הצופים והצופות

[ש מים]

התנתקות

יש כאלה שלא אוהבים שצופים בהם. מכל מיני סיבות. במידה והסיבה אינה "שמירה על סודות", אז בעיני ומנסיוני העבודה תחת עין-לציון-צופיה מלמד להתחבר לעצמי ולהתעלם/לא להתייחס להשפעות והפרעות חיצוניות.

 

[מיתר נדיר]

מה שאפשר להרוויח מנוכחותו של צופה זה בעיקר

היכולת להתעלם מהצופה, שהיא יכולת מאד חשובה.
המקום שאתה לא מוכן שיסתכלו עליך זה מקום של המון אגו. גם כי זה מניח "אם יש צופה, אז הוא בטח מסתכל עלי" (מה פתאום שילד בן שש יסתכל על אבא שלו? וגם כי זה מניח "אני צריך להיות תמיד מושלם ואסור שיראו אותי כשאני לא מושלם".
נשמע לי כמו אנשים איכסה, אבל אין מה לעשות.

אפשר לינק מה זה טאייקו?

 

[WaveGal]

טאייקו

אני לא בטוח שהמטרה היא להתעלם אבל קשה לי להגדיר בדיוק מה היא כן. "להכיל" נשמע לי ניו-אייג'י מדי.

טאייקו זה /en.wikipedia.org/wiki/Taiko" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Taiko" target="_blank" rel="nofollow">כאן
אבל חיפוש ביוטיוב יניב הרבה דוגמאות. /www.youtube.com/watch?v=mhcdw0XhUJU" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=mhcdw0XhUJU" target="_blank" rel="nofollow">לדוגמה

 

[מיתר נדיר]

אה. איזה כיף לך!!

 

[צחי שוחט]

קודם כל - ההוא מלמעלה תמיד צופה בנו

ולעניין - אני חושב שזו גישה של מורה. מורה מעביר את התפיסה הפנימית לסיטואציה כלשהי, גם אם הוא לא אומר אותה במילים. אם המורה חושב שצופה עלול להפריע לתלמידים, הרי הצופה אכן יפריע, בטח שלמורה, שיהיה עסוק בשאלה "האם הצופה מפריע עכשיו או לא?". בעיקרון אין מפריע בצופים (שקטים), אלא אם לאדם יש גישה פנימית החושבת כך. אם מטרת האימון היא גם להעלים גישה פנימית כזו, הרי יש להעביר לתלמידים את המסר הזה.
אני חושב גם שאם האימון מאתגר את התלמידים והם עסוקים בו, אין הם רואים את הצופה - גם אם הם יודעים שהוא שם ליד או למעלה.

סיפור קצר - פעם הייתה מורה למחול שהייתה שוכרת ממני את האולם לשיעור פרטי עם תלמידה שלה. לפעמים היא הייתה מבקשת ממני להיות צופה כשהתלמידה רקדה, בשביל שזו תלמד כיצד להתייחס לצופה - או לא להתייחס. חזרה לגישה של מורה.

בקיצור - הצופה הוא רק תירוץ

.

ואולי זה קשור - הצופה הקוואנטי.

יום טוב.

 

[צחי שוחט]

דרך אגב - כמעט יש לנו צופה בת 5 וטיפה

בת של אחת התלמידות. כל שיעור אני מראה לה טכניקה, או משחק איתה בידיים. אחר כך היא מבקשת מאמה להתאמן איתה בבית ואפילו לעשות "קרבות".
אבל שוב - כל מורה והגישה שלו.

 

[צחי שוחט]

ברח לי ה"תמיד" אחרי ה"כמעט&quo

 

[ינוקא1]

שיוויון נפש שקט.

אחד הדברים הכי מאתגרים.
להיות זהה כשצופים בך , וגם כאשר לא צופים בך.

"כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו.
אמרו לו: רבינו ברכנו.
אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.
אמרו לו תלמידיו: עד כאן ? (כלומר - זה הכל ?)
אמר להם: הלוואי !!! תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".

הבהרה מיוחדת לאמיר - לכותב אין רקע משמעותי בלחימה , המסתמך בשדה הקרב על עצותיו הבלתי מבוססות עושה זאת על אחריותו בלבד !!!

 

[ינוקא1]

וזה סיפור יפה מתוך ספר

בשם "שערי קדושה" שחיבר רבי חיים ויטאל :

"מעשה באיש אחד, שהיה מתענה רוב הימים, ועושה כמה צדקות, ומשיא כמה יתומים, אבל היה רודף אחר השררה.
ובא אצל המתבדדים שהגיעו אל מעלת הנבואה, ואמר אל הגדול שבהם, אדוני בחסדך הודיעני טעם זה, למה אחר שעשיתי כל מעשים טובים האלה, למה לא זכיתי למדרגת הנבואה לומר עתידות כמוך ?
אמר לו : קח לך כיס מלא אגוזים ותאנים, ותלהו על צוארך, ולך אל רחוב העיר בפני גדולי העיר ונכבדיה, וקבץ נערים, ואמור להם, הרוצה שאתן להם תאנים ואגוזים, יבוא ויכה אותי בידו על צוארי, ואח"כ על לחיי, ואם כן תעשה פעמים רבות, שוב לי, ואני אדריכך בדרך השגת האמת.
אמר לו : אדוני, ואיך יתכן זה לאיש נכבד כמוני ?
אמר לו : וכי דבר זה גדול בעיניך ? אין זה אלא הדרך הקלה שתצטרך לעשות אם תרצה שנפשך תראה אור האמת ! מיד עמד והלך לו בפחי נפש."

אני חושב שהרעיון כאן הוא שכל עוד מנסים להשיג "אישורים" מבחוץ למה שאנחנו חושבים , לא ניתן להגיע לאור האמת.
לכן כל עוד "איך רואים אותי ? \ חושבים עלי ? צוחקים עלי ? . . ." נחשב כערך עליון עבור האדם , הוא לא יכול להיות אמיתי.

 

[העוג]

כמה מחשבות קטנות

1 לא סתם האסוציאציה הקלאסית שקופצת לי לראש באומנויות לחימה מזרחיות היא של המתאמנים הסינים בגנים הציבוריים.
מן הסתם יש כאן מעבר לחשיפה ופרסומת חינם למאמן ולשיטה, ריבוי צופים מיתרגם לריבוי תלמידים וריבוי של שותפים לספארינג - וזה מצידי משובח.
2 אם חס וכרפס נגיע בסוף לקרבות אמת, הם יהיו גם מן הסתם מול קהל, לפעמים אפילו לא אוהד ואולי אפילו מלגלג. בניית יכולת להתנתק מתגובות הקהל, היא גם יתרון.
3 צופים משיטות אחרות נמשכים כך וממניעים 'טובים' או 'רעים' רוצים לא פעם לבחון את עצמם מול תלמיד מתקדם או מורה, גם אם אותו צופה לא מייצג את המיטב של שיטתו, ואפילו אם קורא התיגר לא ממש אומן לחימה, כל קרב כזה הוא הזדמנות לבחינה עצמית של המורה ובכך גם רווח לתלמידים.
4 אחד הכוחות החזקים שעובדים על הנפש הוא ההרגל, בהתייחס למקרא הספציפי דווקא ולא לעקרון, מפתיע אותי שעוד לא התרגלו.