הצעה לנת"ע: שמות התחנות במערכת הרכבת הקלה של גוש־דן

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
גם לבון וגם אשכול בעלי כפולות בעבר הירקון וחולון / בת ים.

תחנת משה דיין בקו הירוק היא מרחק של 1.2 ק"מ מרכבת קוממיות
קריית רבין היא אפשרית, אבל גם תחנת משה דיין מתאימה לשם הזה. אפשר שמנחם בגין תהיה "קריית רבין צפון" ומשה דיין "קריית רבין דרום".
&nbsp
תודה ששמת לב ללבון שפספסתי, ושיכול לבלבל עם לבון בתל אביב. אני אוהב את "הגן הקוריאני". מי ידע שיש גן קוריאני בחולון? הנה שם ייחודי וגם מעורר סקרנות.
גם לבון וגם אשכול בעלי כפולות בעבר הירקון וחולון / בת ים.
לגבי תחנת הרכבת קוממיות - בירושלמית יש לתרגם זאת לתחנת הרכבת טלביה.
 

aryeri

Member
ירושלים היא מקור טוב ללימוד על מתן שמות תחנות רקל"ה

הצעה לנת"ע: שמות התחנות במערכת הרכבת הקלה של גוש־דן
בנת"ע מתעקשים שכל קו בא בפני עצמו ויכולות להיות שתי תחנות "משה דיין", אחת בתל־אביב והשניה בחולון, ושזה בכלל לא בעיה. גם אפשרי מבחינתם שלתחנת מעבר יהיו שני שמות, למשל "ארלוזורוב" ו־"אבן גבירול", שזה אומנם שיטת עבודה מקובלת במזרח אירופה ורוסיה, אבל היא אינה שיטה מיטבית שמקלה על הנוסע. בקו הסגול יש אפילו שתי תחנות "ויצמן", בקצוות הנגדיים שלו!

הנה ההצעה שלי לטיוב שמות התחנות הבעייתיות. השם המוצע (שלי) הוא במרכאות. אשמח לתיקונים והצעות נוספות:

תחנות מעבר:
1. "מגדל המאה": תחנת ארלוזורוב בקו הירוק (ברחוב אבן גבירול) ותחנת אבן גבירול בקו הסגול (ברחוב ארלוזורוב).
2. "כיכר המושבות": תחנת אלנבי בקו האדום (ברחוב יהודה הלוי) ותחנת יהודה הלוי בקו הסגול (ברחוב אלנבי). עם זאת, מדובר במקום שמרוחק כמאה מטר מצפון לכיכר המושבות, אז אפשר לחפש שם אחר, אולי "אלנבי דרום"?
3. "גינת לוינסקי": תחנת לוינסקי בקו הירוק (בשד' הר ציון) ותחנת הר ציון בקו הסגול (ברחוב לוינסקי).

תחנות רכבת ומסופים:
4. "רכבת מרכז": תחנת ארלוזורוב בקו האדום (ליד רכבת מרכז).
5. "רכבת ההגנה": תחנת ההגנה בקו הסגול.
6. "רכבת קריית אריה": תחנת קריית אריה בקו האדום.
7. "רכבת צומת חולון": תחנת צומת חולון בקו הירוק.
8. "רכבת משה דיין": מסוף דיין בקו הירוק.
9. "תחנה מרכזית תל־אביב": תמח"ת בקו הסגול.
10. "תחנה מרכזית פתח־תקווה": נראה שכבר אומץ במקום "תחנה מרכזית" שהופיע בעבר.

תחנות עם שמות כפולים בקווים שונים:
11. "בית המהנדס": תחנת דיזנגוף בקו הסגול (ברחוב ארלוזורוב).
12. "טוסקניני": תחנת דיזנגוף בקו הירוק (ברחוב אבן גבירול).
13. "מרזוק ועזר" או "חצרות יפו": תחנת סלמה בקו האדום (בשד' ירושלים).
14. "שפירא": תחנת שלמה בקו הירוק (בשד' הר ציון).
15. "כיכר העצמאות": תחנת העצמאות בקו האדום.
16. "גבעת שמואל מזרח": תחנת העצמאות בקו הסגול.
17. "גן דניאל": תחנת בר־אילן בבת ים.
18. "אוניברסיטת בר־אילן": תחנת בר אילן בקו הסגול.
19. "חוף הסלע": תחנת ז'בוטינסקי בקו האדום.
20. "רמת אילן מזרח": תחנת ז'בוטינסקי בקו הסגול.
21. "פארק קנדה": תחנת בן גוריון בקו הסגול. את בן גוריון בקו האדום מכירים כבר היטב מעבודות ההקמה, לכן רצוי להשאיר את השם הזה.
22. "רמת הדר" או "פארק רמון": תחנת בגין בקו הסגול.
23. "חולון שדרות בגין": תחנת מנחם בגין בקו הירוק.
24. "גן בר לב": תחנת משה דיין בקו הירוק.
25. "בית ברבור": תחנת משה דיין בקו הסגול.
26. "כיכר רבין": תחנת רבין בקו הירוק.
27. "רמת חן": תחנת רבין בקו הסגול.
28. "כיכר המדינה": תחנת ויצמן (תל רביב) בקו הסגול. ניתן להשאיר כוויצמן אם מחליפים את שם התחנה השניה.
29. "צומת יהוד": תחנת ויצמן (יהוד) בקו הסגול.

