הקדשה

[איקידו]

אוֹבָּאטַה סַאן

אוֹבָּאטַה סַאן

 

[chinabird]

שאלת תם על התמונה המונפשת שצירפת

בראשית המהלך, למה נעשה שימוש בשתי הידיים כדי להסיט את ידו של היריב? (כלומר, למה לא להשתמש רק ביד אחת ולהותיר את השנייה בשמירה על הפנים, למשל?)

 

[איקידו]

לטכניקה הזו

לטכניקה הזו יש ווריאציה גם עם יד אחד וגם עם התקפה ישירה בלי לגעת ביד התוקף כלל. הטכניקה היא דוגמה להטלה שמתבססת על אַטֶמִי יותר מאשר על הגנה. יש לציין שהטכניקה לקוחה מאתר אינטרנט יפני שלו מצורף כאן קישור. זאב א.

 

[chinabird]

תודה!

 

[יובל נחמקין]

האמת: יפה...

ויכול להיות יעיל במידה מסויימת כהגנה עצמית אם מישהוא אכן אוחז בך. אם-זאת: אני לא יכל שלא לשאול את עצמי מה יקרה למי שמתאמן בשיטה שעוסקת כמעט ורק בתגובה להושטת יד מאופקת - כאשר יעופו לעברו אגרופים, מרפקים, בעיטות ונגיחות...

 

[איקידו]

זה איקידו

 

[Tonjin]

קאטה, יובל - קאטה....

חמשת הטכניקות שמתוארות באתר שזאב קישר אליו הן חמשת טכניקות הראשונות (אטמי-וואזה) מתוך 17 טכניקות הראנדורי של שודוקאן-אייקידו (או בשמו הרשמי פחות והנפוץ יותר טומיקי-אייקידו). מדובר בטכניקות שנלקחו משיטות קוריו שונות (בעיקר דאייטו-ריו) ו'דוללו' בצורה כזאת שניתן יהיה לתרגל אותן בצורה בטוחה בראנדורי (כן, ממש כמו בג'ודו והקשר הוא לא מקרי). בטומיקי אייקידו, הטכניקות האלו מתורגלות כקאטה (כפי שהן נראות באתר) וגם בצורתן היותר קרבית, כי מן הסתם בראנדורי הן יראו אחרת. בנוסף, קיימות בשיטה גם טכניקות עתיקות יותר שנקראות באופן מפתיע - קוריו-וואזה ובהן יש פחות הקפדה על 'בטיחות' (ניסוח עילג משהו אבל אני בטוח שאתה מבין את הכוונה) ולעניין מה יקרה אם...? התשובה היא שאני לא יודע - אבל אני כן יודע שיצא לי לראות את המורה שלי בשלוש תנועות ידיים מקפל לתוך ארון בגדים את מי שנהיה כמה חודשים אח"כ אלוף יפן (למשקלו) בקיק-בוקסינג, היו מי שטענו שהרבה מההצלחה של אותו בחור בזירה צריכה להזקף לטובת טכניקות ועקרונות שלמד מהמורה שלי אחרי המאורע... מי יודע? ולפני שאתה אומר לי שלא ניתן לשפוט שיטה על-פי מורה אחד (שהוא לא ראש השיטה דרך אגב), התלמידים הבכירים של המורה שלי, שמאחריהם ניסיון רב גם בקראטה לסוגיו וגם בג'ודו (מסורתי ותחרותי) גם הם משוכנעים ביעילותה של השיטה להגנה עצמית... אם הם צודקים או לא, לי אישית עדיין את הכלים לשפוט, אבל בינתיים, עד שאוכל לגבש דיעה אני מוכן לקחת את המילה של בוגרי מועדון אמנויות הלחימה של אוניברסיטת ווסאדה...

