הפרק השבועי
- 221
- פותח הנושא doron g3
- פורסם בתאריך
Ch... Ch... Ch... Changes
זהו, כמעט מבלי שהרגשנו אנחנו ניצבים ברגעי דמדומיה האחרונים של העונה השנייה. עוד פרק אחד והעסק נגמר, ואיתו נגמר עידן בדוסון קריק. בעונה שעברה היה אפשר לחוש את הסוף באוויר, התעצמות התהליך שנראה שהבשיל לנקודת רתיחה, נצפתה באופק והיה לכולנו ברור לאן אנחנו הולכים פחות או יותר. העונה, אנחנו מגששים בערפל, מגלים שלא נותר עוד הרבה ותוהים איזה שיא עלילתי יחתום בפיצוץ את העונה הזה, כאשר הכל נראה שלו לכאורה. ואכן, כאשר אין הרבה סיבות להסתכל קדימה, הסדרה מתבוננת אחורה, וכפי שעשו זאת בסרטו של דוסון, גם כאן בוחנים באופן מאוד גס או מודע לעצמו, תלוי איך תקראו לזה, את התמורות והשינויים שחלו בכל אחת ואחת מהדמויות בעונה דרך פרוייקט קולנועי של דוסון הבוחן את הקשת העלילתית של דמויות קולנועיות. שינויים. זה המוטיב הדי בולט של הפרק הזה. זה מתחיל עם ג'ואי שלכאורה חייה השתנו עכשיו לטובה ונראים מושלמים. אך האם זה כך? עולמה המושלם ניצב על קרח דק שנסדק עם חקירותיו של דוסון על שינויה שלה ושל מייק. שאלות שמזכירות לה כי היא לא השתנתה, לא יחסה לדוסון ולא יחסה למייק. היא עדיין לא רוצה את דוסון ועדיין לא סלחה לאביה. היא מנסה לתלות את שינוייה בנסיבות, מתוך תקווה ששינוי שטחי יחלחל פנימה. אביה חזר ויש להם הזדמנות להיות משפחה אמיתית, אז צריך לנצל זאת ולסלוח גם אם לא סולחים, בסוף זה אולי יהיה אמיתי. ואם הכל מושלם, יש אבא, אין חבר למרות שמתגעגעים לנשיקות, אבל יש דוסון שמשוגע עלייך מעל לכל הראש, אז למה לא? אחרי הכל, היא אוהבת אותו, והנסיבות כ"כ מושלמות אז איך זו יכולה להיות טעות? עם הזמן היא גם תרצה אותו, זה מה שאמרה עוד בפרידה, אז אם זה יקרה ממילא מתישהו למה לא להקדים את המאוחר? מה שג'ואי לא הבינה זה ששינוי מתחיל מבפנים החוצה, לא הפוך, הנסיבות אינם גורם לשינוי. דוסון שאל את מייק מדוע הוא סחר בסמים בעבר, מה מניע אדם להרוס את משפחתו. מייק השיב שמדובר בנסיבות, מחסור בכסף, בעיות אישיות, זה מה שדחף אותו לנקודת השבר, ומכך משתמע שללא אותן נסיבות כעת, הוא רחוק מלהיות איפה שהיה. אך כפי שראינו שינוי כזה הוא שטחי. מייק לא סחר בסמים בגלל הנסיבות, לפחות לא באופן בלעדי. למה כן, זו כבר שאלה טובה. אני לא פסיכולוג, וישנן שלל סיבות שאפשר לתת. אפשר לומר שהכל תלוי בתפיסה של אדם את עצמו. מייק ראה את עצמו כאשם, כבר עונש על מה שעשה לאשתו, כלא ראוי לחיים טובים שנבנים לו, ולכן חיבל לעצמו, אולי אף באופן תת מודע כפי שג'ואי עשתה ליחסיה עם דוסון, באותם חיים. כשג'ואי פחדה מלהסתכל במראה ולראות את השינוי הכ"כ שביר שלה, היא פנתה לדוסון ושאלה אותו שאלה שנראית אידיוטית, למה הוא לא בוחן את שינויו