certified.woke
Well-known member
הצפת רחובות בדוכני תפילין?
מי שלא הניח תפילין עד כה סביר כי לא יניחם מכאן ואילך...
רגע לפני שהממשלה תחליט על הקמת ועדת טיוח פוליטית למחדל 7.10 (יום ראשון) ועל סגירת גלי צה"ל (שני) — הקואליציה תקדם היום הצעות חוק להצפת הרחובות בדוכני תפילין, הצפת חברות ממשלתיות בפעילים של מפלגות, שלילת דרגות מקצינים וקיצוץ בסמכויות של נשיא העליון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקואליציה בראשותו מתכננת להגביר את הלחץ שהיא מפעילה על שלטון החוק ועל המערכת הפוליטית; צילום: אוליבייה פיטוסי
אבי בר-אלי
לעקוב
06:10 • 17 בדצמבר 2025
ברקע הקמפיין הציבורי והמשפטי שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה לבטל את משפטו הפלילי, הקואליציה בראשותו מתכננת להגביר את הלחץ שהיא מפעילה על שלטון החוק ועל המערכת הפוליטית. זאת, באמצעות הפשרת הצעות חוק קיצוניות ופרובוקטיביות שהוקפאו עד כה, ושתכליתן לזעזע את היסודות הדמוקרטיים של ישראל ולערער על זכויות הפרט.
הקואליציה מתכננת להביא היום לאישור הכנסת בקריאה טרומית ארבע הצעות חוק שנויות במחלוקת ש"נשמרו" עד כה במגירה ולא קודמו. שיבוצן בלוח הזמנים עדיין לא ודאי, מכיוון שהקואליציה מסתירה במזיד את סדר היום המתוכנן.
שתיים מהצעות החוק גובלות בהטרלה. אחת הניחה ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) לצורך "הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". קרי, הפיכת ישראל למדינת הלכה.
ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד). הניחה הצעת חוק לצורך "הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי"; צילום: שריה דיאמנט
"ההיסטוריה לימדה אותנו שהפרעה להנחת תפילין, התעטפות בטלית, קביעת מזוזה או לימוד תורה, היא צעד ראשון במדרון חלקלק להחריד שבסופו דיכוי אלים ורצחני", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
את ההטרלה השנייה יזמו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים (הליכוד). לפי הצעת החוק הזאת, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יוסמכו להעניש בכירים לשעבר בגופים ביטחוניים בנימוק פוליטי. זאת, אם לדעת השרים קצינים עודדו סרבנות, הפסקת התנדבות, הפסקת תמיכה של מדינות זרות בישראל, או שהוציאו את דיבת זרועות הביטחון. אמצעי הענישה: הורדה בדרגה, או שלילת פנסיה וזכויות אחרות.
"חופש הביטוי שמור לכל אזרח, אך מערכות הביטחון של ישראל לא יוכלו מוסרית ומעשית להשלים עם פגיעה בביטחון מצד יוצאי מערכת שנהנים ממעמד, יוקרה, והטבות חומריות והשקעה רבת שנים של משאבים בפיתוחם והכשרתם", נכתב בדברי ההסבר.
הלבנת מינויים פוליטיים
לצד שתי הצעות החוק שלעיל, שישׂימותן מוטלת בספק, יובאו היום לאישור בקריאה טרומית שתי הצעות חוק פרקטיות יותר.
תכלית אחת היא להתיר מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות, ללא סייג. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד), תבוטל החובה להצהיר על זיקה פוליטית לפני מינוי למשרות ניהוליות. כלומר, פעילי מפלגה לא יידרשו לדווח על קשר פוליטי עם השר שמינה אותם ומכאן, לא יידרשו להוכיח כשירות מיוחדת כדי להתמנות לתפקידי דירקטורים או מנכ"לים. כך לא תוטל עוד מגבלה על מינויים פוליטיים.
הצעת חוק שנייה הגיש יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), במטרה להפקיע מידי נשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים. הטענה: קביעה רנדומלית של הרכבים באמצעות מחשב, למשל, לא תאפשר "לקבוע מראש את תוצאות הדיון", וזאת "נוכח העובדה שבית המשפט עוסק במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור".
עדכון: ארבע הצעות החוק הנ"ל אכן הובאו היום להצבעה במליאת הכנסת – ואושרו בקריאה טרומית.
ח"כ אריאל קלנר. לפי הצעת החוק שהניח עם ח"כ שקלים, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יוסמכו להעניש בכירים לשעבר בגופים ביטחוניים בנימוק פוליטי; צילום: אורן בן חקון
מתאבן לשבוע הבא
ארבע הצעות החוק מתווספות לשתיים שאושרו בשבוע האחרון בקריאה טרומית: הסמכת שר המשפטים למנות תובע מטעמו שילווה חקירה של היועמ"שית או של פרקליט המדינה — וכן הצעת חוק להפחתה של עשרות אחוזים בשכר השופטים. ההצעות האלה ליוו את האצת הדיונים בקידום חוק ההשתמטות — וכן בקידום חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי.
בליץ החקיקה המתוכנן היום הוא מתאבן לקראת שתי החלטות מהדהדות שצפויה הממשלה לקבל בשבוע הבא. ביום ראשון תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק לכינון ועדת חקירה פוליטית למחדל 7 באוקטובר. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ קלנר, חלף ועדת חקירה ממלכתית תמונה ועדה בידי יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד).
ביום שני עתידה הממשלה לאשר הצעת מחליטים שיניח שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל ב–1 במרץ.
מי שלא הניח תפילין עד כה סביר כי לא יניחם מכאן ואילך...
