חלק מהעניין

אם כי לא מחייב .
מה שמשותף לכל מסורות הכישוף מעבר למה שאפשר לכנות היפנוזה והשאה עצמית זה הנסיון להשיג השפעה שהיא מעבר למקום ולזמן ואולי נכון יותר לומר מעבר למקום ולזמן הזה . אפשר לקרוא לזה מימדים אחרים ... יישויות ממימדים אחרים וכו'

ההבדל בין מאגיה שחורה ללבנה לדעתי בהקשר הזה הוא שבמאגיה לבנה זה רק תחנה בדרך בעוד שבמאגיה שחורה זה היעד .
כשפי מאגיה שחורה "קלאסים" כוללים את כל הכבילות למינהן .. לגרום לאנשים להתנהג ולפעול בדרכים מסויימות , להגביל אותם , להוסיף להם עוד סיבוך לחיים,"החזרת אהבה" וכו' הכל בשביל ההנאה הסדיסטית של המכשף השחור ולקוחותיו הנדיבים.

אם כי לא בהכרח כל מה שנראה כמו מאגיה שחורה זה בהכרח כך דוגמאת מסורות טנטריות מסויימות ובטח שלא כל דבר שמצטייר כטוב ומטיב הוא בהכרח ככה ...

כישוף במובן הזה של חופש או הגבלה הוא נפוץ יותר ממה שאנחנו מעזים לחשוב ולדעתי עושים בו שימוש רב .

אנחנו אומנם רגילים לחשוב על היררכיות וכישופים בהקשר למסדרים מיסתוריים או אולי למוסדות הדת אבל גם העולם התאגידי הוא בעל היררכיה והיכולת לנהל אנשים , כלומר להגביל את הפעולות שלהם היא מאוד חשובה ... מי שיודע לעשות שימוש בעמדת הסמכות שלו ובסג'סטיה מתקדם מהר מאוד ...ויש עוד אמני אשליות ואשפי מספרים רבים בעולם הפיננסי ...

לכן בשונה מקסטנדה שאומר שכישוף שחור זה עניין ששייך לעבר הרחוק לדעתי זה דווקא נמצא בשימוש בהווה רק שהיום קוראים לזה בשמות אחרים ולא בהכרח מדובר באספקטים המטאפיזיים של מה שמכנים כישוף שגם זה כנראה עוד קיים .

ספר שמאוד השפיע עלי ומסביר חלק גדול מהדברים האלה הוא "מבשרי השחר" של ברברה מרסיניאק .
 

ינוקא1

New member
אני חושב

שאכן יש כאן עניין של הגדרות שונות לאותה המילה.
ואני יכול לראות את ההגיון בדבריך.
לגבי מבשרי השחר וכו - ספר עם אנרגיה שלא אהבתי.
אולי בעתיד זה ישתנה.
 
כוכבית

"לכן בשונה מקסטנדה שאומר שכישוף שחור זה עניין ששייך לעבר הרחוק לדעתי זה דווקא נמצא בשימוש בהווה רק שהיום קוראים לזה בשמות אחרים ולא בהכרח מדובר באספקטים המטאפיזיים של מה שמכנים כישוף".

אכן, מדוייק להפליא כתבת, למעט הייחוס המוטעה לקסטנדה, שכנראה סבור בדיוק כמוך.

בספר "סיפורי עוצמה" מתואר דיאלוג בין דון חואן מאטוס לבין קרלוס קסטנדה, במהלכו מגדיר דון חואן את בני האדם הנוכחיים כ"קוסמים שחורים" ואת קרלוס קסטנדה, "באשר הוא איתם", כקוסם שחור אף הוא.

"חברינו בני האדם הם קוסמים שחורים", הוא אומר לו, בין היתר, "וכל מי שאיתם הינו מיידית קוסם שחור. חשוב לרגע, האם אתה מסוגל לחרוג מהנתיב שחבריך בני האדם היתוו עבורך? ואם אתה נשאר איתם, המחשבות שלך והמעשים שלך מתקבעים לתמיד בהגדרותיהם ('in their terms' במקור). זוהי עבדות".

הוא התייחס בכך, בין היתר, לקיבועה של התפישה האישית שלהם במקום גרוע וחלש, שכופה עליהם מעין שינה היפנוטית מתמדת, שלא כדרך הטבע.
 

ינוקא1

New member
מקבל את התובנה ואת תועלתה

מה שכן , המסקנה שלי כאן היא תיאורטית בלבד , אז אני מרשה לעצמי להיות "פזיז"


בנוגע לביקורת שיש להם על קדמוניהם - אני מאמין שזה נכון , כי זה פתר לי שאלה גדולה ששאלתי את עצמי לגבי היהדות -
בתורה שבכתב מופיע כ50 פעם אזכורים לגבי איסור עבודה זרה. אלילים פסלים וכו'. כנ"ל ציווים להרוג את כל עובדיה בארץ ישראל ועוד ועוד.
לפי הרמב"ם למשל זה אולי הציווי הכי עקרוני בתורה , וכל התורה סובבת סביבו. ואני לא הבנתי למה זה עד כדי כך !
יצא לי לראות כאן בארץ שמאנים , רובם היו "מחוברים לעצמם" ולאדמה ולטבע יותר מהרבה דתיים שאני מכיר ובאופן כללי זה הטריד אותי מאוד שהתורה היא כל כך נגד זה , ולא משאירה כאן שום מקום לרחמים או להיתרים וכו'. היה ברור לי שיש כאן משהו שאני בעצם מפספס. לא יתכן שהחיבור לטבע ולאדמה שאותו אני חווה כחיובי כל כך , הוא בעצם דבר שלילי כל כך.
וכנ"ל ראיתי שהתורה הפנתה בעצם את האדם אל השכל , ובאיזשהו מקום ניתקה אותו מתחושותיו. וגם כאן התלבטתי בזה מאוד.