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo2.gif קאטה באייקידו? למדתי משהוא! ../images/Emo22.gif

אשר לראש השיטה שלך: אין לי ספק שכראש שיטה יכולותיו פאנטסטיות. ראש שיטה אחרי הכל... אם-זאת: שיטה צריכה להימדד במהן יכולותיו של המתרגל הממוצע ולא הכוכב שבראשה... אתה אומר שמביני ענין אמרו שהשיטה יעילה להגנה עצמית? אז בלי להתווכח על רמת הבנת העינין בהגנה-עצמית של מי שבא רק מהזירת הבודו הספורטיבי - לא נותר לי אלא לקוות - כי חברי אתם

ומסוכן שם בחוץ

...

 

[Tonjin]

קרא את הכתוב - "לא ראש שיטה"

בקשר לבודו ספורטיבי, כן... כך הם אומרים, מאחר והשיטה לא מנסה לשווק את עצמה כ"מתאימה לרחוב" אז אין לאף אחד בעייה עם זה... אני בהחלט מתעסק בדברים נוספים כשיש לי הזדמנות, ובהחלט לא חושב שהשיטה שלי הכי טובה או אפילו מכסה הכל, מה שכן בכל פעם שאני נתקל/מנסה משהו אחר אני לומד להעריך מחדש עקרונות/בסיסים/רעיונות (לאו דווקא טכניקות) שלמדתי מהמורה שלי... מסוכן בחוץ זה נכון, אבל מסוכן באותה המידה למי שלומד בודו ולמי שלומד בוג'וטסו... משם זה רק אתה, מה שאתה יודע לעשות ואלת המזל... אני לא בטוח שבשביל זה אני מתאמן כרגע...

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo45.gif קראתי, הבנתי - ומסכים.

 

[zoti]

את התשובה אתה יודע בעצמך.

רוב אלו שמעולם לא חטפו איגרוף לפרצוף יכנסו להלם מעצם המכה. מי שלא מתאמן בעצירת איגרופים לרוב לא יצליח לעצור אותם.

 

[יובל נחמקין]

אני אישת, מאמין בורסטיליות:

אם תיקח מתאמן אייקידו, שיש לו ידע ורוח-קרב, בריא כי יש לו מרגע שינסו לאחוז בו, סיכוי טוב למנף את הקרב לטובתו. ישנן נתונים אחרים שצריכים להילקח בחשבון, כמו כיצד מתגוננים נגד קומבינציה של אגרופים ובעיטות או סוגי התקפות אחרות

שאינן מתורגלות ברוב בתי הספר לאייקידו... זאת עד כמה שידיעתי מסגת, הגם שקראנו כאן דברים מעניינים שנכתבו. לו הייתי מלמד אייקידו, אני חושב שהייתי משלב אימונים צולבים מידי פעם של קיק-בוקסינג מסוג-שהוא ואולי גם דברים אחרים נגדם אני לא רגיל להתמודד בתרגול היומיומי שלי... הייתי פועל גם ההיפך ומציע לאנשי מגע-מלא לנסות טכניקות "רכות" של הליכה עם הכח ולא נגדו כמו שמפליאים לעשות באייקידו... באמנויות הלחימה הפיליפניות ישנו קונספט שנקא "פאלס-פאלס" והוא האייקידו של הפיליפינים - אותו ניתן לשלב בעבודה "קשה" יותר (בנשק וביד ריקה).

 

[sapporo]

יובל, ברשותך

מספר תיקונים קלים, המהווים את דעתי בלבד, כתלמיד איקידו אצל זאב: 1. לאמירתך "לו הייתי מלמד איקידו...הייתי משלב אימונים צולבים...", ארשה לעצמי לומר שלו היית נוהג כך, אולי היית מלמד משהו, ואולי זה היה משהו "יעיל לרחוב" או "ורסטילי" - אבל זה כבר לא היה איקידו. האיקידו הוא שלם ומושלם. אין צורך להוסיף לו דבר או להצליב אותו עם טכניקות מאמנויות ותורות אחרות. כמובן שאתה, או כל אחד אחר, יכול לפתח תורה משלו, אבל שוב, זה יהיה משהו "אחר" ולא איקידו. 2. נקודתית, קיק-בוקסינג הוא אנטי-תזה מוחלטת לאיקידו. 3. כללית, עצם הנטיה לתקוף גם היא אנטי-תזה לאיקידו. 4. תוספת קטנה - לא רק שניתן לשלב איקידו עם כלי נשק, אלא שהנושא מובנה לתוך האמנות בדמות השימוש בג'ו, בוקן וטנטו. לדעתי, בשלב מסוים באימונים, מפסיק המתאמן לחפש את האפליקציה המעשית באמנות הלחימה, ולעיתים קרובות המתאמן זונח לחלוטין את אלמנט ההגנה העצמית ועוסק בדרגות גבוהות יותר של האמנות. (אני סבור שזה נכון לגבי כל אמן לחימה, בכל אמנות שהיא) עם זאת, העבודה על "הושטת יד מאופקת", כפי שאתה קורא לה, היא רק משל - וממנה ניתן להבין את דרכי ההתמודדות עם כל התקפה אחרת. בברכה.