שלו? לכאורה, כאמור זו שאלה אידיוטית. הרי דוסון הוא אולי הדמות היחידה שלא השתנתה כלל בין העונות. בין ים השינויים שחווינו דוסון נותר כסלע יציב. אך כאן אנחנו מגלים את נקודת המבט של ג'ואי. בשבילה, דוסון השתנה יותר מכולם, מנסיך החלומות ומושא כל חלומותיה, הוא התרסק לידיד טוב שרחוק מלמלא אחר ציפיותיה הבלתי אפשריות. דוסון מפחד. הוא מפחד שבחינה מדוקדקת של כך תראה לג'ואי שדבר לא השתנה מהיום שנפרדו, שחזרה שרירותית מובילה לפרידה שרירותית, והוא חש שהקשר הזה חי על זמן שאול והוא בהחלא אינו רוצה להאיץ בו. ג'ואי מנסה להרגיעו, אך כולנו יודעים איך זה נגמר. בהמשך דוסון מנסה להוסיף לג'ואי עוד סממן חיצוני, אולי עם גדר לבנה הסמליות של שלמות תהפך לאמת. אבל הגדר הזו רק מתווספת לאוסף החומות שג'ואי עוטה על עצמה, כמו בתשליל של העונה הראשונה, כעת היא מסרבת להרגיש רע, להרגיש אכזבה, כרגע החומות מונעות פסימיות ולא אופטימיות. אך גם השינוי הזה, כמעט כמו כל שינוי אחר שנצפה בפרק הזה, זמני. הגדר לא תושלם לעולם, וחומותיה של ג'ואי יפלו עד מהרה. ומה עם שאר הדמויות? ג'ן לכאורה השתנתה רבות העונה (ולא רק מבחינת תספורת, למרות שכפי שראינו בפרק שעבר, אין מה לזלזל בשיער כאינדקציה לשינוי מרחיק לכת), אך האם באמת? בחינה מדוקדקת תראה שגם ג'ן חשפה את מה שתמיד היה שם, או לפחות פן של כך. הרי ג'ן באה שונה. הג'ן שראינו בעונה הראשונה רחוקה מלהיות ג'ן "האמיתית", ואם כבר זו של העונה קרובה בהרבה למציאות ועם כל המהפכים שעברה בסופו של דבר מה התועלת בשינוי אם אתה נצרב בזיכרון כמשהו אחר? גם מייק וגם ג'ן לעולם לא יזכו למחילה מאנשים מסויימים ולא משנה עד כמה ישתנו. הסוד הוא לסלוח לעצמם ולקבל את העובדה שלפעמים זה כל מה שאפשר לעשות, אחרת זה מוביל להרס עצמי, כמו של מייק, כמעט כמו זה שג'ן תבצע בפרק הבא. גם ג'ק לא השתנה. אביו ניסה לבחון את עצמו ולשאול מה הוביל לשינוי הזה כאשר הוא מאשים את עצמו, אך ג'ק הבהיר לו שאין שום שינוי, הוא תמיד היה הומו, הוא פשוט בחר לחשוף את מה שתמיד היה שם. ומה לגבי פייסי? האם הוא לא השתנה? מתלמיד כושל, ליצן הכיתה שהיה נואש לתשומת לב ולעשיית צרות. הוא נהיה אחראי והירואי, לכאורה שינוי של 180 מעלות. אבל גם כאן בחינה מדוקדקת תגלה שדבר לא השתנה. הרי פייסי ניזון ממערכות היחסים הבעייתיות עם נשים לא יציבות. מה היתה תמרה אם לא אישה עם בעיה נפשית או שתיים (ויסלחו לי כל המעריצים, אבל מדובר באישה בסביבות גיל המעבר ששוכבת עם נער בן 15 ולאורך כל הדרך הפגינה חוסר עקביות די תמוה), או אורסולה עם כל תסביכיה? הדימוי העצמי שלו מאז ומתמיד נגע ברצפה, וכפי שהתוודה בפני דוסון בפרק היום, דבר לא השתנה. אנדי אולי שיפרה את מדד הציונים שלו, אבל הוא נשאר אותו נער שנע בין חוסר