לדעתי קל מאד להתפס במקרה של חסימת כבישים, ואם באמת ייקנסו אחד מהחוסמים, הקנס יעשה את העבודה.
זה נראה קל על פניו, אבל זה לא בהכרח נכון. כך סתם לדוגמה, דמייני ציר שנחסם על-ידי 40 אנשים. הראשון באמת חסם. השני אולי גם. השלישי והלאה עד 40, ייטענו שהיה נדמה להם שהציר נחסם רשמית על-ידי המשטרה ולכן הם לא חסמו מבחינתם את הציר, אלא רק באו להפגין בציר שנחסם רשמית. בכך הם ינתקו את היסוד הנפשי שנדרש כדי להרשיעם בעבירה ויהיה לך קשה מאוד להשיג לגביהם הרשעה. לגבי שני הראשונים, מנין לנו מי אלה? אלא אם כן יהיו מצלמות במקום שצילמו בדיוק באותה שעה וכו', לא נדע. הם עצמם הרי לא ינדבו את המידע.
בקיצור, זה נראה כמו משהו שקל לזהות ומתוך כך קל לתפוס, להעמיד לדין ולהשיג הרשעה. אבל במציאות זה ממש לא המצב. בכל מקרה לגבי סיפא דברייך כאמור מעלה, גם עונש כבד לא מרתיע יחסית לוודאות התפיסה. כך שגם אם חוסם אחד יידרש להיפרד מעשרות אלפי ש"ח, אם חוסם פוטנציאלי שני יחשוב שהסיכוי שהוא אישית יזוהה כחוסם אינו גדול, זה לא באמת ירתיע אותו.
הדוגמא הקלאסית לכך אגב, אם מענין אותך, שנותנים בבתי הספר למשפטים, היא אירועי תלייה המוניים של גנבי בקר. באנגליה של ימי הביניים (או תקופה קדומה כלשהי אחרת) היה נהוג לתלות (או להעלות לגרדום) גנבים כאלה בכיכר העיר. זה היה אירוע המוני שכל תושבי העיר באו לראות ולצהול כלפיו. אלא שתוך כדי האירוע, הסתובבו בקהל גנבי ארנקים ש'שחררו' את הבאים מכספיהם. כלומר היה לאנשים אלה את האומץ לגנוב באותו אירוע, כש20 מטר מהם ופחות מכך, נתלה בן אדם על אותה עבירה בדיוק. ללמדך* שעצם העונש (מוות!) פחות מרתיע מוודאות התפיסה ואם אותו גנב חשב שאיש לא רואה אותו כשהוא גונב לחברו את ארנק הכסף, זה שמטרים ספורים משם מישהו נפרד מראש בגלל מעשה דומה, הוא היה מבצע את העבירה על אף חוסר ההגיון הלכאורי שבכך.
* כאמור כיום הדבר ידוע במחקרים בינלאומיים שכמובן לא מסתמכים על אירועים מלפני מאות שנים. זאת סתם דוגמה שממחישה את הענין.