הצילו...

[Anat44]

הצילו...../images/Emo70.gif

האבא של פעוטתי רוצה לחזור אלי. הוא כתב לי מכתב מאוד מרגש, ולאחריו עוד אחד שבו ממש ביקש שננסה שוב. בתחילה חשבתי שנוכל לבלות קצת יחד, לזכר הימים הטובים (סה"כ פעם אהבתי אותו). אבל הוא לא טיפוס של קצת, אלא של "הכל או לא כלום". אם אשיב בשלילה לגבי החזרה, כמו שאני מרגישה ורוצה, ישתנה בבת-אחת כל יחסו החיובי אלי. וזה מפחיד ומרתיע אותי מלהיות חד משמעית. אני כן רוצה לשמור על מצב היחסים הזה, למרות שאין לי כוונה ולו הקטנה ביותר לחזור אליו, הוא מתעניין אם אני יוצאת ונפגשת אם אחרים, ואני מתחמקת מתשובה ברורה. הוא כ"כ לא צפוי בתגובותיו, מגיב אימפולסיבית... למרות שעניתי לו בכתב שהמצב ביננו אבוד, הוא ממשיך בשלו. מה אתם אומרים?

 

[חלב לובית]

אני

מקווה שהוא לא בחור אלים . ואם זה כך את לא צריכה לפחד להגיד שזה נגמר בינכם גם אני הייתי באותו סרט הבהרתי לא חד משמעית שאני לא מעוניינת שום קשר איתו פרט לטלפונים כדי לקשר ביינו לבין הילדה . בהצלחה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

תזמני פגישה עם איש מקצוע אמין

אין כמו לעשות פגישות כאלו עם מישהו שיוכל להעביר את המסרים נקי. מה זה אומר? זה אומר שלא יינתן מקום לויכוח, זה אומר שיהיה שם מישהו שאולי יכול לתרגם לו את מה שאת אומרת זה אומר שיהיה מי שיעזור לכם למצוא דרך להיות חברים ולא זוג. אני מניחה שהוא יצטרך עזרה כזאת... צריך למצוא מישהו טוב!

 

[Anat44]

כשהוא שומע...

אדם שלישי, הוא מאבד את הצפון. כבר היינו בעבר בייעוץ, ולאחר 2-3 פגישות הוא פוצץ את היעוץ ולא הסכים להמשיך. טוען, שאנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות בעצמנו... אם זה היה כך, היינו עדיין זוג, לא?

 

[m i c h a l i]

רק את יודעת את התשובה

ואם את מתלבטת נסי לחשוב מה הדברים הטובים שאת זוכרת מהקשר ומה הדברים הרעים... שימי אותם זה מול זה והחליטי בינך לבין עצמך בכנות מוחלטת האם טוב לך יותר במקום בו את נמצאת. בקשר ליעוץ... אולי היועץ לא התאים לכם... ואולי כדאי לנסות שוב צעד צעד , לאט לאט בקצב שלך, ולחשוב תוך כדי אם זה מה שאת באמת רוצה... בלי התחייבות או הבטחות. ושוב, ההחלטה בידיך

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

בעיקרון אני אומרת: תקשיבי לתחושת

הבטן שלך - אני שומעת אותך אומרת לא חד משמעי. ואז נכנסים הפחדים שתהיה הרעה ביחסים (מן הסתם ישפיע גם על הילדים) כאן נכנסות השאלות של: איך לספר? מתי לספר? במי להיעזר? לדעתי, אם תחושת הבטן שלך היא כמו שאני שומעת אותה בהודעתך הראשונה, אין כאן בכלל שאלה של "האם?" אם אני טועה, אם יש בך חלק שמייחל לזוגיות איתו, זה סיפור אחר. במקרה כזה, את צריכה לשקול את שתי האפשרויות. בכל מקרה, אני הייתי מתנה את הידוק היחסים כך: 1. טיפול זוגי מסודר עם שיתוף פעולה מלא, לפחות חצי שנה לפני שמחזירים לקשר פגישות רומנטיות, בילוי לילות משותפים וסקס. 2. אם חצי שנה של טיפול מקדמים את הקשר בצורה שמזמינה התקרבות (זה יכול גם להביא את הקשר לנעימות נוחה תוך הבנה (שלו בעיקר, כי זו הבעיה לדעתי) שזוגיות לא מתאימה לכם, אז יש מקום להתחיל בפגישות רומנטיות, אולי מדי פעם סופשבוע משותף - עדיין ללא מעורבות של הילדים!!! - כך לחצי שנה נוספת תוך המשך הייעוץ הזוגי כמובן. 3. אם עכשיו אתם מרגישים שזה נכון לכם - אפשר לעשות פעולות לבילויים משפחתיים, מגורים משותפים ונישואין. טיפול זוגי צריך להימשך גם בתהליך האיחוד מחדש, ואח"כ פגישה אחת ל... עד שתרגישי (את, לא הוא) שאתם מסונכרנים היטב ואין צורך בסיוע חיצוני. אם יש לך התלבטויות, הזמן והטיפול יעשו את שלהם. להביא אותו לטיפול - אם הוא רוצה את הקשר, הוא ישתף פעולה. אם הוא לא משתף פעולה - תביני את הרמז.

 

[א מ א ק ו נ ץ]

קל לדבר- מאוד קשה לבצע!

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif מישהו הבטיח לך חיים קלים?

זה אפשרי!

 

[פרפר0011]

החיים אכן זה לא פיקניק

אחרת היינו רואים אנשים בדיזינגוף שהולכים עם ציידניות. (-:

 

[m i c h a l i]

../images/Emo6.gif

 

[Anat44]

הי, נאוה ../images/Emo142.gif

כמו תמיד את מצליחה לקרוא בין השורות...

כמובן שתשובתי אליו תהיה חד משמעית - לא! אינני רוצה שום זוגיות איתו, רוצה רק הורות טובה ומשתפת פעולה לביתנו הקטנה. כזו שיש בה כבוד. כל שאר הדברים שהצעת בחלק השני של דברייך (טיפול זוגי, למשל) לא רלוונטי מבחינתו. כעת השאלה היא מתי לענות וכיצד. עדיין לא עניתי למכתבו במייל. התחמקתי...

 

[נירה63]

ענת היי

קראתי את דברייך וכולי הערכה על הנחישות וההחלטיותית שלך ושיש בך. מכירה את מה שאת עוברת, בזמנו עברתי דברים דומים...תעשי מה שאת מרגישה לנכון,חשבי על חייך שלך את, וכולי תקווה שאחרי המבול , אבא של ילדתך יבין,שהחשוב ביותר הוא: שאתם לא מתגרשים מהילדה, ואותה תאהבו כל הזמן ומה שחשוב ונחוץ זה הטיפול המסור ומלא חום ואהבה אל הילדה. יום טוב נירה.