הביטחון לבין ההתעלות הזמנית שהוא מרגיש כשהוא מבצע מעשה גבורה. בגלל זה היחסים של מטפל-מטופל שהיו לו עם אנדי היו כ"כ מושלמים עבורו, כי הצליחו לאזן את תחושת חוסר בערך העצמי שלו. בגלל זה גם יתפרק הקשר העתידי שלו עם ג'ואי. ואנדי? היה היחידה שהשינוי שלה היה תלוי חומרים כימיים. היא הבינה שעל מנת לחולל שינוי של ממש במצבה עליה לעשות שינוי אמיתי, כזה שישפיע לטווח ארוך וייתן סיכוי אמיתי, כי כמו שדוסון אמר בסוף, אהבה היא השינוי, אהבתה של אנדי היא זו שהעניקה לה את האומץ והרצון להשתנות באמת, בסופו של הפרק אנחנו מגלים שאין שינויים, אלא וריאציות של אותה הדמות, שאינה משתנה אלא מתפתחת. ג'ואי לא השתנתה, אלא פשוט הסירה את החומות המלאכותיות שהסתירו מה שתמיד היה שם. גם יחסה לדוסון לא השתנה, אלא פשוט התגלה כאשליה. ג'ן לא השתנתה. היא תמיד היתה ג'ן של העונה הראשונה, וג'ן של העונה הראשונה וג'ן של ניו יורק, זו פשוט חלק מהמורכבות שבה. פייסי לא השתנה. עמוק בפנים הוא נשאר חסר ביטחון ומפוחד. אנדי פשוט הבליטה בו צדדים שהוא אהב לראות, ואנשים אהבו לראות בו. ג'ק ואנדי מן הסתם לא השתנו. ומה עם דוסון? הסתכלות צרה תגלה שגם הוא נשאר כשהיה, ואף באופן יותר מובהק מהשאר. אך אם נסתכל מעבר לשתי העונות בלבד, ונסתכל על הסדרה באופן רחב, נגלה שדוסון היחיד שהשתנה. החל מהשינוי בפתיחת העונה הבאה ועד לשינוי הדרסטי שיגיע עם פתיחת העונה הרביעית. וגם אם נביט עמוק לסיום העונה הראשונה, נגלה שינוי שאולי לא התבטא כ"כ חיצונית, אבל הוא עמוק ומהפכני לא פחות משאר המהפכים שעברו על שאר הדמויות העונה. דוסון השתנה יותר מכולם כי השינוי הוא אהבה. אהבה גרמה לו להפוך את הכרתו, אהבה גרמה לו להתנגד לרצונותיו, לתשוקותיו, להוויתו הבסיסית כרודף אחר ג'ואי. ואהבה גם גרמה לו להשבר, אהבה הרגה בו את כל התמימות והפכה אותו ליצור אדיש וצנוני עם פתיחת העונה הרביעית. אם אהבה היא השינוי אז דוסון אהב יותר מכולם ולכן גורלו טראגי מכולם.
זהו, כמעט מבלי שהרגשנו אנחנו ניצבים ברגעי דמדומיה האחרונים של העונה השנייה. עוד פרק אחד והעסק נגמר, ואיתו נגמר עידן בדוסון קריק. בעונה שעברה היה אפשר לחוש את הסוף באוויר, התעצמות התהליך שנראה שהבשיל לנקודת רתיחה, נצפתה באופק והיה לכולנו ברור לאן אנחנו הולכים פחות או יותר. העונה, אנחנו מגששים בערפל, מגלים שלא נותר עוד הרבה ותוהים איזה שיא עלילתי יחתום בפיצוץ את העונה הזה, כאשר הכל נראה שלו לכאורה. ואכן, כאשר אין הרבה סיבות להסתכל קדימה, הסדרה מתבוננת אחורה, וכפי שעשו זאת בסרטו של דוסון, גם כאן בוחנים באופן מאוד גס או מודע לעצמו, תלוי איך תקראו לזה, את התמורות והשינויים שחלו בכל אחת ואחת מהדמויות בעונה דרך פרוייקט קולנועי של דוסון הבוחן את הקשת העלילתית של דמויות