לגופו של תקנון:
עקרונית קשה לי עם תקנונים בכל מקום בחיים. על אחת כמה וכמה במקום שאמור להיות המרחב החופשי שלי והמקום בו אני יכולה ורוצה להתבטא בחופשיות מוחלטת. מצד שני, אני רואה את החשיבות בהגדרתם של מספר "קווים מנחים" (כן, בהקשר הזה מותר להגיד את המילים האלה) שיהיו נר לרגלי ההודועת שלנו והאופן בו אנו מתייחסים להודעות של אחרים. מצד שלישי, הייתי מעדיפה שהקווים האלה, מוחלטים ככל שיוגדרו, יהיו כמה שיותר גמישים ותלויי הקשר. מצד רביעי, אני רואה בעייה אמיתית בייישום ואכיפה. לא הייתי רוצה לראות את מנהלי הפורום הופכים לשוטרים (עם כל החיבה שיש לי הן לאנשי כוחות הביטחון והן למנהלי הפורום) וגם לא את חברי הפורום פותחים דיון אינסופי אחרי כל הודעה "בעייתית" אם היא ראוייה או לא. לגופן של ההצעות: אין פוליטיקה -
פוליטיקה היא חלק חשוב ומהותי מהחיים שלנו ומן ההגדרה העצמית שלנו והתרבות העברית אינה פועלת בחלל א-פוליטי. אין מקום לאסור דיונים פוליטיים בפורום. יש הרבה מקום להקפיד שלא יגלשו לטונים לא נכונים. אין כינויי גנאי -
מסכימה, מכה על חטא ומבטיחה להמנע מהם בעתיד. לגופו של עניין ולא לגופו של אדם -
משחק מילים חביב אבל מעורפל מדי בהגדרתו. יש צורך בהבהרה. מבחינתי, ההבהרה צריכה להיות קשורה בעיקר במקומות הקרובים ללבי, קרי: הודעות שיש בהן משום הטרדה-מינית לכאורה או הודעות שיכולות להחוות ככאלה. אני לא בעד לאסור כאלה באופן גורף אלא לראותן על פי ההקשר בו הן נאמרות. תרבות עברית -
בגדול - מסכימה, אבל רוצה לתת הרבה מקום לאופטופיקים חברתיים/עניניים שלא בהכרח נופלים בהגדרת התרבות העברית כפי שאנחנו מבינים אותה. כיבוד החוק -
מסתייגת בנושא היחיד של פרסום שירים ושמירה על זכויות יוצרים. זו גזירה שאעמוד בה אם אאלץ, אבל היא תהיה לי קשה. קשה לנהל דיונים משמעותיים בלי לראות את הטקסטים. קבלת הזולת -
כאילו - דאאה?! (אלא אם הזולת הוא גרי רשף
) שיניים - לא יודעת. ראו התייחסותי בתחילת ההודעה. בשמחות