הצופה והעד שאלות.

[alissa]

עזרת

וסחטיין על האופטימיות

. חייכתי.

 

[Vguru]

מה אכפת לציפור?

כיצד רואה את העניין ציפור? היא לא צופה בתכנים הרגשיים שלה, וגם לא רוצה להבינם, היא לא רוצה רואה את עצמה כחסרת חופש רוחני, ולא רוצה להיות חופשיה מהזדהות עם תחושותיה השליליות. מה יקרה אם תתחיל הציפור לתרגל התבוננות? היא תתחיל להסתבך. "אני המתבוננת" היא תחשוב לעצמה, והופ - הנה היא כבר מרגישה קצת מפוצלת משאר הקיום. "אני המתבוננת, ואני מתבוננת במיינד שלי, ברגשות במחשבות ובתחושות" היא תצהיר. והופ - הדמות הדמיונית שהתפצלה במחשבה הקודמת התפצלה כבר בתוכה לשני חלקים לפחות. במצב זה, כשהיא כבר במצב אשלייתי מתקדם, עסוקה בעצמה עד כאב ומבולבלת, תחשוב הציפור: "כיצד אשתחרר? "אנסה לתרגל התבוננות ככל האפשר, עד שאגיע למצב בו אהיה חופשיה, חסרת מחשבות, וחסרת אני. עד שאהיה ממש כמו ציפור!". אושו יקירנו, כידוע, דיבר הרבה. ביום טוב אפשר לתפוס אותו מדבר אמת מוחלטת יותר ("כל תהליך רוחני הוא בעצם מעצים אגו. כל תירגול הוא אשליה, אין דרך, ואין הולך בדרך"). ברוב הימים האחרים (שגם הם טובים) הוא מלמד התבוננות ואי-הזדהות - הוא מדבר אל רובנו, ציפורים מסטוליות מאשליה, ומציע דרך להתקרב לעבר ראיית בורותנו, דרך שהיא תזוזה תודעתית כלשהי ממצב סטטי של אגו יציב. אך המודל של התבוננות ואי-היזדהות הוא אמת יחסית, זמנית, הנועדה לזה המחפש דרך, ולא לזה הבשל לשמוע שאין דרך ומעולם לא היתה.

 

[שנטידווה]

../images/Emo27.gif

אמת מוחלטת vs אמת יחסית- סוג של דואליזם?

 

[שנטידווה]

זאת ועוד

ההשוואה ביננו לבין בעלי-חיים אחרים אינה נכונה, אלא רק ביחס לבני מיננו (כמו גם ההשוואה בין ציפור לחתול אינה נכונה, אלא רק ציפור לבני מינה או חתול לבני מינו). בקשר ל"חוסר מחשבות" או "חוסר אני", גם אבן היא חסרת מחשבות ואני (או כך לפחות אני מניח, עד שיוכח אחרת). האם זה הופך את האבן למוארת?

 

[קמהדנו]

אתך הכל פשוט ../images/Emo163.gif

 

[Vguru]

life is a river

Some years ago a successful American had a serious identity crisis. He sought help from psychiatrists but nothing came of it, for there were none who could tell him the meaning of life -- which is what he wanted to know. By and by he learned of a venerable and incredibly wise guru who lived in a mysterious and most inaccessible region of the Himalayas. Only that guru, he came to believe, would tell him what life meant and what his role in it ought to be. So he sold all his worldly possessions and began his search for the all-knowing guru. He spent eight years wandering from village to village throughout the Himalayas in an effort to find him. And then one day he chanced upon a shepherd who told him where the guru lived and how to reach the place. It took him almost a year to find him, but he eventually did. There he came upon his guru, who was indeed venerable, in fact well over one hundred years old. The guru consented to help him, especially when he learned of all the sacrifices the man had made towards this end. 'What can I do for you, my son?' asked the guru. 'I need to know the meaning of life,' said the man. To this the guru replied, without hesitation, 'Life,' he said, 'is a river without end.' 'A river without end?' said the man in a startled surprise. 'After coming all this way to find you, all you have to tell me is that life is a river without end?' The guru was shaken, shocked. He became very angry and he said, 'You mean it is not?'​