 

[יובל נחמקין]

דורי:

לא-בכדי אומרים כל אמני הלחימה שדרכים שונות מובילות אל אותה מטרה ואמן לחימה ברמה מאוד גבוהה הוא טוב בדיוק כמו רעיו מאומניות לחימה אחרות שהגיעו אל אותה נקודה - רק משביל אחר... אייקידו היא דרך, כמו שמויי-טאי היא דרך... לא ב"מה" נעוצה השאלה אלא ב"איך" וכל מה שנותר לנו, הוא לבחור דרך... אם-זאת: אימרתך כי אייקידו הוא שלם ומושלם היא בבחינת "אין לנו מה ללמוד מאף אחד - זולתו אנו" וזו אמירה לא בריאה לטעמי. בנושא ההתקפה: אני סבור שמה שמאחד את כולנו כאן הוא שאנו "אנשים טובים - מהיישוב" שלא מחפשים את מי לתקוף. א-ב-ל בתוך העולם הגדול והמורכב הנקרא הגנה עצמית יש מקום מכובד לטאקטיקה של לתקוף ראשון לצורך הגנתי: ו'אנס פירשת כי התקפתו של יריבך הינה בלתי נמנעת, קיים (לעיתים) מצב בו ההחלטה הנכונה ביותר מבחינת הגנתך מפניו, יהיה להלום ראשון. צרה כרגע היריעה מכדי שאכנס לעומק הענין, אך די בכך שאומר לך שבכל הקרייה שלי כתלמיד וכמורה, טרם נתקלתי בדבר שהוא בבחינת ערך מוחלט שאין בילתו... בית ספר לאומנויות לחימה אשר אומר כי "אף פעם ובשום קונסטלציה לא יווצר מצב בו נתקיף ראשונים", לוקה בחסר ואינו אוחז בראייה מקיפה דיה בכל הנוגע לתכנים של הגנה עצמית. "לתקוף ראשון עמ' להתגונן" הוא מצב נדיר אולי שאינו אהוד עלינו ומצוי בשוליים - אבל הוא חלק מהגנה-עצמית. נקודה. אם לא ניתן לשלב שום דבר שהוא "לא אייקידו" (כדברך) עם אייקידו, וכל סטייה היא בבחינת אנטי-תזה אזי אין אייקידו אמנות לחימה אלא משהוא אחר. אבל מכיוון שאני סבור שאתה טועה - אני לא דואג

... אנשים מגיעים לרמות הגבוהות ביותר באומנויות לחימה וחובים התפתחות רוחנית כל אחד בדרכו שלו: יש מי שמניף חרב ויש מי ששוזר פרחים... בסופו של דבר: אמנות לחימה תמיד תישאר לשם לחימה לפני כל דבר אחר! כל שמסביב (אם פחות - אם יותר) הינו בבחינת ערכים מוספים כי היה ולא: הרי זו אינה אומנות לחימה יותר (דוגמאת "קיטאיידו" - שעברה פאזה). אשר לנשק: ת'שמע: הג'ו, הקטאנה והטאנטו נולדו מאות רבות של שנים לפני האייקידו. מכאן אנו למדים כי ישנם אמצעים שונים ללמד קונספטק וניתן לרכוש ידע שימושי במחוץ - גם עבור לב-ליבו של מה שאנו עושים. מתוך שכך טוב להשאיר מחשבה פתוחה ולהיות ער לאפשרות כי ישנן דרכים נוספות (כלי נשק נוספים או ו'אט-אבר) שניתן להפיק מהם את מה שאנו מפרשין כ"הדבר האמיתי" וכי החכמה (והעדרה

) ניתנו לכולם במידה שווה. בברכה - יובל.

