טוב נו, יקירתי, פה את קצת מגזימה ויהירה,
את מחלקת את החיים דיכוטומית לגילאים ומרגישה בסוג של עליונות כלפיו בכך שאת קצת יותר גדולה ממנו. אם היית כל כך זקנה ובמקום אחר מנטאלית ממנו (בגלל הגיל) לא היית מסוגלת להעביר איתו את השיחות שאת כל כך נהנית מהן. אנשים ללא תקשורת אינם נמצאים באותו מקום ולא משנה הגיל.מה גם שאינך מבינה שזה עניין של הסתכלות חיים; את נהנתנית באופייך וזוהי נהנתנות שהיתה יכולה להיות גם בגיל "צעיר" יותר אם לא היית תחת מחוייבויות שונות, היום שחררת קצת ניצרה ואת מרגישה בסוג של חופש (לכאורה) של הרמת שש כוסות יין כמו שאת אומרת. אבל את שוכחת שהאושר שלך והמנטאליות שלך אינה שש כוסות יין. להיזרק בהודו עושים גם כאלה בני 60 ומעלה באשראם/פונה/ .. זה עניין של דרך חיים, הסתכלות.לשתות בקפיטריה במקום במסעדת גורמה, שוב, לא מעיד כהוא זה מלבד העובדה שנוח ופשוט יותר להנות מ-x מאשר y.את מציגה רצון מאוד חזק להגיע ולשמור על סטטוס חברתי מסויים, שזו זכותך, אבל בתוך תוכך את נהנית מבחור שלא צריך את כל זה. שזה אומר שכל העטיפה היפה בחיים אולי משרתת את הנהנתנות שלך אבל היא לא תורמת לך כמו הבחורצ'יק הזה. וזו עובדה כי את רואה בו פוטנציאל זוגי.מה גם שזוגיות/אהבה אינה מחייבת דרך הסתכלות דומה על החיים. אהבה אמיתית היא זו שאת אוהבת אדם על המכלול שלו בלי צורך לפרק אותו לבדידים כי הכל למעשה זניח. בדיוק כמו שאת מוכיחה על עצמך אחרי כל השוני ביניכם שציינת.רק שבך קיימת סוג של יוהרה (שאין בו) ושמה לך רגליים.טרם הבנתי איפה הבעיה שלך מלבד הפחד לממש משהו שאת כבר חווה איתו.את סתם ממהרת עם הדברים מבלי להשתמש בזוגיות שקיימת ביניכם לפתור את הדילמות.תחשבי שמחר הוא נענה למישהי אחרת פחות לחוצה ומתוכננת ממך. הרי לא תפסיקי לאהוב אותו אבל כן תישארי עם הבעיות האלה שלך הלאה ומי יודע כמה תתחרטי על הפספוס.החיים מצריכים הרבה חוכמה רגשית וסבלנות. תני לו קצת כבוד ותפסיקי להסתכל עליו ממרחק כזה גדול כי את כן מתקשרת איתו נפלא, מה שאין להרבה זוגות בלי פער גילאים ובלי פער במבנה האישיותי.בהצלחה ותחשבי טוב מה את עושה.