OSHO The Art of Dying

 

[בארס]

ראשית החופש ומהותו

הספר הזה של אושו הגיע אלי איכשהו, לא קראתי בו מעולם אבל ניגשתי אליו כדי למצא את טקסט המקור שקראת ולראות איפה נמצא הבלבול, והוא נמצא. אבל לפני כן, איזה משהו חביב...זוכרים שכתבתי ש-אושר זה החומר שממנו בנוי היקום? אז אני ניגש לספר, בפעם הראשונה כאמור, פותח תדף הראשון בפרק הראשון שנקרא 'מהי מדיטציה?' ולהלן הפסקה הראשונה: " עדות, נשמת המדיטציה מדיטציה היא הרפתקה, ההרפתקה הגדולה ביותר שהתודעה האנושית יכולה לבחור. מדיטציה היא רק להיות בלא לעשות דבר - אף פעולה, אף מחשבה, אף רגש. אתה רק קיים, וזה תענוג עילאי. מאין בא התענוג הזה, כשאינך עושה דבר? הוא בא משום מקום, או שהוא בא מכל מקום. הוא אינו נגרם, מכיוון ש הקיום עשוי מהחומר הנקרא אושר. יקום - קיום....נחמד לא? ולענייננו... אליסה עשית קצת סלט ממה שאושו אמר. " הצופה והעד הם שני דברים שונים לחלוטין! על פי הסבריו של אושו הצופה והנצפה הם למעשה שני היבטים של אותו הדבר ואילו העד הוא משהו שקורה, משהו שמתרחש " הצופה והעד הם לא שני דברים שונים לחלוטין, אלא הצופה והנצפה הם שני היבטים של העד! הצופה הוא לא חלק מהאגו בשום אופן, הצופה הוא חלק (אספקט) של העד, אושו טוען שבמקרים מסויימים צפיה והתבוננות עשויים לחזק את האגו וזה ברור, הוא נותן את המדע כדוגמא והוא רומז על אנשים שה"עבודה הרוחנית" שלהם מונעת ממניעים אגואיסטיים. עכשיו נאמרו בשרשור הזה כל מיני דברים, בעד התבוננות, נגד התבוננות...ואני רוצה להצביע על הזוית הנכונה להתיחס לדברים לדעתי, כי יש איזו מציאות שלדעתי מעט מאוד (כולל מוארים גדולים) מבינים ומכירים אותה ובה. יש לנו כאן משולש לכאורה (כי זה לא באמת משולש או המשולש האמיתי)... העד, הצופה והנצפה. העד הוא המוחלט, הדבר הקיים היחיד, התודעה בעצמה, האחדות הגדולה. (ודרול, אמנם הוא התרחשות אבל הוא 'עצמיות', הוא ה'אני' היחיד והאחד, כלומר הוא בהחלט 'עד' ולא רק 'עדות') ויש לנו את הצופה והנצפה, האובייקט והמתבונן...שניהם אספקטים של ה"עד", הדואליות. אז מה פה קורה פה?...כן לתרגל התבוננות (שהיא דואלית) או לא לתרגל התבוננות....מה עושים עם ה"שניים" האלה? כל התרגול הרוחני כמעט בכל המסורות, כולל של אושו, מבוסס על התבוננות, אז מה הבלבול מוח הזה עכשיו? העניין הוא פשוט (אולי, בבסיס רוב המסורות מדובר על שילוש שמרכיב את האחדות ולא על דואליות, אברהם יצחק ויעקב, האב הבן ורוח הקודש...וגורדייף הציג את זה בצורה הכי דידקטית ע"י חוק השלושה (כי הוא פשוט הבין וידע דברים שאושו לא). אז יש לנו את העד (האחדות), שמורכב מהצופה והנצפה (שניים) אבל איפה היסוד השלישי? זה המצב. היסוד השלישי חסר. וזו הסיבה שהעד לא "מתעורר" ספונטנית, שאנשים לא מוארים באופן טבעי ובמצב הבסיסי שלהם. מה שיש הוא את הדואליות הזו , השניים האלו, שאו שהם קורסים ומבטלים אחד את השני (במצב ההזדהות והשינה הבסיסיים של האדם) או שבאופן "מלאכותי" מכוננים מצב של התבוננות, שהוא סוג של מתח דואלי....אבל המתח הזה נחוץ!!! כש"מחברים" באופן יזום ורצוני ע"י התבוננות את הצופה והנצפה, או במילים אחרות כשמפנים את תשומת הלב אל ה"אובייקט" (ובשלבים הראשונים האובייקט רצוי שיהיה הגוף של האדם עצמו, כי הפיצול מתרחש בתוכו ואותו אנחנו רוצים למזג) מתרחש התהליך האלכימי שהלכה למעשה יוצר את היסוד השלישי...שבמקרה הזה הוא הגוף האסטראלי. כל התבוננות שנעשית באופן נכון מוסיפה ומגדלת אותו, ורק כשיש לו לאדם מספיק מהיסוד הזה יכול להתרחש המיזוג המלא של כל השלושה והעד יכול להתגשם במציאות שלנו, כאן בעולם הזה. ככה כל הסתירות לכאורה מתישבות, הצופה הוא לא העד, אבל הוא בהחלט אספקט שלו, החלק עם הזהות העצמית (אם כי משובשת) והאובייקט (הגוף) הוא האספקט השני של העד, החלק עם החומריות, והתבוננות היא הכלי לברוא את ה"גוף" שיכול להכיל את שניהם...ואי אפשר "לעשות את זה בבית" כי ע"פ חוק שימור החומר מערכת סגורה לא יכולה לגדל את עצמה אלא זקוקה ל"תזונה" מבחוץ לשם כך.