 

[sapporo]

יובל, כנראה

שלא הובנתי. וודאי לא הסברתי את עצמי נכון... האיקידו הוא שלם. זה לא אומר שאי אפשר ללמוד כלום ובטח לא מהווה איזושהי טענה כאילו האיקידו הוא האמנות הטובה/חזקה/חכמה מה שלא יהיה. אלו טענות של ילדים בסרטי הו-הא משנות השבעים, לא שלי...אני טוען, כפי שיטען כל תלמיד איקידו: האיקידו *עצמו* הוא שלם. אין הכוונה ל-"טוב", "חזק", "יעיל" וכדומה, אלא לאמנות כמכלול. הדבר דומה למי שרוצה לשפר מעגל מדויק. אם גם עכשיו אני לא מובן, אשמח להסביר את עצמי באימייל. לענין התקיפה והתוקפנות, צר לי ידידי, אך חוששני כי הנך מושפע מהסגנון בו אתה מתאמן/מאמן. איקידו לעולם יהיה הגנתי, משום שקונספט ההתקפה אינו קיים בו, וכמו שאתה אומר, נקודה. מעבר לענין הפרקטי (ניצול טעויות המתקיף, הכלה-השתלבות-הובלה וכולי) ישנו כמובן הענין הפילוסופי - המטרה היא הרמוניה עם האוקה, לא מי יבעט ראשון. אלה דברים שצריך לראות בעיניים, ותמיד תוכל להגיע לאימון אצלנו, ולו רק כדי לראות איך זה עובד. לענין האנטי-תזות, כמובן שלא "כל סטייה" היא אנטי-תזה, עובדה קיימת היא היווצרותם של סגנונות איקידו שונים ע"י תלמידיו המקוריים של אואשיבה- אבל בעיטות, למשל, בטוח עונות להגדרה, כמו גם המעבר להתקפה במקום הגנה. עובדה קיימת נוספת היא היעדרם המוחלט של אלמנטים כאלה מכל סגנון שמוכר רשמית כענף של איקידו. אלה דברים שסותרים עקרונות בסיסיים באיקידו, לא סתם מוסיפים. כפי שאמרתי קודם- ייתכן ןתוכל להמציא שיטה יעילה/חזקה/קטלנית וכולי, אבל זה יהיה משהו אחר ולא איקידו. לגבי כלי הנשק - ובכן, עיון קצר בהסטוריה של האיקידו מסביר כי האמנות נוצרה ע"י מוריהיי אואשיבה לאחר שהנ"ל השתלם במספר אמנויות לחימה מסורתיות, והחליט ליצור את האמנות החדשה שלו. מכאן ברור כי האיקידו מכיל אלמנטים מסגנונות עתיקים יותר ומתבסס עליהם. עם זאת, כאן אנחנו כבר מתווכחים על סמנטיקה וזה כבר לא מעניין.... לסיכום, אם השתמע מדברי הקודמים כאילו אני מתנשא, הרשה לי להתנצל. כאשר אני אומר "שלם ומושלם", אינני מתכוון לעצמי אלא לאמנות בה אני עוסק.

 

[Tonjin]

???

