הצעה לשם

[perhay]

הצעה לשם

בקר טוב
פונה אליכם, אנשים יצירתיים, על מנת שתעזרו לי לחשוב על שם יצירתי לערב סיפורים לחג הקיבוץ.
הרעיון הוא שאנשים יספרו אנקדוטות, בעיקר הומוריסטיות, על תחילת דרכם בקיבוץ או בכלל חוויות מהקיבוץ.

תודה מראש
פנינה

 

[משה גלזר]

הבית של פיסטוק מלא הפתעות

המון סיפורים....יש לכם?
אז בואו .
על פיצוחים ועל סיפורים
נשב ונספר
בשלוש דקות ולא יותר .

ככה זה בהודו, מתרגלים לשמות קצרים .
חג שמח לכם

 

[י מ י ת 2]

את מבית קשת אז מה דעתך על שם פשוט

כמו "בית קשת שלי" , "זכרונות ילדות", אם את מתכוונת למשהו יותר מתחכם אפשר לפשפש בספרים.
בכל מקרה חג שמח.

 

[הקוראת בקקאו1]

"מעבר לקשת " , שאפשר לשחק עם השורש ע.ב.ר. -למשל לספר על המעבר לבית קשת (נגיד מהעיר, כקבוצת גרעין וכד') וגם להרחיב בסיפורים על תקוות וחלומות של החברים לגבי הקיבוץ וכו' (כמו מעבר לקשת בענן)

עוד אפשרות: "מכל צבעי הקשת" - פותח למגוון של סיפורים צבעוניים מכל הסוגים

חג קיבוץ שמח
ושנה טובה ומתוקה

 

[perhay]

אהבתי את משחקי המילים

באמת יצירתי.
תודה לך
שנה טובה ומתוקה גם לך!
פנינה

 

[perhay]

חג שמח גם לך, ימית!

בית קשת שלי - יכול להיות. אציע לועדת תרבות.

 

[דניאל המספר1]

בית קשת שלי

בראשית שנות החמישים הייתי חבר ב"מחנות העולים". גאוותנו, כמו גאוות כל תנועה חלוצית באותם ימים הייתה על הקיבוצים שהקמנו או שהשלמנו. כך שתביני כי עד היום שגור בפי השיר, שהיה לנו כמעט הימנון:
באויר בים ובשמים - סיסמתנו היא מחניים,
באויר בים וביבשת - סיסמתנו היא בית קשת.
מעניין אם בקיבוץ מכירים היום את הגירסא הזו

 

[הקוראת בקקאו1]

בהמשך לפינתנו...

...ובהענות לפנייתה של פנינתנו
- עוד אחד מהשרוול: "כמטחווי קשת"
אפשר לירות הרבה סיפורים מכאן
מ"איפה הינו לפני..." ועד "פנינו לאן?"

יאללה - שיהיה מוצלח ונשמע חוויות
אני בדרכי לעתלית - מחנה המעפילים - סיכום מסע לפולין עם קבוצה מיוחדת (אין זמן להרחיב עכשיו, סליחה) - בחוויה של "משואה לתקומה"
על התחלות חדשות במולדת הכבושה
ואיך מתרוממים משם

או אם תרצו - "מ"בחשאי ספינה גוששת" ועד "שוטי שוטי ספינתי"

 

[דניאל המספר1]

מעפיל

אני גם מופיע מפעם לפעם בעתלית כמעפיל "עד" (אם כי אני עברתי בזמנו דרך קפריסין ולא דרך עתלית) כתבתי על כך אפילו שיר:

מעפיל

ילד בן תשע על סיפון מיוסר,
לא מבין מה אתמול ועוד פחות מה מחר,
נע בקצב גלים בלב הים השחור,
לא עורג אל החוף או הנוף מאחור,
וכך הוא חווה בכל הימים –
גם אם לתשע נוספו יותר משישים.

ילד בן תשע בין גדרות קפריסין,
מהדס בין זרים, מקבל את הדין,
לא מצפה לגאולה לא מאמין בשלוח,
נע עם הזרם כמו שלכת ברוח,
גם היום כך ממש הם פני הדברים,
גם אם לתשע נוספו יותר משישים.

ילד בן תשע במחנה אוהלים,
על קרקע חרושה בוץ יובלים,
הרוח מכה והקור קצת צורב,
לפעמים מדוכדך לפעמים סתם רעב,
ולא פסו קור ורעב ברבות הימים,
גם אם לתשע כבר נוספו יותר משישים.

ילד בן תשע בבית ספר רגיל,
כולם תלמידים – רק הוא מעפיל,
מבויש, מתלבט, מחפש את הדרך,
להיות כמו כולם, להיות בעל ערך,
ועד היום מחפש הוא באותם משעולים,
אף על פי שלתשע נוספו יותר משישים.

 

[הגבירה מן האגם]

תודה על השיר ועל נקודת המבט

 

[שחרזדה האחת]

דניאל יופי של שיר-גם עליתי בגיל הזה בערך

 

[perhay]

אני לא הכרתי, אבל מניח

שמי שהיה חבר ב"מחנות העולים" הכיר את הפזמון.
אני אברר.

 

[הקוראת בקקאו1]

יפה ונוגע ללב

ילד בודד שבא משם ונשאר המעפיל הקטן מאחורי הגדר.
החבר'ה שלנו, הותיקים, לא כל כך ידעו איך לאכול את הסיפור הזה של השורדים והמעפילים.

שנה טובה לכולכם
שנת יצירה וקליטה טובה (בכל המובנים)
גמר חתימה טובה
נשתמע אחרי יום הכיפורים

 

[שחרזדה האחת]

הקיבוץ בסיפור..

 

[דניאל המספר1]

קשת סיפורי בית קשת, קובץ סיפורי קיבוץ