ג'מיני סיכמה את הפרת החוקים והנהלים של השר במסגרת תפקידו:
1. התערבות אסורה בעבודת המשטרה ובהפגנות
- צו ביניים של בג"ץ: בינואר 2024, בעקבות עתירות שהוגשו נגד השר, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר עליו לתת הנחיות אופרטיביות למשטרה בנוגע למימוש זכות המחאה וחופש ההפגנה. הדבר קרה לאחר שבן גביר הנחה את המשטרה למנוע לחלוטין הפגנות מסוימות (כגון הפגנות נגד המלחמה או מחאות פוליטיות).
- קביעת היועמ"שית: נקבע כי השר חרג מסמכותו וכי התערבותו בשיקולים המבצעיים של המשטרה מהווה ניסיון השפעה פסול. [1]
2. פסילת סעיפים ב"חוק בן גביר" (תיקון פקודת המשטרה)
- ביטול סעיף התערבות בחקירות: בינואר 2025, הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ פסל סעיף מרכזי בתיקון לפקודת המשטרה שקידם השר. הסעיף שבוטל (סעיף 8ד) ביקש לאפשר לשר להתערב ולקבוע מדיניות בנושאי חקירות. [1, 2, 3]
- פסיקת בג"ץ: בית המשפט קבע כי הסעיף אינו חוקתי, פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות חשודים, וכי לשר אסור להתערב באופן אופרטיבי וחקירתי בעבודת המשטרה, שחייבת להישאר עצמאית וממלכתית. [1]
3. התערבות לא חוקית במינויי קצינים ועיכובם
- הפרת הבנות וצווי מניעה: לאורך כהונתו, הואשם השר על ידי היועמ"שית ובג"ץ בהתערבות פסולה במינויים של דרגים מקצועיים ובכירים במשטרה, בניגוד להסכמות קודמות. באפריל 2026 הוציא בג"ץ צו האוסר עליו להתערב במינויי דרגים בכירים הנוגעים לאכיפת החוק. [1, 2]
- מקרים ספציפיים: השר בלם או שינה מינויי קצינים מסיבות שנטען כי הן פוליטיות או אישיות (כמו מקרה סירוב המינוי של סנ"צ איציק אלפסי לתפקיד דובר אגף חקירות, והתערבות בקביעת עוזרים למפכ"ל). [1, 2]
4. עתירות להדחה מכהונה בשל חריגה סדרתית מסמכות
- בשל מה שנתפס כפוליטיזציה שיטתית של המשטרה, הוגשו נגדו עתירות בדרישה מראש הממשלה להעבירו מתפקידו (המכונות "בג"ץ בן גביר").
- בדיונים שנערכו באפריל 2026 בהרכב מורחב, תמכה היועצת המשפטית לממשלה בעמדת העותרים וטענה כי השר פועל בניגוד לחוק, מפר באופן סדרתי את פסיקות בג"ץ וההבנות עמו, ולכן המשך כהונתו מעלה קושי משפטי חמור. [1, 2, 3
5. פרשת "חלוקת הנשקים שלא כחוק" (להב 433)
בעקבות רפורמת מתן רישיונות הנשק שהוביל השר לאחר ה-7 באוקטובר, נפתחה חקירה פלילית חמורה באזהרה ב-להב 433. [
1,
2]
- החשד: מספר מעובדי לשכתו הקרובים של בן גביר, לצד עובדים זמניים, הנפיקו מעל 1,100 רישיונות נשק באופן בלתי חוקי ותוך חריגה חמורה מסמכות.
- הפרה: הרישיונות חולקו לאנשים שלא עמדו בקריטריונים הבסיסיים, כביכול תחת הנחייתו של השר, ועל ידי גורמים שלא הוסמכו לכך כדין (כגון בנות שירות לאומי ומקורבים פוליטיים שמונו כ"פקידי רישוי"). בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון נאלץ המשרד לבטל ולהתלות מאות רישיונות שניתנו שלא כדין. [1, 2, 3, 4]
6. מניעת ביקורי הצלב האדום בניגוד לחוק הבינלאומי
- הפרה: במהלך המלחמה הורה השר בן גביר לשירות בתי הסוהר (שב"ס) למנוע באופן מוחלט את ביקורי ארגון "הצלב האדום" אצל אסירים ביטחוניים ופעילי חמאס שנשבו. [1]
- קביעת היועמ"שית: היועצת המשפטית לממשלה הבהירה באופן חד-משמעי כי השר חרג מסמכותו. מניעת ביקורים אלו מהווה הפרה ישירה של מחויבויותיה המשפטיות הבינלאומיות של מדינת ישראל ושל אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה. [1]
7. עקיפת מנגנוני המשטרה המקצועיים בשיחות אופרטיביות
- במסגרת הודעות עדכון שהוגשו לבג"ץ ביולי 2026, חשפה היועמ"שית [גלי בהרב-מיארה](https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/1079037/ "היועמ"שית לבג"ץ: כשלו הניסיונות להגיע להסכמות עם בן גביר - כאן 11") כי נכשלו הניסיונות לגבש הבנות עם בן גביר. היא פירטה כי השר מפר באופן עקבי ובוטה את צו בית המשפט וממשיך להתערב בעבודת המשטרה. [1, 2, 3]
- הפרה ספציפית: בין המקרים שפורטו נחשף כי השר קיים שיחות והנחיות ישירות מול גורמים פרטיים או מפקדי שטח (כמו למשל שיחה אופרטיבית עם איש העסקים ברק אברמוב בעניין אבטחה), תוך עקיפת שרשרת הפיקוד הלגיטימית של המשטרה והפרת עקרון הא-פוליטיות של הפעלת הכוח האכיפתי. [1, 2, 3]
8. חשיפת חומרי חקירה ופגיעה בחקירות מתנהלות
- הפרה: למרות איסור מפורש שנקבע בפקודת המשטרה ובפסיקת בג"ץ, השר בן גביר התבטא, התערב ופרסם מידע בפומבי אודות חקירות משטרתיות פתוחות ורגישות. [1]
- תוצאה משפטית: בצווי ביניים שונים שהוציא בג"ץ (האחרון שבהם באפריל 2026), נאסר עליו באופן גורף להתבטא לגבי חקירות מתנהלות או להתערב בהן, משום שהתנהלות זו פוגעת בזכויות חשודים, מזהמת חקירות ומייצרת פוליטיזציה פסולה של מערכת החוק. [1, 2, 3]
אם תשאל אספק לך ארועי עבריינות שלו טרם מונה לשר.
ועדיין לא סיפקתי לך על הכשלונות בניהול האלימות במדינה
בתקופת כהונתו.
(זה בנוגע למה שקשור אליהם. מיותר לציין שזה לא חל על הפסקאות האחרונות שכל קשר בינן לאישים המוזכרים מעלה, על אף נסיון הכותב ליצור קשר כזה יש מאין, לא קיים במציאות וממילא אין צורך או ענין להתייחס אליהן).
