../images/Emo199.gif
החזרת אותי לתקופה "ההיא"... אבא: "אחרי שתתחתני, תבקשי מבעלך אישור ל-XYZ" אמא: "נו, מה את אומרת על שידוכים? צריך להתחיל, את הרי רוצה לצאת מהבית!" השדכנית של כל הישוב: "גלי! אל תתבלבלי, אני מתחילה לחשוב עליך!" (לקחתי את זה בתור איום) דודה שלי: "איזה אשכנזי יתחתן איתך?? את צריכה אחד תימני, תלמיד חכם, עם מידות טובות, ירא שמים..." בת דודה: "אני מכירה את הטיפוס של ההורים שלך, הם מאד סגורים, תגידי להם שאת רוצה להתחיל עם שידוכים, ואני אמצא לך מישהו שמתאים לך!" ואחרי העזיבה ה"זמירות" לא הפסיקו... אמא: "בואי, תחזרי אלינו, תקימי משפחה! מה יש לך לחפש שם?" השדכנית: "טוב לראות אותך! לא שכחתי אותך! מה את חושבת!" אישה של בן דוד: "בעלי מכיר בחור אחד, מה זה חמוד! מתאים לך בול! בואי אלי יום אחד, נכיר בינכם!" אחותי: "אם יש לך חבר אז למה אתם לא מתחתנים?" (בערך חודשיים אחרי שהתחלנו לצאת...) ינסו לשכנע אותך הרבה עם בחורים "עשירים", "חרדים לייט", ובשבילך הם אפילו "נראים טוב" ו"חמודים"... יעשו הכל כדי להחזיר אותך, בכל מחיר, כי הכתם של היציאה שלך הרבה יותר גדול מכתם של חתן עובד... אסור לך להשבר!
בהצלחה בדרך החדשה
וד"ש למאיר