 

[lost insight]

היי בארס

הודעה מאד מעניינת. מה הכוונה ב"התבוננות שנעשית באופן נכון"? אתה מתכוון ספציפית לזכירה עצמית? נשמע לפי מה שאתה אומר (וגם דברים לפי דברים שקראתי) שגידול הגוף האסטרלי הוא תהליך ליניארי שתלוי באדם עצמו, אז היכן נכנס החסד האלוהי? וגם, מה הכוונה שאי אפשר לעשות את זה בבית? הכוונה היא שאי אפשר להתעורר ללא מורה, או שהתכוונת לבית במובן של האדם כמערכת סגורה שההתבוננות מוציאה אותו מגבולות עצמו?

 

[בארס]

לוסטי

בוא נעזוב את הזכירה העצמית, אני מדבר על התבוננות כרגע. יש הרבה צורות להתבונן ויש הרבה מתודות וחרטבונות יש את הטעות הטראגית הזו של התבוננות בנשימה ויש התבוננות בנרות ובחמציצים. להתבוננות שנעשית באופן נכון יש שני אספקטים 1. הסדר, במה מתחילים ובמה מתבוננים בכל שלב בדרך? 2. אופן הביצוע. גידול הגוף האסטראלי הוא תהליך משותף, האדם חייב לקחת בו חלק פעיל בדמות ההתבוננות אבל זה לא מספיק כשלעצמו זה כמו לערבב מערכת סגורה...החסד כשהוא מגיע מבחוץ, "רוכב" על המצב של ההתבוננות וכך הוא חודר לתהליך ומגדל את המערכת.

 

[הצופה.]

חוסר הבנה

שהצופה והנצפה נעלמים העד מתעורר זהו אין שלוש יש אחד בלבד בכל רגע כל החלוקות תפקידן לשמור על קיומו של האגו כמתווך יותר מידי הפרד ומשול אושו לא מבין וההוא כן מבין ....מה זה משנה? אתה מבין? זה מה שחשוב!

 

[בארס]

לא כל אחד חייב להבין

 

[alissa]

הסבר ברור ונהיר

תודה בארסי