הציקו! אני במצולה!

[אוֹחַ]

כן, שמעתי על אחת, פאולה.

אבל, כפי שציינת, זה לא ממש בריא. דיי מעליב ה"רגע רצינות - אוח...".

 

[שירה בלטר]

ולהבדיל: זה מה של-א התכוונתי אליו..

מצטערת אם נעלבת, פשוט הייתי בטוחה שכמו לרוב הנושאים שמועלים כאן, גם לנושא שלך יוצמדו ההתבדחויות הרגילות, ולכן... ובעצם, בטח גם עכשיו אני רצינית מדי.

 

[אוֹחַ]

לא יעזור לך. נעלבתי וזהו!

 

[צימעס]

מה חיידקי השתן?

למיטב ידיעתי, בשתן אין חיידקים. רעלים - בשפע.

 

[שירה בלטר]

../images/Emo45.gif זה מה שהתכוונתי.

 

[עִידן]

באמת למדנו על זה

בביולוגיה לאחרונה. אתם כה מתואמים! זה מצחיק, כי יש לאחד הרעלים שלושה שמות. אחד עוגייתי משהו, ושהניים האחרים סתם מגעילים.

 

[טויסRאס]

כן, אבל

רק מהמקפצה.

עידן, פיפי בבריכה זה הפרשה?

 

[עִידן]

עדיף להפריש חומצת חלב.

 

[גנגי]

אני כבר עשר דקות תוהה

אם אני צריכה להיות גאה או להיעלב על זה שהבאת אותי שם בתור דוגמה מקדימה. טוב, אין לי כוח להיעלב, אז אני מתגאה. בעצם גם אין לי כוח להתגאות, אז אני הולכת לישון. אה, קודם פיפי.

 

[אוֹחַ]

יופי! אני מחרף נפשי וכבודי למען

הכלל, הפורום וההשחלה, והבחורה 'תוהה'. באמת - נראה לך שיש לי שלפוחית קטנה? ואם כן, את חושבת שהייתי מודה.

 

[תרנגולת ערומה]

אני עושה בהתחלה טפטוף ניסיון

ובודקת שאין הילה אדומה, ואז משתינה בכיף. בנוסף, אני משתינה בחליפת צלילה (שכורה, אגב) וזה תענוג אמיתי. לשאלת הבונוס: לא. זה בטל בשישים.

 

[עִידן]

פחחחח...

אתמול מוגג המציא את הסיסמה הנפלאה: "לטרטף בלי לטפטף" (קיפר) והטפטוף שלך הזכיר לי. אז מה את עושה? בודקת שיש אדומה ומשתינה בכף? הילדים אוכלים מזה, את יודעת.

 

[shellyland]

טוב, אני מבינה שנדרשת כאן תשובה

רצינית וכנה. אז ככה: כמובן שהשאיפה הכללית היא שלא, אבל אני לא מוכנה להשבע בחיי ילדי וילדי הגשרים שמעולם בהיותי בוגרת לא עשיתי זאת, אם כי מאז הבוקר אני מנסה ולא מצליחה להזכר מתי. מצד שני אני, בניגוד אליך, ידועה לשמצה בכושר ההתאפקות החולני שלי (נשאר לי מאז בתי השימוש הדוחים והמסריחים של ביה"ס היסודי). בבתים של אנשים שאני מכירה אני כמעט ולא עושה פיפי, אז על אחת כמה וכמה בבריכה. בים, לעומת זאת, אני כן. ולא, זה לא כמו לעשות במכנסיים. המים שוטפים והמלח מנקה והחול מגרד והשמש שורפת ובכלל ים זה לא מקום טוב לירושלמיות. בונוס בחזרה: ברפואה האלטרנטיבית השליטה על הסוגרים מקושרת עם יכולת ההכלה הרגשית. ולצימעס - גמני שמעתי משהו על זה שזה טוב שילדים מפשתנים על הפצעים שלהם. כנראה שיש בזה משהו מחטא.

 

[m L m]

אני כמו שלי-

לא מסוגלת ללכת לשירותים במקומות ציבוריים - מעדיפה להתאפק... ד"א- היה פעם פרק בחברים על הנושא של השתנה על פצעים- מוניקה נעקצה ע"י מדוזה ורק שתן הצליח להרגיע לה את הכאב. *חברים פשוט לקוחה מהחיים!*

 

[orlyt]

איזה יופי.. שרשורותים

הבעיה שלי היא שאני לא יכולה להשתין בלי לשבת. אז פיתחתי שיטת ריפוד שמאפשרת נוחות מקסימלית וחוסר מגע עם המוטציות התלת-ראשיות שיש על מושבי אסלה ציבוריים.. בכל אופן, לגבי פצעים וכוויות, אכן יש גישה שטוענת שאם חוטפים איזו כוויה כדאי מהר להשתין על האזור כדי למנוע הצטלקות. לא יצא לי לנסות (אוי, זה כל כך ברור שהולך להשפך עלי איזה קיתון רותחין עכשיו..) ואם כבר שירותים ציבוריים, בטיול בכרתים לפני כמה שנים, הגענו לכפר נידח, בדיוק ביום שהחלטתי לחטוף קלקול קיבה. בפאניקה מוחלטת ועוויתות קשות ניסיתי לברר אצל האנשים הנחמדים איפה יש שירותים, כיוונו אותי לכל מיני כיוונים, וכשהגעתי כל מה שמצאתי זה בור מגעיל ומסריח, מההלם נעלם לי אפילו קלקול הקיבה (גם לו יש סטנדרטים.. הוא לא מוכן לצאת בכל מקום), עד שהגענו למסעדה עם שירותים עם אסלה ומים זורמים, שם נתתי לעצמי דרור.. משום מה הם נורא חסכו שם בחשמל, וכל הזמן כיבו לי את האור (כנראה לא האמינו שמישהו יכול להיות שם כל כך הרבה זמן, ופשוט הניחו שמישהו השאיר את האור דולק סתם.. עמכם הסליחה על ה-too much information שחלקתי

 

[אוֹחַ]

לגבי ה'בונוס בחזרה', בהנחה שאת

מנסה ללמד משהו על עצמך או, גרוע מכך, עלי - זה מזכיר לי את "אל מלא רחמים" של יהודה עמיחי (אלמלא האל מלא רחמים...). יכולת ההכלה של הרגשות לפעמים עומדת בסתירה ליכולת ההחצנה.

 

[shellyland]

כלומר?

 

[אוֹחַ]

שרגשות זה כמו פיפי.

 

[shellyland]

הסבר ופרט.

 

[אוֹחַ]

אני לא יכול עכשיו, אני בדיוק עובד

על כיווץ השריר הטבעתי שסביב המוח. בינתיים קחי את התשובה של צימעס.