קולנועיות. שינויים. זה המוטיב הדי בולט של הפרק הזה. זה מתחיל עם ג'ואי שלכאורה חייה השתנו עכשיו לטובה ונראים מושלמים. אך האם זה כך? עולמה המושלם ניצב על קרח דק שנסדק עם חקירותיו של דוסון על שינויה שלה ושל מייק. שאלות שמזכירות לה כי היא לא השתנתה, לא יחסה לדוסון ולא יחסה למייק. היא עדיין לא רוצה את דוסון ועדיין לא סלחה לאביה. היא מנסה לתלות את שינוייה בנסיבות, מתוך תקווה ששינוי שטחי יחלחל פנימה. אביה חזר ויש להם הזדמנות להיות משפחה אמיתית, אז צריך לנצל זאת ולסלוח גם אם לא סולחים, בסוף זה אולי יהיה אמיתי. ואם הכל מושלם, יש אבא, אין חבר למרות שמתגעגעים לנשיקות, אבל יש דוסון שמשוגע עלייך מעל לכל הראש, אז למה לא? אחרי הכל, היא אוהבת אותו, והנסיבות כ"כ מושלמות אז איך זו יכולה להיות טעות? עם הזמן היא גם תרצה אותו, זה מה שאמרה עוד בפרידה, אז אם זה יקרה ממילא מתישהו למה לא להקדים את המאוחר? מה שג'ואי לא הבינה זה ששינוי מתחיל מבפנים החוצה, לא הפוך, הנסיבות אינם גורם לשינוי. דוסון שאל את מייק מדוע הוא סחר בסמים בעבר, מה מניע אדם להרוס את משפחתו. מייק השיב שמדובר בנסיבות, מחסור בכסף, בעיות אישיות, זה מה שדחף אותו לנקודת השבר, ומכך משתמע שללא אותן נסיבות כעת, הוא רחוק מלהיות איפה שהיה. אך כפי שראינו שינוי כזה הוא שטחי. מייק לא סחר בסמים בגלל הנסיבות, לפחות לא באופן בלעדי. למה כן, זו כבר שאלה טובה. אני לא פסיכולוג, וישנן שלל סיבות שאפשר לתת. אפשר לומר שהכל תלוי בתפיסה של אדם את עצמו. מייק ראה את עצמו כאשם, כבר עונש על מה שעשה לאשתו, כלא ראוי לחיים טובים שנבנים לו, ולכן חיבל לעצמו, אולי אף באופן תת מודע כפי שג'ואי עשתה ליחסיה עם דוסון, באותם חיים. כשג'ואי פחדה מלהסתכל במראה ולראות את השינוי הכ"כ שביר שלה, היא פנתה לדוסון ושאלה אותו שאלה שנראית אידיוטית, למה הוא לא בוחן את שינויו שלו? לכאורה, כאמור זו שאלה אידיוטית. הרי דוסון הוא אולי הדמות היחידה שלא השתנתה כלל בין העונות. בין ים השינויים שחווינו דוסון נותר כסלע יציב. אך כאן אנחנו מגלים את נקודת המבט של ג'ואי. בשבילה, דוסון השתנה יותר מכולם, מנסיך החלומות ומושא כל חלומותיה, הוא התרסק לידיד טוב שרחוק מלמלא אחר ציפיותיה הבלתי אפשריות. דוסון מפחד. הוא מפחד שבחינה מדוקדקת של כך תראה לג'ואי שדבר לא השתנה מהיום שנפרדו, שחזרה שרירותית מובילה לפרידה שרירותית, והוא חש שהקשר הזה חי על זמן שאול והוא בהחלא אינו רוצה להאיץ בו. ג'ואי מנסה להרגיעו, אך כולנו יודעים איך זה נגמר. בהמשך דוסון מנסה להוסיף לג'ואי עוד סממן חיצוני, אולי עם גדר לבנה הסמליות של שלמות תהפך לאמת. אבל הגדר הזו רק מתווספת לאוסף החומות שג'ואי עוטה על עצמה, כמו בתשליל של העונה הראשונה, כעת היא מסרבת להרגיש רע, להרגיש