הצלחה

[מיכל הררי]

הצלחה ../images/Emo42.gif

הרבה אנשים רוצים להצליח, אבל עמוק בתוכם מפחדים מהצלחה. איך זה אצלכם?

 

[מיכל הררי]

אני זיהיתי אצלי פחדים מהצלחה.

וכמובן שברובד השכלי יש רצון להצליח, אבל עמוק בפנים יש כל מיני פחדים.

 

[פיטרינית]

הממ.. לא יודעת, אני חושבת שזה לא

כל כך במודעות אצלי. יכול להיות שבתחומים מסוימים יש לי פחד מהצלחה, אבל אני יודעת שהדברים שאני באמת רוצה בחיים שלי, יצליחו בסופו של דבר, פשוט כי הם מרגישים לי נכונים...

 

[שירקושיט]

פחד מהצלחה

אני חושבת שנובע בעיקר מהשאלה מה יהיה לאחר ההצלחה? אחרי שהגשמתי את החלום או הצלחתי להשיג את מה שרציתי- מה יהיה? כמובן שתמיד יש לאן להתקדם ועוד חלומות להגשים ומטרות להשיג אבל החשש תמיד יהיה קיים, אפילו אם רק מעט, ואפילו אם יעלה למודעות לעיתים רחוקות.

 

[מיכל הררי]

מוכר ../images/Emo13.gif

 

[seagull4]

פחד מפני הצלחה

מפני סיומה של ההצלחה הזו, למי שרואה עצמו כבלתי מוצלח, במובן זה או אחר, אז לשם מה בכלל לנסות, ממילא אפול בסוף. וחוץ מזה, אני רגיל להיות כאן, ולא מכיר מקום גבוה מזה, הלא נודע מפחיד אותי קצת... לשם מה להתאמץ, כשגם איני מכיר ואיני יודע מה יש שם, וגם ההתמודדות הזו עם כל הרגשות שיעלו בי אז, מה רע לי פה? את זה אני מכיר. וככה גם מכירים אותי כולם, שאוהבים, אז איך... ובכלל, האם הם יאהבו אותי כשאעלה מכאן... ואולי יקנאו בי אפילו? לא. לא. אני מעדיף שלא להצליח יותר מדי. אאבד כל מה שיש לי עכשיו... לא? ולא יהיה לי בסוף כלום! אולי אפילו את עצמי לא, כי אולי בסוף, בכלל אכשל, עם כל ההצלחה הזו שאני שואף להגיע אליה. אין סיכוי. ועוד בסוף יגלו מי אני באמת... שאני לא כזה מוצלח כמו שזה נראה מבחוץ. הרי אני לא מרגיש עד כדי כך הצלחה - כזו שאני שואף להגיע אליה. אז אני לא מתכוון לעשות אפילו לא צעד אחד קטן, כדי לנסות בכלל להגיע לשם, וואוווו, מאיזה גובה אני יכול ליפול. אני נשאר כאן.

בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו

סיגל

 

[מיכל הררי]

גדול ../images/Emo45.gif ../images/Emo6.gif תודה סיגל!

 

[seagull4]

בכל אחד מאיתנו../images/Emo24.gif

קיים רע במקביל לטוב (לא!

בי אין שום רע!). ככל שאנו מתכחשים לרגשות ה"רעים" בתוכנו, כך הם בשליטה על חיינו ואיכותם. אז איך נוכל להיות מודעים לעצמינו יותר, מהיום ואילך?... איך יוצרים מודעות, למה שמחבל בזרימה העצמית שלנו, לפחדינו? בואו נאיר על ואת פחדינו, מתרדמתם! האלו! כן? באתי להעיר אותך. אני ישן ואני מעדיף להישאר כך לנצח. לך מפה. אני באתי בשם האהבה. יותר טוב לישון. אני מאוד עייף מהחיים האלה. הם לא מה שהיו פעם. נו... מה יש לך לספר לי? מה שמך, אמרת? מר לב (love) אז גם לך מר?... חחח... ידעתי שאין לך מה לחדש לי. ולך? השרעה. השראה?... רעה... רוצה להשתנות? לא. למה? יהיה לך יותר טוב... פשוט. טוב ממה? ממה שהיה לך עד היום, כמובן. אני רגיל לזה

וככה... טוב? לא... אבל ככה זה. לא חייב להיות. חייב כי ככה צריך. מה... לא? לא. למה צריך? ששש יש חוקים. החברה קובעת אותם. צריך להיות כך ולא אחרת, אם אוריד את המסכה ואראה לעולם מי אני באמת... (מי אני באמת?... שכחתי

) . מי זה העולם הזה שאתה מדבר עליו? באיזה מציאות בדיוק, אתה חי? ואתה? באהבה. לא מכיר. ואתה? בפחד להיות מי שאני ולהצליח. אבל אני יודע שאני טוב. אני אראה לעולם כמה טוב אני! תראה לו? לשם מה? שיידע... יידע מה? שאני טוב, ושיאהב! יאהב את מה? את מה שאני מראה... התדמית שלך? המסיכה? זו הסיבה שאתה כבר לא זוכר מי אתה! אולי, בכל זאת, אתחיל להשתנות... יפה. זה הצעד הראשון לשחרור מהתדמית שאימצת ושהשכיחה לך את העצמי האמיתי, היפה, המוצלח, האוהב, השופע, היודע... להתמודד עם הצלחה. בברכת האהבה המחברת עמוק בין כולנו, סיגל

 

[מיכל הררי]

../images/Emo13.gif