"אבל בעיטות, למשל, בטוח עונות להגדרה, כמו גם המעבר להתקפה במקום הגנה. עובדה קיימת נוספת היא היעדרם המוחלט של אלמנטים כאלה מכל סגנון שמוכר רשמית כענף של איקידו".... - אתה בטוח? "סגנון שמוכר רשמית?" - ע"י מי? ע"י אייקיאי? על-ידיך? על הקונספט של Sen Sen no Sen שמעת? אואשיבה למד קנג'וטסו ודאיטו-ריו (ועוד הרבה דברים, אבל מקובל להניח שאלו הם המקורות העיקריים של אייקידו), אתה באמת חושב שהוא התעלם ממושג ה-Sen Sen no Sen...? Sen Sen no Sen - קיים באייקידו שאני לומד, הוא עקרון חשוב מאד בבודו ולא כדאי להתעלם ממנו, הוא לא העיקר באייקידו ומדגישים שתמיד כדאי להמנע ממנו - אבל בהחלט מדגישים את חשיבותו... נכון שלא אוהבים לדבר על זה באייקיאי, אבל השלט "The head dojo of the Aikikai Aikido foundtion " נתלה בדוג'ו של אואשיבה ב-1954, הוא נולד ב1883 ומת ב-1969. לי אישית לא נראה נכון לקחת 53 שנות אימון (אואשיבה התחיל להתאמן בגיל 18 כנראה), ולבטל אותן לחלוטין אל מול 15 (מ1954 והלאה) רק מפני שלמייסד הייתה הארה מתחת לעץ אפרסמון... בטח שזה לא נותן לי את הרשות לפזר הצהרות בנוגע למה זה כן ומה זה לא אייקידו, אבל זה רק אני...

 

[במבה מתוק לי]

TONJIN אתה עושה איקידו תחרותי נכון?

SEN SEN NO SEN קיים באיקידו (איקיקאי) רק בצורה של ATEMI אשר נועד לחתוך דרך רוחו של התוקף ולא דרך גופו. באימון, לעולם לא מתאמנים על פגיעה בגופו של הפרטנר. סאפורו מדבר על האיקידו של מוריהי אואשיבה כפי שהנחיל לקישומרו אואשיבה וכפי שמוריטרו אואשיבה ממשיכו. לכן כשסאפורו אומר "מוכר רשמית" הרי זה עלי ידי איקיקאי. ואני חושב שהארה רוחנית מתחת לעץ אפרסמון היא אם כל הסיבות בכל הקשור לשינוי מהותי בגישה. זוהי עובדה שלמעלה משתי מליון מתאמנים הולכים מאז בדרך זו. לפחות קואיצ'י טוהי, כאשר פרש מאיקיקאי השכיל שלא להשתמש יותר בשם איקידו. וזה מתוך כבוד לזכרו של או-סנסיי. טומיקי סנסי בהכניסו תחרויות לאיקידו פעל בניגוד מוחלט לרוחם של הדברים שמוריהי אואשיבה רצה להנחיל. הבעיה (כפי שתקרא בראיון שבתחתית עמוד זה) היא שהוא המשיך לקרוא לסגנון שלו איקידו. הוא רצה לרכב על המוניטין של האיקידו באותה תקופה. הרי לך קטע מראיון עם מוריטרו אואשיבה :"מאותן הסיבות שבגללן אין תחרויות. באיקידו, אנחנו לעולם איננו מתקיפים ראשונים, ורק נעים בתגובה לפעולה תוקפנית של יריב, כך ששני מתאמני איקידו לא יוכלו להילחם. עם זאת, יש לנו צורה כלשהי של אימון חופשי שבו השותף של אחד משתמש במגוון התקפות והאחד חופשי להשתמש בכל טכניקת איקידו. (ראנדורי ב.מ)" והנה עוד אחד בקשר לתחרויות "ש: האם ישנם בתי ספר שונים לאיקידו? ת: יש לציין שישנם ארגונים רבים הטוענים להיות "איקידו-כזה-וכזה", בלי לדעת אפילו מהו איקידו. ישנן גם קבוצות קטנטנות שהוקמו ע"י תלמידים לשעבר של המייסד, כשחלק הלכו כה רחוק עד כדי הצגת תחרות מאורגנת, דבר המנוגד לחלוטין לרוח האיקידו. לא משנה עד כמה הטכניקות נראות דומות, אם הם התרחקו מרוחו של המייסד זהו אינו איקידו. איננו אוהבים לחשוב שישנם בתי ספר נפרדים המלמדים איקידו. אם נתווה הבחנות רבות מדי בין פירושים שונים של הטכניקות, ערכו של המאפיין האוניברסלי של איקידו ירד".