אכזבה, כרגע החומות מונעות פסימיות ולא אופטימיות. אך גם השינוי הזה, כמעט כמו כל שינוי אחר שנצפה בפרק הזה, זמני. הגדר לא תושלם לעולם, וחומותיה של ג'ואי יפלו עד מהרה. ומה עם שאר הדמויות? ג'ן לכאורה השתנתה רבות העונה (ולא רק מבחינת תספורת, למרות שכפי שראינו בפרק שעבר, אין מה לזלזל בשיער כאינדקציה לשינוי מרחיק לכת), אך האם באמת? בחינה מדוקדקת תראה שגם ג'ן חשפה את מה שתמיד היה שם, או לפחות פן של כך. הרי ג'ן באה שונה. הג'ן שראינו בעונה הראשונה רחוקה מלהיות ג'ן "האמיתית", ואם כבר זו של העונה קרובה בהרבה למציאות ועם כל המהפכים שעברה בסופו של דבר מה התועלת בשינוי אם אתה נצרב בזיכרון כמשהו אחר? גם מייק וגם ג'ן לעולם לא יזכו למחילה מאנשים מסויימים ולא משנה עד כמה ישתנו. הסוד הוא לסלוח לעצמם ולקבל את העובדה שלפעמים זה כל מה שאפשר לעשות, אחרת זה מוביל להרס עצמי, כמו של מייק, כמעט כמו זה שג'ן תבצע בפרק הבא. גם ג'ק לא השתנה. אביו ניסה לבחון את עצמו ולשאול מה הוביל לשינוי הזה כאשר הוא מאשים את עצמו, אך ג'ק הבהיר לו שאין שום שינוי, הוא תמיד היה הומו, הוא פשוט בחר לחשוף את מה שתמיד היה שם. ומה לגבי פייסי? האם הוא לא השתנה? מתלמיד כושל, ליצן הכיתה שהיה נואש לתשומת לב ולעשיית צרות. הוא נהיה אחראי והירואי, לכאורה שינוי של 180 מעלות. אבל גם כאן בחינה מדוקדקת תגלה שדבר לא השתנה. הרי פייסי ניזון ממערכות היחסים הבעייתיות עם נשים לא יציבות. מה היתה תמרה אם לא אישה עם בעיה נפשית או שתיים (ויסלחו לי כל המעריצים, אבל מדובר באישה בסביבות גיל המעבר ששוכבת עם נער בן 15 ולאורך כל הדרך הפגינה חוסר עקביות די תמוה), או אורסולה עם כל תסביכיה? הדימוי העצמי שלו מאז ומתמיד נגע ברצפה, וכפי שהתוודה בפני דוסון בפרק היום, דבר לא השתנה. אנדי אולי שיפרה את מדד הציונים שלו, אבל הוא נשאר אותו נער שנע בין חוסר הביטחון לבין ההתעלות הזמנית שהוא מרגיש כשהוא מבצע מעשה גבורה. בגלל זה היחסים של מטפל-מטופל שהיו לו עם אנדי היו כ"כ מושלמים עבורו, כי הצליחו לאזן את תחושת חוסר בערך העצמי שלו. בגלל זה גם יתפרק הקשר העתידי שלו עם ג'ואי. ואנדי? היה היחידה שהשינוי שלה היה תלוי חומרים כימיים. היא הבינה שעל מנת לחולל שינוי של ממש במצבה עליה לעשות שינוי אמיתי, כזה שישפיע לטווח ארוך וייתן סיכוי אמיתי, כי כמו שדוסון אמר בסוף, אהבה היא השינוי, אהבתה של אנדי היא זו שהעניקה לה את האומץ והרצון להשתנות באמת, בסופו של הפרק אנחנו מגלים שאין שינויים, אלא וריאציות של אותה הדמות, שאינה משתנה אלא מתפתחת. ג'ואי לא השתנתה, אלא פשוט הסירה את החומות המלאכותיות שהסתירו מה שתמיד היה שם. גם יחסה לדוסון לא השתנה, אלא פשוט התגלה כאשליה. ג'ן לא השתנתה. היא תמיד היתה ג'ן של העונה הראשונה, וג'ן