אבל התופעה איננה יחודית רק לחב"ד.
השפעת האינטרנט היא לשני הכיוונים. מחד, האינטרנט חושף את החרדי לעולמות שלא היה מודע להם לפני כן, לתפיסות עולם אחרות, לחומר כפרני, לחומר פורנוגרפי ועוד. האנונימיות שהאינטרנט מקנה יכולה לעזור לחרדי לתקשר באופן חופשי, ולהוביל אותו למחוזות שבעבר היו חסומים בפניו. החשיפה לאחרים יכולה גם יכול לערער את אמונתו שהוא ניצב בראש הפרמידה האנושית - הוא יכול לשוחח עם בחור מיפן, ופתאום להווכח שיש אנשים חכמים לא פחות ממנו, שסיפורי המעשיות בתורה לא מתחילים להזיז לו והוא חי את חייו בצורה נורמלית גם בלי התורה ובלי המוסר היהודי. כלומר האינטרנט יכול לנפץ לחרדי אשליות, יכול לנפץ מיתוסים בנוגע לחילונים ולגויים, ולראות שהעולם הרחב הרבה יותר עשיר מהסיפורים שספרו לו על הריקנות החילונית. הוא יכול להווכח בעליבות של עולמו, ולמערך האמונות המטופשות שחייו החרדים דורשים. זה חייב להשפיע עליו. מאידך, האינטרנט גם חושף אותו לכל הג'יפה בעולם החילוני - הטימטום, הריקנות, הגועל, הרדיפה אחר החומר, כו', וזה יכול לגרום לו לתוצאה הפוכה: הוא יעדיף להשאר היכן שהוא, כי בחוץ לא כזה נוצץ, ובחוץ מפחיד, ובחוץ קורים כל מיני דברים מטורפים או סתם רדודים. בחוץ גם נדרש לעבוד קשה, לבצע, להוכיח את עצמך, ואילו לו אין את הכלים האינטלקטואלים (כגון הכשרה אקדמית) לעמוד בזה. נח יותר להשאר בעולם החרדי בו הכל ברור, הדרך לעתיד סלולה, לא צריכים להלחם ולהוכיח את עצמך. גם אם החיים החרדים ריקנים, נו, יש חילונים ריקנים עוד יותר. האינטרנט יכול גם להבהיר לחרדי שלא צריכים לצאת מהעולם החרדי כדי להנות ממה שיש לעולם החילוני להציע. הוא יכול לתפוס את עוה"ב והן את עוה"ז בשתי ידים, מבלי לצאת. דברים אלו וכדוגמתם יכולים לגרום לו דווקא להשאר בחממה החרדית שלו ולראות שבסופו של יום, מצבו לא כזה גרוע, או יתירה מזו, לחזק את התחושה שלו שחייו החרדים עדיפים. האינטרנט גם משמש ככלי רב עוצמה בידי מסיונרים חרדים, כגון חב"ד, אמנון יצחק, התדברות, שופר כו', להציג ולפרסם את מרכולתם, לאסוף כספים, כו'. כך שבכלל לא ברור האם בשקלול הכללי האינטרנט גורם ליותר יציאה בשאלה או ליותר חזרה בתשובה. בקיצור, לא הייתי ממהר להספיד את העולם החרדי. כל הסימנים מורים שהוא דווקא מתחזק, ולו מבחינה מספרית. סביר שהאינטרנט ישפיע עליו, מן הסתם ימתן אותו קמעא, אבל מכאן ועד לצפות לקריסה טוטאלית הדרך רחוקה מאד.