תחנות עם שמות מבלבלים (שמות שידועים מאוד בערים אחרות או שמות ששייכים גם למקומות אחרים):
30. "כיכר קפויה": תחנת אבן גבירול יהוד.
31. "חוף הגולשים": תחנת רוטשילד בקו האדום.
32. "נווה סביון": תחנת יגאל אלון בקו הסגול.
33. "קריית אריה מערב", "קריית הרצוג", או למצער "דרך אם המושבות": תחנת אם המושבות בפתח תקווה.
34. "אוניברסיטת תל־אביב": תחנת אוניברסיטה בקו הירוק.
ירושלים היא מקור טוב ללימוד על מתן שמות תחנות רקל"ה
אני חייב לומר קודם כל שברמה העקרונית שמות תחנות הקו האדום בירושלים הם פנטסטיים. נכון, אמנם תוכלו להגיד שזו לא חוכמה כי לירושלים אין ערי פרוורים גדולות כמו ראשון לציון, רמת גן, בת ים ועוד ועוד, ולכן אין מקום להתבלבל בין רחוב בירושלים לעיר אחרת, ופחות קשה לתת שמות מיוחדים לכל התחנות. חוץ מזה, לפרוורים הקטנים שכן יש לירושלים, לא צפויה להגיע בטווח הקרוב רכבת קלה (על הטווח הרחוק כן מדברים כבר). אבל - עדיין שמות תחנות הרכבת הקלה בירושלים הן מצויינות, ולנת"ע כדאי ללמוד ממתן השמות הירושלמיים. השם "כיכר דניה" היא בעיניי ההברקה הכי גדולה מבין שמות תחנות הקו האדום הקיים בירושלים. אני עובר בכיכר הזאת הרבה, וטוב שנתנו לתחנת הרכבת את שם הכיכר, מה שממתג את ירושלים ואת הרקל"ה כעירוניות יותר. "ה'דוידקה'" הוא שם מוצלח מאוד (לא לטעמי, חובב השמות העבריים לפי הכללים, אבל כן לטעמם של רוב הירושלמים): למרות שהוא לא כל כך הברקה, הדוידקה הוא שמה הלא רשמי והמוכר מאוד של הכיכר הירושלמית שבה נמצאת התחנה - כבר ממלחמת השחרור לפני 70 שנה. השם הרשמי של הכיכר הוא "כיכר החירות", אבל אף אחד לא מכיר את השם הרשמי. כולם קוראים לכיכר על שם המרגמה הבודדת האגדית היחידה שהיתה לישראל בחזית הירושלמית ידעה לעשות בעיקר רעש חזק ופחות לירות באופן יעיל, והפחידה את הירדנים מאוד. ישראל העבירה בחוכמה את המרגמה ממקום למקום כדי שהירדנים יחשבו שלישראל יש הרבה מרגמות או תותחים וייכנעו. התותח הושאר לאחר המלחמה בכיכר כעדות למה שבלם את הירדנים בחזית הירושלמית, והוקמה במקום אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות. אין ירושלמי שלא מכיר את כיכר ה"דוידקה", ואף אחד כמעט לא יודע ששמה הרשמי הוא כיכר החירות. זו דוגמה לגוש-דנים מביניכם של תחנת רכבת קלה עם שם לא רשמי של מקום ששגור על פיהם של כולם. אני אישית אוהב פורמליות וחוקיות ושמות עבריים לפי הכללים ולא אוהב את השם של תחנת הקלה, אבל אני מהדור הצעיר יותר של ירושלים, וכנראה היה נכון לשמר את השם "דוידקה" שמנציח את קרבות מלחמת השחרור.
גם גבעת התחמושת והר הרצל, הסמלים הלאומיים שמכילים את האתוס הישראלי-טיפוסי של ערבוב של ישועת הניצחון במלחמה הקשה עם העצב והשכול הלאומיים - שמות אלה הם שמות טובים לתחנת רקל"ה.
באופן כללי בירושלים נתנו גם להרבה תחנות שמות של שכונות, ופחות שמות של רחובות עם שם לועזי. אני זוכר שאבשלום קור היה מעורב במתן שמות התחנות. למרות ששכונת יפה נוף הירושלמית היא שכונה קטנה יחסית ולא כל כך מוכרת, נתנו לתחנה את השם "יפה נוף" וכך כולם יודעים היום בזכות הרכבת איפה זה יפה נוף. אותו דבר לגבי גבעת המבתר. יש עוד שכונות בשמות תחנות: "קריית משה", "שועפאט", "בית חנינא" ו"פסגת זאב מרכז". אחלה שמות! ייתכן שכשייסלל הקו הירוק הבהיר להר נוף יהיה צורך לשנות את השם של "קריית משה" כי תהיינה עוד תחנה או שתיים בקריית משה, אבל סה"כ אחלה שמות. בשמות התחנות המתוכננות של הקווים האדום, הירוק והכחול הייתי מכניס כמה שינויים, אבל תלמדו מהירושלמים!
צריכים לדבר למרות הכל על שם תחנת הרק"ל "התחנה המרכזית בעקבות פתיחת תחנת הסמוכה "ירושלים - יצחק נבון", ועל זה אני מעלה שירשור נפרד.