של העונה הראשונה וג'ן של ניו יורק, זו פשוט חלק מהמורכבות שבה. פייסי לא השתנה. עמוק בפנים הוא נשאר חסר ביטחון ומפוחד. אנדי פשוט הבליטה בו צדדים שהוא אהב לראות, ואנשים אהבו לראות בו. ג'ק ואנדי מן הסתם לא השתנו. ומה עם דוסון? הסתכלות צרה תגלה שגם הוא נשאר כשהיה, ואף באופן יותר מובהק מהשאר. אך אם נסתכל מעבר לשתי העונות בלבד, ונסתכל על הסדרה באופן רחב, נגלה שדוסון היחיד שהשתנה. החל מהשינוי בפתיחת העונה הבאה ועד לשינוי הדרסטי שיגיע עם פתיחת העונה הרביעית. וגם אם נביט עמוק לסיום העונה הראשונה, נגלה שינוי שאולי לא התבטא כ"כ חיצונית, אבל הוא עמוק ומהפכני לא פחות משאר המהפכים שעברו על שאר הדמויות העונה. דוסון השתנה יותר מכולם כי השינוי הוא אהבה. אהבה גרמה לו להפוך את הכרתו, אהבה גרמה לו להתנגד לרצונותיו, לתשוקותיו, להוויתו הבסיסית כרודף אחר ג'ואי. ואהבה גם גרמה לו להשבר, אהבה הרגה בו את כל התמימות והפכה אותו ליצור אדיש וצנוני עם פתיחת העונה הרביעית. אם אהבה היא השינוי אז דוסון אהב יותר מכולם ולכן גורלו טראגי מכולם.
אולי לא הרבה דמויות השתנו ../images/Emo97.gif
אבל כמעט כולם חשפו צדדים אחרים שלהם. ג'ן - חשפה את הצד הפרוע ולאורך כל העונה הלכה על חבל דק בין הנערה הפרועה והרעה לעבר הילדה הרגישה והפגיעה. אמנם הצד הזה היה קיים בה קודם, אבל הצופים נחשפו אליו פעם ראשונה בעונה הזאת. פייסי - חשף צד אחר לגמרי שלו. מהליצן השטותניקי של העונה הראשונה ותחילת השנייה עברנו אל פייסי הבוגר, הרגיש, המבין והמוסרי. למען האמת, באופן מפתיע פייסי הופך להיות הדמות הכי שפויה בעונה, ואולי הדמות השפויה היחידה. הדמויות החדשות, אנדי וג'ק, הראו לנו תהליך די מעניין שלאט לאט חשף עוד צדדים בהם. אצל ג'ק התהליך מסתיים בסוג של אישיות די מגובשת ואצל אנדי הוא מסתייך במפולת. ההורים של דוסון גם עברו הרבה העונה, אבל הם לא באמת מעניינים אף אחד. למעשה היחידים שלא ממש השתנו או חשפו צדדים חדשים הם דוסון וג'ואי. נראה שתהליך ההתבגרות שלהם הוא איטי יותר ואולי קצת שפוי יותר. הם ללא ספק הדמויות הכי פחות סטיראוטיפיות. אני חושב שאולי דוסון לא חשף משהו קיצוני באישיות שלו אבל כל הזמן ראיתי בו דברים חדשים. האישיות שלו די מגוונת לדעתי. לא יודע אם מעניינת במיוחד, אבל כן מגוונת. העונה הזאת היתה בעצם פרק שמעמיד במרכזו את סיפור האהבה הגדול של הסדרה (עד כה) - דוסון וג'ואי, וברקע יש כל מיני עלילות משנה ודמויות שמוסיפות צבע לכל הסיפור כמו אבי הביצ'ית, ג'ן הפרועה, ג'ק ההומו (הוא בכלל לא היה "ההומו המוחצן" אבל בכל זאת זה הוסיף סוג של עניין לחלק מהצופים, אני מניח) ואנדי ההולכת ומתחרפנת. בלי להתכוון בכלל יצא לי כאן סוג של סיכום עונה. אולי אני אעשה אחד יותר מסודר בשבוע הבא.