 

[במבה מתוק לי]

לא שתי אלא שני מליון וזה רק רשומים

 

[amir_aikido]

לא נחזור על הדיון על "אייקידו"

במבה, ברשותך השם "אייקידו" איננו נחלתו הבלעדית של ארגון "אייקי-קאי" או אפילו של אאושיבה. הנושא כבר נדון פה והעובדות ההיסטוריות הוסברו יותר מפעם אחת ! (אתה מוזמן לעיין בדיון, אני חושב שתוכל אפילו למצוא אליו קישורים מהנוסטלגיות ורק מקוצר זמן לא אחפש אותו ואשים הפניה בהודעה הזו). כל הדברים שהצגת לעיל, כולל המקטע מהראיון, מיצגים את העמדה של אותו ארגון - "אייקיקאי". ולמרות שהוא בהחלט הארגון הדומיננטי, בתחום האייקידו, עמדתו היא רק עמדה אחת ואיננה מחייבת אף אחד אחר כאמת מוחלטת

אמיר

 

[Tonjin]

אני לא בטוח שאני אייקידו בכלל...

ראשית כדי שיהיה לנו בסיס משותף לדיון, כדאי שתסביר לי מה פירוש "ATEMI אשר נועד לחתוך דרך רוחו של התוקף ולא דרך גופו", עם כמה שאני מנסה אני ממש לא מצליח להבין מה המשפט הזה אומר... בבודו ובודוג'וטסו קלאסיים, למושג Sen Sen no Sen יש משמעות אחת, אם אתם באיקיקאיי מפרשים אותו בצורה שונה, זכותכם.... רק לא לשכוח שהפירוש שלכם סוטה מהנורמה ולא להיפך... כמות האנשים שמתרגלים או רשומים כחברים באיקיקאיי רלוונטית לנושא כמו השלג שירד בהוקאידו כש-O'Sensei התאמן שם... גם הראיון עם הבן שלו או הנכד שלו לא ממש קשורים לעניין, ישנם גם סיפורים רבים על היחס של אואשיבה עצמו לנושא התחרויות באייקידו שלא תואמים את 'הקו-הרשמי' של אייקיקאי אבל מכיוון שכל הנושא הזה מעניין אותי כקליפת-השום אני מעדיף לא להכנס אליו. אבל בכל-זאת, אני לא יכול להמנע מלהגיב למשפט הזה " טומיקי סנסי בהכניסו תחרויות לאיקידו פעל בניגוד מוחלט לרוחם של הדברים שמוריהי אואשיבה רצה להנחיל. הבעיה (כפי שתקרא בראיון שבתחתית עמוד זה) היא שהוא המשיך לקרוא לסגנון שלו איקידו. הוא רצה לרכב על המוניטין של האיקידו באותה תקופה. " נתחיל מהמשפט הראשון שלדעתי הוא פרשנות שלך, (אולי מעורבת קצת בWishful thinking ?)ונמשיך בכך שהסיבה היחידה שטומיקי-סנסיי הרכיב את האייקידו הספורטיבי הייתה שהוא התבקש לעשות כך, ע"י הנהלת אוניברסיטת וואסדה כתנאי ללימוד אייקידו תחת מטריית האוניברסיטה. באותה תקופה טומיקי לימד ג'ודו במשרה מלאה בוואסדה והחל ללמד מחוץ למסגרת האימונים הרשמית אייקידו (לדרישת התלמידים), לאחר זמן מה כתנאי למיסוד הלימודים דרשו פטרוני האוניברסיטה שתפותח לשיטה מסגרת תחרותית רגילה בדומה לזו של ג'ודו... הסר דאגה מליבך – טומיקי סנסיי לא ניסה ולא היה צריך לרכב על שום מוניטין (שהיה או לא היה) של שום אייקידו.... בקשר לכמה אתם אוהבים שישנם בתי-ספר שונים המלמדים אייקידו, ראה תשובתי לסאפורו