רק שיהיה ברור - אני לא אומר שמה שעשית הוא טוב או או לא טוב, כי אני לא מכיר את תל אביב וגוש דן ברמה שאני יכול לומר אם ההצעות שלך הן טובות או לא. אבל בגדול זה נראה יפה מאוד, במודל הירושלמי. נתתי רק הארה על ירושלים כהצעה לכולם פה.
 

alantan

New member
אני בהחלט בעד שמות אתרים, כיכרות ושכונות

ירושלים היא מקור טוב ללימוד על מתן שמות תחנות רקל"ה
אני חייב לומר קודם כל שברמה העקרונית שמות תחנות הקו האדום בירושלים הם פנטסטיים. נכון, אמנם תוכלו להגיד שזו לא חוכמה כי לירושלים אין ערי פרוורים גדולות כמו ראשון לציון, רמת גן, בת ים ועוד ועוד, ולכן אין מקום להתבלבל בין רחוב בירושלים לעיר אחרת, ופחות קשה לתת שמות מיוחדים לכל התחנות. חוץ מזה, לפרוורים הקטנים שכן יש לירושלים, לא צפויה להגיע בטווח הקרוב רכבת קלה (על הטווח הרחוק כן מדברים כבר). אבל - עדיין שמות תחנות הרכבת הקלה בירושלים הן מצויינות, ולנת"ע כדאי ללמוד ממתן השמות הירושלמיים. השם "כיכר דניה" היא בעיניי ההברקה הכי גדולה מבין שמות תחנות הקו האדום הקיים בירושלים. אני עובר בכיכר הזאת הרבה, וטוב שנתנו לתחנת הרכבת את שם הכיכר, מה שממתג את ירושלים ואת הרקל"ה כעירוניות יותר. "ה'דוידקה'" הוא שם מוצלח מאוד (לא לטעמי, חובב השמות העבריים לפי הכללים, אבל כן לטעמם של רוב הירושלמים): למרות שהוא לא כל כך הברקה, הדוידקה הוא שמה הלא רשמי והמוכר מאוד של הכיכר הירושלמית שבה נמצאת התחנה - כבר ממלחמת השחרור לפני 70 שנה. השם הרשמי של הכיכר הוא "כיכר החירות", אבל אף אחד לא מכיר את השם הרשמי. כולם קוראים לכיכר על שם המרגמה הבודדת האגדית היחידה שהיתה לישראל בחזית הירושלמית ידעה לעשות בעיקר רעש חזק ופחות לירות באופן יעיל, והפחידה את הירדנים מאוד. ישראל העבירה בחוכמה את המרגמה ממקום למקום כדי שהירדנים יחשבו שלישראל יש הרבה מרגמות או תותחים וייכנעו. התותח הושאר לאחר המלחמה בכיכר כעדות למה שבלם את הירדנים בחזית הירושלמית, והוקמה במקום אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות. אין ירושלמי שלא מכיר את כיכר ה"דוידקה", ואף אחד כמעט לא יודע ששמה הרשמי הוא כיכר החירות. זו דוגמה לגוש-דנים מביניכם של תחנת רכבת קלה עם שם לא רשמי של מקום ששגור על פיהם של כולם. אני אישית אוהב פורמליות וחוקיות ושמות עבריים לפי הכללים ולא אוהב את השם של תחנת הקלה, אבל אני מהדור הצעיר יותר של ירושלים, וכנראה היה נכון לשמר את השם "דוידקה" שמנציח את קרבות מלחמת השחרור.
גם גבעת התחמושת והר הרצל, הסמלים הלאומיים שמכילים את האתוס הישראלי-טיפוסי של ערבוב של ישועת הניצחון במלחמה הקשה עם העצב והשכול הלאומיים - שמות אלה הם שמות טובים לתחנת רקל"ה.
באופן כללי בירושלים נתנו גם להרבה תחנות שמות של שכונות, ופחות שמות של רחובות עם שם לועזי. אני זוכר שאבשלום קור היה מעורב במתן שמות התחנות. למרות ששכונת יפה נוף הירושלמית היא שכונה קטנה יחסית ולא כל כך מוכרת, נתנו לתחנה את השם "יפה נוף" וכך כולם יודעים היום בזכות הרכבת איפה זה יפה נוף. אותו דבר לגבי גבעת המבתר. יש עוד שכונות בשמות תחנות: "קריית משה", "שועפאט", "בית חנינא" ו"פסגת זאב מרכז". אחלה שמות! ייתכן שכשייסלל הקו הירוק הבהיר להר נוף יהיה צורך לשנות את השם של "קריית משה" כי תהיינה עוד תחנה או שתיים בקריית משה, אבל סה"כ אחלה שמות. בשמות התחנות המתוכננות של הקווים האדום, הירוק והכחול הייתי מכניס כמה שינויים, אבל תלמדו מהירושלמים!
צריכים לדבר למרות הכל על שם תחנת הרק"ל "התחנה המרכזית בעקבות פתיחת תחנת הסמוכה "ירושלים - יצחק נבון", ועל זה אני מעלה שירשור נפרד.

