הצילו...../images/Emo70.gif
האבא של פעוטתי רוצה לחזור אלי. הוא כתב לי מכתב מאוד מרגש, ולאחריו עוד אחד שבו ממש ביקש שננסה שוב. בתחילה חשבתי שנוכל לבלות קצת יחד, לזכר הימים הטובים (סה"כ פעם אהבתי אותו). אבל הוא לא טיפוס של קצת, אלא של "הכל או לא כלום". אם אשיב בשלילה לגבי החזרה, כמו שאני מרגישה ורוצה, ישתנה בבת-אחת כל יחסו החיובי אלי. וזה מפחיד ומרתיע אותי מלהיות חד משמעית. אני כן רוצה לשמור על מצב היחסים הזה, למרות שאין לי כוונה ולו הקטנה ביותר לחזור אליו, הוא מתעניין אם אני יוצאת ונפגשת אם אחרים, ואני מתחמקת מתשובה ברורה. הוא כ"כ לא צפוי בתגובותיו, מגיב אימפולסיבית... למרות שעניתי לו בכתב שהמצב ביננו אבוד, הוא ממשיך בשלו. מה אתם אומרים?
האבא של פעוטתי רוצה לחזור אלי. הוא כתב לי מכתב מאוד מרגש, ולאחריו עוד אחד שבו ממש ביקש שננסה שוב. בתחילה חשבתי שנוכל לבלות קצת יחד, לזכר הימים הטובים (סה"כ פעם אהבתי אותו). אבל הוא לא טיפוס של קצת, אלא של "הכל או לא כלום". אם אשיב בשלילה לגבי החזרה, כמו שאני מרגישה ורוצה, ישתנה בבת-אחת כל יחסו החיובי אלי. וזה מפחיד ומרתיע אותי מלהיות חד משמעית. אני כן רוצה לשמור על מצב היחסים הזה, למרות שאין לי כוונה ולו הקטנה ביותר לחזור אליו, הוא מתעניין אם אני יוצאת ונפגשת אם אחרים, ואני מתחמקת מתשובה ברורה. הוא כ"כ לא צפוי בתגובותיו, מגיב אימפולסיבית... למרות שעניתי לו בכתב שהמצב ביננו אבוד, הוא ממשיך בשלו. מה אתם אומרים?