הצגת בעיות

bondery

New member
הצגת בעיות

שלום. אני רון, בן 19, ואני בעל ההפרעה הידועה בכינוי OCD. הנני סובל מבעיות חברתיות מעיקות כמו בעיות תקשורת: כאשר במציאות אני מנסה לפנות לאדם אחר ולמסור לו מידע, כמעט תמיד אם לא תמיד, דבריי בפנייתי אליו אינם מובנים לו בפעמים הראשונות שאני מנסה לבטא אותם, אלא יותר מאוחר, או שהאדם לא שם לב כלל לעצם פנייתי אליו. קיימת בעיה בתחום החברתי, כאשר אני מתיימר לחקות את מעשיהם של אחרים, כמו בכיתה בבית הספר שלי, לשעבר, כשניכר שאחרים מתכוננים לבחינה כלשהי, כלומר מסתמנת תלות מוקצנת ומוגזמת בדרכי הפעולה של אחרים הנוכחים איתי.
 

הילההיל

New member
הי

אני מבינה את מה שכתבת, האם אתה נמצא בטיפול כלשהו? תרופתי או התנהגותי? הילה
 

bondery

New member
תשובה

כן, אני נמצא במסגרת של טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי זה מכבר.
 
ריספונד

היי יש לי OCD וקורה לי את מה שתיארת. זה מעצבן,מאד, אני יודע. אבל אף פעם אל תחקה אף אחד, אתה תימצא אנשים שמקשיבים לך, אל תדבר אל מי שלא.
 

bondery

New member
תשובה

אתה רוצה להגיד לי שגם לך יש בעיות בגלל הקול שלך כך שמחקים אותו, שלא מבחינים פעמים רבות בעצם הקריאה שלך עצמו, בהיותך מדבר לזולת, או שכמעט תמיד לא מבינים את דבריך, ואתה צריך להתאמץ ולחזור עליהם שלוש-ארבע פעמים? רון
 

אמא11

New member
היי רון

השאלה של הילה היל חשובה. האם אתה נמצא באיזה שהוא טיפול? האם יש לך עם מי לדבר? -הורים, אח, אחות, חבר? מעבר לזה אני לא חושבת שחיקוי הוא דבר כל כך רע. כל נושא הלבוש והאופנה הוא ענין של חיקוי וזה מגיע לכל תחומי החיים (ריהוט, תכניות טלויזיה, מוסיקה...אפילו מסעדות, בתי קפה, -אנשים הולכים לאן ש IN, קונים מה ש IN, מתלבשים IN, וזה לא כל כך נורא. זה כנראה נותן תחושת שייכות (ובגלל זה המון אנשים עושים כסף..). אולי אצלך יש יותר מדי מודעות לחיקוי וזה מה שמפריע לך? האם חלק ממך מבקר את ההתנהגות שלך? אולי הבעיה היא לא בחיקוי אלא בביקורת העצמית? אם בא לך אתה מוזמן לכתוב לנו קצת יותר מפורט. אמא11
 

bondery

New member
תשובה

כן, אני מטופל כבר כמה שנים אצל גורמים מקצועיים שונים (פסיכולוגים, טיפול בתנועה ואף טיפולים תרופתיים פסיכיאטריים). אפשר להגיד שיש לי עם מי לדבר בתקופה האחרונה - אני נפגש מדי שבוע עם עובדת סוציאלית, פסיכוטרפיסטית, אם אני לא טועה בהגדרה. חברים ממש אין לי. יכול להיות שבאופן כללי ניתן לומר שחיקוי במהותו איננו שלילי, אני לא פוסל את זה, אבל בהקשר שלי אני רואה את הדבר לרעה, כשאני מסתכל על מוטיב החיקוי בהשוואה לבעיה/ות הכללית/ות שיש לי. אני למען אמת מתמודד כל הזמן בחשיבתי עם מכלול רחב של בעיות בעלות מאפיינים משותפים, ויש לי הרגשה שמדובר אצלי בבעיות בקנה מידה מיוחד, אולי בהקשר הביוכימי/ניורופיזיולוגי, וגם על פי נסיון מהעבר.
 
למעלה