רק שיהיה ברור - אני לא אומר שמה שעשית הוא טוב או או לא טוב, כי אני לא מכיר את תל אביב וגוש דן ברמה שאני יכול לומר אם ההצעות שלך הן טובות או לא. אבל בגדול זה נראה יפה מאוד, במודל הירושלמי. נתתי רק הארה על ירושלים כהצעה לכולם פה.
אני בהחלט בעד שמות אתרים, כיכרות ושכונות
בניתוח שלי לא מצאתי הרבה אפשרויות לשמות שכונות כי רוב השכונות מתפרסות על יותר מתחנה אחת. המבנה הוא יותר של גריד מאשר ירושלים ולרוב יש תחנה בשתי פינות של השכונה - אצלכם התחנה של השכונה נמצאת בכניסה הראשית של השכונה. במקרה של קריית משה ויפה נוף מדובר לדעתי בשמות הרחובות שחוצים את הקו בשד' הרצל.
&nbsp
אבל אכן, השיטה של ירושלים נראית מוצלחת יותר ממה שנת"ע מציע.
 

Ccyclist

Well-known member
אם היו מחילים את שיטת נתע בירושלים היו מלא תחנות הרצל ויפו.

אני בהחלט בעד שמות אתרים, כיכרות ושכונות
בניתוח שלי לא מצאתי הרבה אפשרויות לשמות שכונות כי רוב השכונות מתפרסות על יותר מתחנה אחת. המבנה הוא יותר של גריד מאשר ירושלים ולרוב יש תחנה בשתי פינות של השכונה - אצלכם התחנה של השכונה נמצאת בכניסה הראשית של השכונה. במקרה של קריית משה ויפה נוף מדובר לדעתי בשמות הרחובות שחוצים את הקו בשד' הרצל.
&nbsp
אבל אכן, השיטה של ירושלים נראית מוצלחת יותר ממה שנת"ע מציע.
אם היו מחילים את שיטת נתע בירושלים היו מלא תחנות הרצל ויפו.
התגובה לשניכם.
&nbsp
חצי ממסולט הרק"ל עובר בשני רחובות אורך בלבד, שדרות הרצל ורחוב יפו. אם היו מאמצים את שיטת ההצלבה הכל היה הרצל-x יפו-y ומאד מבלבל. במקום זאת מצאו שמות ספציפיים ככל האפשר וכן נמנעו משמות בניינים או מוסדות (בניין כלל - הדוידקה, יד שרה - יפה נוף). ההרצל היחיד הינו הר הרצל, כלומר אתר בית הקברות הצבאי והאתר הלאומי הספציפי. היפו היחיד הינו "יפו מרכז" המוצלח פחות לטעמי, בקו יחיד יכלו לקרוא לתחנה המלך ג'ורג' כי זו ההצטלבות שם. שמות כמו "העמודים" (יש "הטורים" ליד השוק) או מעיין שטוב היו יכולים להיות מוצלחים יותר אם כי השם "צומת האיקסים" כבר לא תופס עקב ביטול מעברי החצייה האלכסוניים המיתולוגיים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה