זה אחד מהשירים
נמס בגשם / יהודה פוליקר גשם יורד בחוץ הוא לבד וקר לו הוא בטלפון הציבורי שומע קול שמוכר לו זאת אמא שלו מהבית אוטומטית וקצרה שלום, תשאירו הודעה ואתקשר בחזרה זה דחוף לו נורא אבל היא, מה היא יודעת היא רואה פופוליטיקה והיא בקושי שומעת היא אמרה לו אל תגור פה וגם אבא שלו אמר אחד כמוך לא אצלנו, לא ביקשנו עוף מוזר הגשם בחוץ ממשיך עוד לרדת אמבולנס מיילל בכביש עוברת ניידת ילד, איפה אתה גר? שואלים אותו כולם אני, בגן הציבורי על הספסל מעל הים הוא נראה לאחרונה עם תרמיל וסוודר השאיר מעטפה על השולחן בחדר וכתב בהמשך לשיחתם האחרונה אחד כמוני לא יגור פה עדיף לגור במלונה נמס בגשם עף ברוח ולא הוא לא יבכה לבד כל הלילה למי הוא מחכה נמס בגשם עף ברוח בלילה קר כזה אם יש אלוהים פה גם הוא היה קופא השעה כבר מאוחרת אמא שלו במקלחת עטופה במגבת הגשם עוד יורד הכביסה שלה נרטבת אבא שלו בטלפון מזמין וידאו וארוחה ונרדם בתוך פיג´מה מול ערוץ המשפחה גשם בחוץ והתנועה זוחלת השליחים בדרך שני שוטרים בדלת הם מצאו אותו קפוא חשבו שהוא נרדם בקצה החשוך של העיר על שפת הים נמס בגשם עף ברוח ולא הוא לא יבכה לבד כל הלילה למי הוא מחכה נמס בגשם עף ברוח בלילה קר כזה אם יש אלוהים פה גם הוא היה קופא <למרות שזה סוג אחר של עזיבה / נטישה, אני מאוד מזדהה עם השיר הזה בפרט ולהרבה שירים של פוליקר.>
