אני עם מנטה וצימעס
נגד ניסוח תקנון. תקנון באינטרנט הוא אנטיתזה למה שהאינטרנט מיצג - במה חפשית לחלוטין. הפורום, בפרט, הוא לוח מודעות להשמעת דעות. וכמובן, כמו תמיד, בתנאי שלא פוגעים בזולת. והשאלה היא פה מה פוגע בזולת. אז קודם כל, בכלל לא ברור מיהו הזולת באינטרנט. לפי גישה אחת אין פה אנשים, יש פה ניקים, קבצי-אדם. עד כמה שידוע לכם אטיוד5 הוא שוכן מערות בקרבת ים המלח עם מקלדת, מסך, מודם אלחוטי, ובטריות. ומי שהופיע בציבור כאטיוד5 הוא רק בא כוחו, או מתחזה. נו טוב, אני לא מחזיק בגישה הזאת, אבל אני מכיר כמה אנשים שכן. והם לא מתגוררים בנאות הככר.
באותו הקשר - אם ימחקו הודעות או יחסמו ניק - הוא ישתחל הנה בדרך אחרת ממחשב שונה ובניק אחר. לא ניתן, טכנית, לסתום פיות. מאותה סיבה, אין שום טעם לכתוב תקנון. מי שרוצה - יעבור על חוקיו. חוק בלי אכיפה, לא שווה את מקשי המקלדת שהקלידו אותו. נעבור הלאה. יש מקובלויות, נורמות, לגבי רגישויות הזולת. כמו שכתבתי לבן-שיח היום - אם מי מאיתנו לוקה באגורפוביה, אין להתחשב ברגישות שלו ולהמנע מלכתוב על טיול יומי באחו. אם מי מאיתנו חוותה אונס, אין חובה להמנע מלכתוב על עינייני בינו לבינה. עם זאת, עבור האנשים הסבירים, עבור הרוב המחלט פה, יש טעם להזכיר מספר כללים. כללי אל תעשה: הכלל הכי חשוב, שנוטים פה, לתדהמתי, לא להתיחס אליו ברצינות - אל תפגע בפרטיות. אל תחשוף מידע אישי שקיבלת בפרטיות ללא אישור. פה לא מדובר בגרימת אי נעימות בת-חלוף. מדובר בפעולה שעלולה לגרום נזק עצום שעלול להיות בלתי הפיך! וכללים נוספים, טריויאלים, כמו שציינה צימעס: אל תכפיש, תשמיץ, תשקר, תסלף, תעלוב, תקלל. הכל בזדון, בכוונה. כללי עשה השנויים במחלוקת: להרבות בניקים - מותר. עולבים בך - מותר להחזיר. ניבול פה - זכותך. השמעת דעות בלתי קונסנזואליות - מותר. פוליטיקה - כן. דיבור לעיניין - רצוי, לא חובה. אוי, ושכחתי עוד משהו חשוב - בלי קשקשת בוקר טוב, אם אפשר. עושה לי חררה. [מותר להגיד פה חררה?
]