נתניהו מגביר את הלחץ לחנינה, ומאיים בהפיכת ישראל למדינת הלכה מושחתת
רגע לפני שהממשלה תחליט על הקמת ועדת טיוח פוליטית למחדל 7.10 (יום ראשון) ועל סגירת גלי צה"ל (שני) — הקואליציה תקדם היום הצעות חוק להצפת הרחובות בדוכני תפילין, הצפת חברות ממשלתיות בפעילים של מפלגות, שלילת דרגות מקצינים וקיצוץ בסמכויות של נשיא העליון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקואליציה בראשותו מתכננת להגביר את הלחץ שהיא מפעילה על שלטון החוק ועל המערכת הפוליטית; צילום: אוליבייה פיטוסי
אבי בר-אלי
לעקוב
06:10 • 17 בדצמבר 2025
ברקע הקמפיין הציבורי והמשפטי שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה לבטל את משפטו הפלילי, הקואליציה בראשותו מתכננת להגביר את הלחץ שהיא מפעילה על שלטון החוק ועל המערכת הפוליטית. זאת, באמצעות הפשרת הצעות חוק קיצוניות ופרובוקטיביות שהוקפאו עד כה, ושתכליתן לזעזע את היסודות הדמוקרטיים של ישראל ולערער על זכויות הפרט.
הקואליציה מתכננת להביא היום לאישור הכנסת בקריאה טרומית ארבע הצעות חוק שנויות במחלוקת ש"נשמרו" עד כה במגירה ולא קודמו. שיבוצן בלוח הזמנים עדיין לא ודאי, מכיוון שהקואליציה מסתירה במזיד את סדר היום המתוכנן.
שתיים מהצעות החוק גובלות בהטרלה. אחת הניחה ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) לצורך "הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". קרי, הפיכת ישראל למדינת הלכה.
ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד). הניחה הצעת חוק לצורך "הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי"; צילום: שריה דיאמנט
כתבות קשורות
- "הסתה ושקרים": דיסטל-אטבריאן ניצלה דיון בוועדת התקשורת לתקיפת קשת 12 יסמין גואטה
- בלאק פריידי: כך נבזזו 3 מיליארד שקל קואליציוניים ביום אחד אבי בר-אלי
- 16 דיונים ב-96 שעות: נתניהו מגביר את הלחץ על שלטון החוק אבי בר-אלי
"ההיסטוריה לימדה אותנו שהפרעה להנחת תפילין, התעטפות בטלית, קביעת מזוזה או לימוד תורה, היא צעד ראשון במדרון חלקלק להחריד שבסופו דיכוי אלים ורצחני", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
את ההטרלה השנייה יזמו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים (הליכוד). לפי הצעת החוק הזאת, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יוסמכו להעניש בכירים לשעבר בגופים ביטחוניים בנימוק פוליטי. זאת, אם לדעת השרים קצינים עודדו סרבנות, הפסקת התנדבות, הפסקת תמיכה של מדינות זרות בישראל, או שהוציאו את דיבת זרועות הביטחון. אמצעי הענישה: הורדה בדרגה, או שלילת פנסיה וזכויות אחרות.
"חופש הביטוי שמור לכל אזרח, אך מערכות הביטחון של ישראל לא יוכלו מוסרית ומעשית להשלים עם פגיעה בביטחון מצד יוצאי מערכת שנהנים ממעמד, יוקרה, והטבות חומריות והשקעה רבת שנים של משאבים בפיתוחם והכשרתם", נכתב בדברי ההסבר.
הלבנת מינויים פוליטיים
לצד שתי הצעות החוק שלעיל, שישׂימותן מוטלת בספק, יובאו היום לאישור בקריאה טרומית שתי הצעות חוק פרקטיות יותר.
תכלית אחת היא להתיר מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות, ללא סייג. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד), תבוטל החובה להצהיר על זיקה פוליטית לפני מינוי למשרות ניהוליות. כלומר, פעילי מפלגה לא יידרשו לדווח על קשר פוליטי עם השר שמינה אותם ומכאן, לא יידרשו להוכיח כשירות מיוחדת כדי להתמנות לתפקידי דירקטורים או מנכ"לים. כך לא תוטל עוד מגבלה על מינויים פוליטיים.
הצעת חוק שנייה הגיש יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), במטרה להפקיע מידי נשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים. הטענה: קביעה רנדומלית של הרכבים באמצעות מחשב, למשל, לא תאפשר "לקבוע מראש את תוצאות הדיון", וזאת "נוכח העובדה שבית המשפט עוסק במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור".
עדכון: ארבע הצעות החוק הנ"ל אכן הובאו היום להצבעה במליאת הכנסת – ואושרו בקריאה טרומית.
ח"כ אריאל קלנר. לפי הצעת החוק שהניח עם ח"כ שקלים, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יוסמכו להעניש בכירים לשעבר בגופים ביטחוניים בנימוק פוליטי; צילום: אורן בן חקון
מתאבן לשבוע הבא
ארבע הצעות החוק מתווספות לשתיים שאושרו בשבוע האחרון בקריאה טרומית: הסמכת שר המשפטים למנות תובע מטעמו שילווה חקירה של היועמ"שית או של פרקליט המדינה — וכן הצעת חוק להפחתה של עשרות אחוזים בשכר השופטים. ההצעות האלה ליוו את האצת הדיונים בקידום חוק ההשתמטות — וכן בקידום חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי.
בליץ החקיקה המתוכנן היום הוא מתאבן לקראת שתי החלטות מהדהדות שצפויה הממשלה לקבל בשבוע הבא. ביום ראשון תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק לכינון ועדת חקירה פוליטית למחדל 7 באוקטובר. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ קלנר, חלף ועדת חקירה ממלכתית תמונה ועדה בידי יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד).
ביום שני עתידה הממשלה לאשר הצעת מחליטים שיניח שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל ב–1 במרץ.