אבל כמעט כולם חשפו צדדים אחרים שלהם. ג'ן - חשפה את הצד הפרוע ולאורך כל העונה הלכה על חבל דק בין הנערה הפרועה והרעה לעבר הילדה הרגישה והפגיעה. אמנם הצד הזה היה קיים בה קודם, אבל הצופים נחשפו אליו פעם ראשונה בעונה הזאת. פייסי - חשף צד אחר לגמרי שלו. מהליצן השטותניקי של העונה הראשונה ותחילת השנייה עברנו אל פייסי הבוגר, הרגיש, המבין והמוסרי. למען האמת, באופן מפתיע פייסי הופך להיות הדמות הכי שפויה בעונה, ואולי הדמות השפויה היחידה. הדמויות החדשות, אנדי וג'ק, הראו לנו תהליך די מעניין שלאט לאט חשף עוד צדדים בהם. אצל ג'ק התהליך מסתיים בסוג של אישיות די מגובשת ואצל אנדי הוא מסתייך במפולת. ההורים של דוסון גם עברו הרבה העונה, אבל הם לא באמת מעניינים אף אחד. למעשה היחידים שלא ממש השתנו או חשפו צדדים חדשים הם דוסון וג'ואי. נראה שתהליך ההתבגרות שלהם הוא איטי יותר ואולי קצת שפוי יותר. הם ללא ספק הדמויות הכי פחות סטיראוטיפיות. אני חושב שאולי דוסון לא חשף משהו קיצוני באישיות שלו אבל כל הזמן ראיתי בו דברים חדשים. האישיות שלו די מגוונת לדעתי. לא יודע אם מעניינת במיוחד, אבל כן מגוונת. העונה הזאת היתה בעצם פרק שמעמיד במרכזו את סיפור האהבה הגדול של הסדרה (עד כה) - דוסון וג'ואי, וברקע יש כל מיני עלילות משנה ודמויות שמוסיפות צבע לכל הסיפור כמו אבי הביצ'ית, ג'ן הפרועה, ג'ק ההומו (הוא בכלל לא היה "ההומו המוחצן" אבל בכל זאת זה הוסיף סוג של עניין לחלק מהצופים, אני מניח) ואנדי ההולכת ומתחרפנת. בלי להתכוון בכלל יצא לי כאן סוג של סיכום עונה. אולי אני אעשה אחד יותר מסודר בשבוע הבא.
האמת שזה כלל לא במקרה
בהיעדר כל תהליך או אינדקציה אחרת לסיום העונה, הסדרה כיוונה למעין מבט לאחור שכזה שמסכם וסוקר את כל השינויים שעברו הדמויות ובכך גם מעורר דיון לסיכום העונה. זה אמנם טריק פשוט אבל יעיל כאשר רגע לפני פרק הסיום הוא מכניס אותנו לאווירת סוף עונה, ובמקביל מעמיד את אותם שינויים שנסקרו, באתגרים בפרק הסיום. בסה"כ הסקירה שלך היתה מאוד נכונה, רק שג'ואי חשפה צדדים מאוד אחרים במהלך העונה. אני יכול לתת עשרות דוגמאות ספציפיות אבל מספיק לראות כל פרק מהעונה השנייה (במיוחד מהפרק השישי ואילך) ולהשוות אותו לכל פרק מהעונה כדי להבחין בגודל התהום שבין הצדדים. דווקא צדדים אחרים של דוסון אני לא מצליח למצוא והוא נראה במהלך העונה בדיוק כמו הדוסון של העונה הראשונה.
בהיעדר כל תהליך או אינדקציה אחרת לסיום העונה, הסדרה כיוונה למעין מבט לאחור שכזה שמסכם וסוקר את כל השינויים שעברו הדמויות ובכך גם מעורר דיון לסיכום העונה. זה אמנם טריק פשוט אבל יעיל כאשר רגע לפני פרק הסיום הוא מכניס אותנו לאווירת סוף עונה, ובמקביל מעמיד את אותם שינויים שנסקרו, באתגרים בפרק הסיום. בסה"כ הסקירה שלך היתה מאוד נכונה, רק שג'ואי חשפה צדדים מאוד אחרים במהלך העונה. אני יכול לתת עשרות דוגמאות ספציפיות אבל מספיק לראות כל פרק מהעונה השנייה (במיוחד מהפרק השישי ואילך) ולהשוות אותו לכל פרק מהעונה כדי להבחין בגודל התהום שבין הצדדים. דווקא צדדים אחרים של דוסון אני לא מצליח למצוא והוא נראה במהלך העונה בדיוק כמו הדוסון של העונה הראשונה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.