הצלצול בדלת

ממש לא גאיה יקרה

הזכרונות מהקשר הזה של המשפחה לא טובים , אםילו קשים מאד ועיוותו את חיי כיום אני מבינה טוב יותר את ההתנהגות שלה , את הבחירה שלה לשוחח עם אבי בשפה שאני לא מבינה היא רצתה שאבי ישאר קרוב אליה ,לא רצתה שיבנה משפחה משלו , שיתמוך בה כלכלית העובדה שבנה משפחה וילד ילדים , לא אומר שהיא היתה צריכה להתנהג כלפינו כפי שהיא נהגה הוא אהב אותה בצורה עיוורת , לי העניק את שמה לכן שנים בקשתי להחליף אותו מאז שהיא נפטרה לא עשיתי את זאת כדי לא לפגוע באבי אבל תמיד קראו לי בשמות חיבה לא בשם נולדתי , ואמי רצתה איילת השחר , שם יפה ממה שניתן לי אני דובה ממש לא איילה , ובשעות השחר אני רק נכנסת לישון , המון לילות לבנים יש בחיי כיום רוב האנשים שאני מכירה קוראים לי נסיכונת או דודה וזה בסדר מאז שהתחילו לקרוא לי נסיכונת כל חיי נפתחו והרבה אור מאיר את חיי ,אז יש משמעות לשם בו משתמשים
 
הפרחים לנסיכונת באהבה

וזה פעם ראשונה בחיי שזה קורה , ששולךחים לי פרחים הביתה כי אני חמודה אל תגנוב את זה ממני צה"ל קבל את כוחי ובריאותי משך 19 שנים י התגייסתי בת 17 וחצי בחורה עם מוטיבציה מהמחזורים הראשונים שהתגיסו לעסוק באלקטרוניקה והשתחררתי בת 38 לגמלאות עקב מחלות , ולצערי צה"ל לא היה מוכן להכיר בנזק שנגרם לי בעבודתי כטכנאית אף רופא לא היה מוכן להעיד נגד צה"ל , שהסרטן נגרם מהקרינה שספגתי בעבודתי שלא אפרט כאן מטעמי סודיות שני האנשים שעבדו בעמדה לפני שלמו בחיים שלהם אני למזלי נצלתי אבל שרדתי את הכימו וההקרנות עם המון בעיות רצון לתקן את הנזק שעשתה ההקרנה וגרמו לסכרת קשה שמדרדרת את הגוף וזה ידוע אם היו מכירים בסרטן אז היתה גם הכרה בסכרת ובבעיות הנשימה הכל לול מה שנקרא
 
התמודדות של קצת יותר 4 שנים

היום התיישבתי לענות למישהיא שמתמודדת עם הסרטן שלה ובמשפחה שלה ויצא לי משהו ארוך מאד ודיי מסכם את מה שעברתי בשנים האחרונות מי שמסוגל לקרוא, מביאה את הקישור מהבלוג שלי , מודעת לזה שכל אחד מאיתנו נושא עמו אץת תיק הפנדורה שלו וחושבת שזה מה שנותן לי את הכוחות לחיות כמו שאני חיה כיום ( אחותי הערדניקית זה קשה וארוך, אם את לא יכולה ,אני בהחלט מבינה אותך) והנה אני והנסיכה הפרטית שגורמת לי לחייך בשנים הללו
 
למעלה