הצדק נעלם במחסומים

[your cold sweet pota]

ניתוח מעניין

וגם סביר מאוד. בסופו של דבר היא מאוד צומית, ויש לה סיפוק מההרגשה שהיא הופכת שולחנות ושוחה "נגד" הזרם. אלא שמעבר לזה זה נעצר, כמו כל הצגת חשיבה רדיקלית- ברגע שמתקרבים לתחום אפור אז הוא פשוט לא קיים. ככה למשל הציונות מעולם לא הייתה בעמדה של נחיתות, או ההתעקשות על כך שישראל לעולם תהיה התוקפן... די ילדותי, אבל קיים. בעקרון, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה זה פשוט לא להאכיל את הטרול, ולא לתת לה את הצומיות שהיא מכורה לה. למרות שמצד שני אני ממש מבסוט לראות איך זה מעורר את הפורום בחודש האחרון(למרות שכל הדיונים נגררים לנושאים שלא קשורים לדו-קיום) רצות כאן הרבה הודעות, יש חזרה של גולשים ערבים לפורום(למרות שלא בהכרח בגלל זה) וגם הרבה משתמשים חדשים מגלים את הפורום לאחרונה(למרות שאני לא יודע לאן נעלמו מלא אנשים שפעם כתבו כאן די בקביעות... איפה סלע? נסיך? שמיים? בטרוף? עדן?).

 

[ערב רב]

אין שום בעיה, פשוט לשאול אותה שוב

ושוב את השאלות שהיא מסרבת לענות עליהן, כמו "האם יש יהודי ישר בעינייך?" ו-"האם לפלסטיני יש זכות קניין על ביתו, לרבות הזכות למכרו ליהודי?"

 

[your cold sweet pota]

זה לא ישנה הרבה

היא גם ככה תמשיך להתחמק, ואם תראה שאתה תתעקש היא תפסיק לענות. זו אכן שיטה טובה כי זה משאיר אותה חסרת מילים ואז היא הופכת מגוכחת בטירוף עם כל מיני נסיונות התחמקות דמגוגיים שכוללים התנשאות, עלבונות והזכרת השואה והנאצים. למעשה זו שיטה יותר עדיפה כי אז היא מקבלת את הצומיות בהפוכה.