וקסטנדה פתר לי את התעלומה :

כי מסתבר , שאותו חיבור תמים וטוב לאדמה ולתחושות , יכול להזדהם מהר מאוד בעזרת אגו ותאוות כח.
ובהמשך מצטרפים לחגיגה כל מיני ישויות למינהן , ומכאן הדרך נהיית קצרה מאוד למעשים אפלים מאוד.
כפי שדון חואן מתאר איפושהו - שבדומה לדאואיסטים , גם לאותם מכשפים קדומים היו שאיפות ל"חיי נצח" שהביאו אותם לתועבות שונות (מספר על זה ב"סיפורי עוצמה" כמדומני שהם הפכו את עצמם ל"זומבים" וכדומה).

והתורה מבחינה מסוימת ניתקה את בני האדם מהתחושות , נלחמה מלחמת חורמה בעבודה הזרה (שאלו בעצם הישויות הללו) כקונטרה לכל זה.
ויצרה במקום זה את הדתות - הדתות נתנו קשר "נוקשה" יותר אל ההוויה , פחות טבעי ופחות גמיש , ועם זאת נוטה פחות להזדהם ממה שהיה.
כמובן יש לקשר זה את חסרונותיו שלו , שאנחנו אולי מודעים להם יותר - כי אנחנו חיים בעולם שנמצא כבר במקום אחר. איננו מכירים עולם של מכשפים אפלים אלא עולם שברובו הוא "רציונלי".

השושלת של דון חואן הלכה על פיתרון שונה מהפתרון הדתי , אך היתה מודעת לבעיה הזו.
(שכפי שכתב כאן נאו , אני מאמין שהיא היתה עולמית. שרוב בני האדם בתקופות הקדומות אכן היו עם "דת" כישוף דומה , והגיעו לאותם מקומות אפלים).

כעת המצב מעניין מאוד - כי הרציונליות מיצתה את עצמה , ורואים שיש חזרה לטבע ולחיבור הישיר בכלל האנושות , אך זה אומר שכנראה גם ה"חיבור האפל" יכול לחזור , וחשוב להיות מודעים לכך.

אני מניח שהתקופות הבאות תהיינה מרתקות.
 

Mist2

New member
לפני הרבה שנים ראיתי

תוכנית בערוץ 1, על עמים החיים בסיביר.
הצילום היה ישן ובשחור לבן.
אחד הדוברים היה זקן מאוד, והוא בכה וסיפר איך הרוסים הקומוניסטים הרסו בשיטתיות את המסורות לאותם עמים.
הוא אמר שהוא היה בעבר שמאן, ואז הוא תיאר את הדברים שהוא יכל לעשות.
זה נישמע קצת שיטחי וחיצוני מידי (ללא ההבט הפנימי) אבל זה היה מדהים עד כמה הדברים דומים לתיאורים של קסטנדה.
הוא אמר שכעת הוא לא מסוגל לעשות כלום, כי הקומוניסטים הרסו הכל, והוא לא יכול להעביר את זה הלאה.

להבנתי, ה"שיטה" או דרך הלימוד של דון חואן, היא עבודה אינסטיקטיבית.
כלומר העבודה אצלו מתרכזת במרכז אינסטינקטיבי, (למרות שהוא מדבר על דרך הלב).
זו דרך שבאמת מתאימה יותר למכשפים הישנים, כיוון שמדובר בהעצמת מרכז אנרגטי האחראי לאנרגיה ואוהב ליצבור כוח.
זו שיטה מסוכנת, כיוון שאותו מרכז אנרגטי כלל לא מעוניין בהתפתחות רוחנית והתעוררות, כל מה שמעניין אותו הוא עוצמה וכוח.
ברגע שמחזקים אותו יותר על המידה, קשה מאוד לחלוב ממנו אנרגיה להתעוררות.
 

Mist2

New member
במחשבה שניה

יכול להיות שדון חואן בחר בצורת עבודה מהסוג הזה רק בעבודתו עם קסטנדה. אני זוכר שהתלמידים האחרים כאשר קסטנדה שוחח עימם על הדברים, צחקו עליו ואמרו שאיתם דון חואז עבד בצורה שונה לגמרי.
 
רק שיטה אחת

היא לא הכירה.
ה ש י ט ה שמהיום הראשון נותנת הצצה לצוחלט.
צוחלט = סאמדהי.
או נירוונה.
איך שתקראו לזה.
 
בדיוק מה שקורה היום האליטות

"מהפנטות" את ההמונים. אז הייתה שואה אבל שינסו להשמיד את המין האנושי מה פתאום?
לא משנה כמה הוכחות טובות או לא טובות ישימו להם מול הפרצוף.
אבל אנחנו לא באמת כבשים בפנים אנחנו הקוסמים הגיע הזמן לגעת בשרביט
 
יש גם ניסוי כזה עם פשפשים

אני לא זוכרת אותו בדיוק כהלכה אבל משהו דומה לזה:
שמו פשפשים בקופסא וסגרו מכסה הדור הבא למרות שיכל לקפוץ גבוה יותר
לא קפץ מעבר לגובה של המכסה למרות שבשלב הזה המכסה הוסר או משהו כזה...
אנחנו יכולים לקפוץ כל כך הרבה יותר גבוהה. ועוד ניסוי קצת עצוב עם קופים:
http://www.emetaheret.org.il/2014/05/02/האמינו-בעצמכם/
אני לא אפרט על דעתי על הניסוי האחרון אבל הנקודת מבט די ברורה שם...
 
למעלה